בין התשתית לספק || משרד התקשורת נאבק על השוק

בבזק בינלאומי צפו בהודעה לבורסה ירידת ערך בהיקפים שבין 200 ל-300 מיליון שקלים, ולקיטון ברווח הנקי בהתאמה • האם החברה תימחק? לא ברור – אך בינתיים, החברות הקטנות מפחדות דווקא מהתעצמותה של ‘בזק’ ל’מפלצת’ – עם השלמת פריסת הסיבים • האם משרד התקשורת התעורר מאוחר מדי? • בעוד שבעולם מפרקים מפלצות שכאלה, לעת עתה, משרד התקשורת מציע סדרת ‘קנסות’ ועיצומים קלים יחסית, למקרה התעצמות של החברות הענקיות

משרדי בזק | צילום: תקשורת תאגידית בזק

זה קרה מהר מהצפוי. בסוף השבוע שעבר הודיעה חברת בזק לבורסה על אפשרות של ירידת ערך אצל החברה הבת, בזק בינלאומי בע”מ. החברה הודיעה כי “מאינדיקציה ראשונית ירידת הערך צפויה להביא למחיקת ערך בספרי החברה בסכום מוערך של בין 200 ל-300 מיליון שקל ולקיטון ברווח הנקי של החברה בהתאמה”.

המשפט הבא בהודעת בזק לבורסה, מחזק את נחיצותו ונכונותו של מהלך הפסקת הפיצול בין ספק לתשתית אותו מקדם משרד התקשרות. שימו לב לדברים: “הערכת השווי נתבקשה בעקבות היערכות בזק בינלאומי לפעול במתווה יידוע וטיפול בלקוחות המשלמים לה מכוח הסכם ולא עושים שימוש במשך תקופה ממושכת בשירותי ISP“. מההודעה ניתן להסיק בקלות כי חברת הבת, בזק בינלאומי, גבתה כספים ‘ממנויים רדומים’, מנויים שאינם פעילים אך משלמים. הערכה על מחיקת ערך של בין 200 ל-300 מיליון שקל מצביעה על ממדי התופעה הפסולה. על פי הערכות משרד התקשורת מדובר בכ-50 מיליון שקל בשנה הנגבים מהציבור שלא לצורך.

250/200 סייד בר + קובייה

שר התקשורת, ח”כ יועז הנדל אמר בעקבות ההודעה, כי “תופעת המנויים הכפולים זו תופעה של השנים האחרונות וזה עוול שחייב טיפול. ההודעה של בזק מעידה כמה חמורה ורחבה התופעה, ניכר כי המהלכים שביצענו עולים יפה. תופעת גביית תשלומים ממנויים תיפסק כליל בשוק התקשורת”.

השקר הגדול

ויש מי שלקח את הסיפור הזה רחוק יותר. איש שוק ההון הוותיק יהודה שנהב, הגיש אתמול (א’) בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת (תביעה המוגשת על ידי בעל מניות בחברה) נגד חברת בזק, באמצעות עוה”ד מוטי גולדשטיין וליאור להב – כך דיווח אסא ששון ב-TheMarker. בבקשה נכתב כי “בקשה זו עוסקת במצגי שווא של בזק בינלאומי, שניפחו את שווייה במאות מיליוני שקלים, בדרך של הכללת מנויים רדומים בדו”חותיה של החברה. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות והוראות משרד התקשורת, וכאשר בזק ובזק בינלאומי מודעות היטב לתופעת המנויים הרדומים שהביאה לניפוח שווייה. בזק בינלאומי ונושאי המשרה בה לא הביאו בחשבון כי לא לעולם חוסן וכי המשיבה תידרש להשיב את מלוא הכספים שגבתה מלקוחותיה שלא כדין”.

הודעת משרד התקשורת בנושא הטיפול במנויים הכפולים, חשפה – לטענת המבקש – את השקר הגדול של בזק: “פגיעה עצומה זו בקופתה של בזק בינלאומי מקורה בהתנהגות זדונית של נושאי המשרה בה או לכל הפחות ברשלנותם של נושאי המשרה בה, שידעו כבר שנים ארוכות על מצב הדברים אך נמנעו מלפעול על מנת לתקן את המצב”.

עוד נכתב כי “לחלופין התרשלו נושאי המשרה לברר את מצבה האמיתי של בזק בינלאומי לאשורו, ובכלל זה לא טרחו לבחון האם לבזק בינלאומי יש מנויים רדומים בהיקף אדיר שמכניסים לקופתה סכומי גדולים מאוד כל שנה, שלימים תידרש בזק בינלאומי להשיבם, על התוצאות ההרסניות של השבה מעין זו”.

ב’גלובס’ דיווח הבוקר (ב’) גד פרץ, כי לאחר שהוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית נגד בזק בינלאומי על המנויים הכפולים, הודיעה החברה היום על הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לגילוי ועיון במסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת לפי סעיף 198א לחוק החברות. עם זאת, מהחברה נמסר ל’גלובס’ כי ‘בזק’ ו’בזק בינלאומי’ לומדות את הבקשה, והן תתייחסנה אליה בהתאם לנדרש ולמועדים הקבועים בדין.

התעצמות חסרת רסן

עד לסוף שבוע זה (5.11.20), אמורות חברות התקשורת למסור את התייחסותם לנושא ההפרדה בין ספק אינטרנט לתשתית אינטרנט למשרד התקשורת. בתווך שוק האינטרנט ממשיך לתסוס ולספק כותרות. הודעתה של חברת בזק כלפי ירידת הערך של חברת הבת – בזק בינלאומי, היא הסנונית הראשונה של המהלך. הערכה היא, שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

מרבית פרשני הכלכלה שניתחו את המהלך היסטורי בישראל, בירכו על ההחלטה אולם קבעו, כי בתנאים הנוכחים חברת בזק עלולה להתעצם למימדים עצומים שיהיה קשה מאוד לרסן בהמשך. נזכיר כי על פי ההצעה, חברת בזק (וגם הוט) לא תוכל למכור בשנה הקרובה שירות גישה לאינטרנט. לאחר מכן החל מיום 1.1.22 תצורות הבנדל השונות יבוטלו וייאסר על ספקי תשתית למכור ספקי גישה שאינם בבעלותם.

מי שכבר יצאו להפגין על הנושא, הם אלה שהכי ייפגעו מההחלטה. מדובר בעובדי בזק בינלאומי שהפגינו מול ביתו של שר התקשורת יועז הנדל במושב נס הרים. לטענתם, חברת בזק בינלאומי לא תחווה רק ירידת ערך אלא עלולה להימחק כולה מפני שבזק עצמה תוכל למכור לצרכנים אינטרנט בתצורה אחודה, ספק+תשתית, דבר שלא הורשה לה עד כה.

 

Inner article

“תמוה בעיניי איך ממשלות ישראל מאז ומעולם נלחמו להגברת התחרות ואילו הנדל חוזר לתקופת המונופולים ומבטל את התחרות”, מסרה בהפגנה לימור ליברמן-לביא יו”ר ועד עובדי בזק בינלאומי. “זאת מכת מוות לספקיות האינטרנט ולאלפי עובדיהן הנמצאים בסכנת פיטורים. כששתי חברות הענק בזק ו-HOT יעלו מחירים לצרכנים, כבר יהיה מאוחר מדי. לא יהיו חברות שיתחרו בהן”. הדברים הובאו בדיווח של מירב קריסטל ב-ynet.

כמעט דואופול

תחום תשתית האינטרנט בישראל מוגבל עדיין. בזק והוט שולטות בענף כשמאחוריהן מזדנבות סלקום ופרטנר שעסוקות כרגע בפריסת רשת סיבים אופטיים ארצית במקומות נבחרים המציגים ביקוש קשיח. גם בזק עסוקה בפריסת הסיבים האופטיים כמו גם חברת IBC המשתמשת בתשתית חברת החשמל.

למרות שמדובר בחברות חזקות ויציבות, באחת מהחברות הללו אמרו ל-ynet שלא מדובר בתחרות שווה: “HOT ובזק הן עדיין דואופול קווי לכן יש להן כוח עצום. למה שצרכנים ייקחו דרכנו שירות ספק + תשתית אינטרנט שאפשר לקבל הכל מחברת התשתית מקצה לקצה? כעת בזק ו-HOT יוכלו להציע לכל הלקוחות חבילה מאוחדת.

“סלקום ופרטנר אמנם גדלות בסיבים האופטיים, שם כבר היום הן מציעות ספק+תשתית כשירות אחד, אבל בזק ו-HOT מחזיקות עדיין ביותר מ-90% משוק תשתיות האינטרנט. כשבזק תפעיל את הסיבים האופטיים שלה כולם יוכלו לשווק אינטרנט על גביהם אבל איך הם יתחרו בעוצמה של בזק כמחזיקת התשתית?”

פרופ’ ירון זליכה, המייעץ לעובדי בזק בינלאומי, טען בדיווח כי “נתניהו ושרי התקשורת שלו אוהבים את בזק ודואגים לה ב-12 השנים האחרונות וכך גם ל-HOT. אני לא יודע למה, אבל זאת התוצאה. למשל, הרפורמה של השוק הסיטונאי שאמורה הייתה להקטין את הכוח שלהן, נכנסה לתוקף שנים אחרי הרפורמה בסלולר, בדיוק בסדר הפוך מהנעשה בעולם. זאת בגלל מדינה שחיבקה את המונופול כל כך חזק. המשרד רדף אחרי חברות הסלולר באגרסיביות על כל הפרה, בעוד שאת בזק ואת HOT הוא פחות רודף על הפרות.

“אנחנו לא נגד ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית. אין לנו בעיה עם החלק הזה, זה באמת יחסוך לציבור את הסירבול. יש לנו בעיה עם החלק השני: זה שבזק עצמה תחל לספק שירות. למה לאפשר למונופול של התשתית להיות מתחרה בעצמו בצד הזה?”

חצי מהלך

בדיווח ב-ynet נטען מטעם אחת הספקיות הבינוניות: “אנחנו נצא מהשוק הזה. לא ב-2022, אבל בהדרגה נעלם. זה בטוח. זה ודאי. ברור שההפרדה המלאכותית בין ספק לתשתית לא יעילה ומרובת ביורוקרטיה, היא נולדה כי בזק הייתה חברה של המדינה, שהמדינה החליטה למכור לידיים פרטיות ואז להגביל את כוחה האדיר.

“זה קרה בכל העולם: AT&T פורקה והגבילו גם את דויטשה טלקום ובריטיש טלקום, אבל בארץ הכל בקומבינה, עשו חצי מהלך. הקימו את בזק בינלאומי במקום לפרק את בזק או לפעול כמו בבריטניה: שבזק מוכרת תשתית אינטרנט רק לספקים ולא לצרכנים והם בתורם מוכרים פתרון מלא לצרכנים.

“כעת שוב עושים טעות. כרגע, עדיין למעלה מ-40% מהלקוחות מפוצלים. בעוד כשנה, ברגע שבזק תוכל למכור אינטרנט מקצה לקצה, עם העוצמה הטכנולוגית וההנדסית והשיווקית שלה, עם הסיבים בפתח ועם העוצמה הפיננסית שלה, שהיא גדולה יותר מכל השוק ביחד, בזק תשחט פה את כולם ולא תשאיר עפר ואפר לאף אחד. כמונופול היא תהיה מאוד דומיננטית, מה שיגרום להעלאת מחירים. ובעוד שבע שנים, יישבו במשרד התקשורת וישברו את הראש: כיצד מרסנים את כוחה המפלצתי של בזק”.

לטענת הגורם, חברות שמחוללות תחרות בשוק ספקיות האינטרנט ייעלמו ויישארו אולי נותני שירותים מיוחדים כמו אינטרנט רימון (ספקית אינטרנט שגם מוכרת שירות סינון אתרים). לדעתו גם סלקום ופרטנר יישארו מאחור. מדובר אמנם בנבואה קודרת וקיצונית אך בהחלט משקפת את דאגות בשטח. גם לגבי אינטרנט רימון ישנם חששות כיצד תשרוד החברה את המהלך.

“ל-IBC ופרטנר וסלקום יש עשרות אלפי לקוחות מחוברים בלבד, לכל אחת. כשבזק תפתח את המבערים שלה ותחל להסב את לקוחות האינטרנט adsl שלה לסיבים, זה יהיה במסות אדירות. מה שפרטנר עושה בשלוש שנים בזק תעשה בחודש”, הוא טוען בדיווח. “כולם יידחקו מהשוק. פרטנר וסלקום עדיין לא פרוסות מספיק חזק ו’בזק’ תגדל להיות מפלצת”.

עיצומים והגבלות

במסמך השימוע בנושא שפרסם משרד התקשורת נעשה ניסיון לענות מעט על החששות. המסמך מציע מעין ‘קנסות’ לבזק והוט אם הן יתעצמו. כך למשל מוצע לקבוע כי “אם תהיה עלייה משמעותית באחוז הלקוחות של בעל תשתית הצורכים שירות בתצורה אחודה שאינה סיטונאית, החל מיום פרסום שימוע זה ועד פרק זמן מסוים לפני היום הקובע (1 בינואר 2022), היום הקובע ביחס לאותו בעל תשתית יידחה בפרק זמן של שישה חודשים”.

ועל השאלה כיצד יידעו במשרד התקשורת אם בזק או הוט התעצמו, המסמך עונה: “יפורסם אחת לרבעון פילוח הלקוחות – הקמעונאיים והסיטונאיים כאחד – של כל בעל תשתית בנפרד, וזאת על מנת לקבוע אם הייתה עלייה משמעותית כאמור”.

המסמך מציע בלם נוסף לחשש ההתעצמות של חברות התשתית. “נקיטת פרקטיקות אנטי תחרותיות במסגרת השוק הסיטונאי או בבנדל הפוך, ובכלל זה פרקטיקות של אפליה, של צמצום מרווחים, של אי העברת מידע ושל הערמת קשיים בחיבור מסוג כלשהו לשוק הסיטונאי מצד מי מבעלי התשתית יביא לדחייה של שישה חודשים של היום הקובע עבור אותו בעל תשתית”.

בנוסף מציע מסמך השימוע לקבוע כי “בתום שנתיים לאחר היום הקובע המשרד יערוך בדיקה אודות מספר הלקוחות הממשיכים לקבל שירות בתצורה מפוצלת או אחודה למחצה בכוונה לבחון את אפקטיביות המהלך וצעדים נוספים אפשריים”. כלומר אי שם בעוד שלוש שנים יבחנו שוב את המהלך.

כפי שכתבנו בסקירה הקודמת בנושא, במשרד התקשורת לא נבהלים מגלי הביקורת. שם בטוחים שהמהלך המיועד לקדם את השוק ולהיטיב עם הלקוחות, עלול לפגוע בשלביו הראשונים בתחרות בתחום התשתית הנייחת. מאידך טוענים במשרד, כי בהמשך “ספקי ה-ISP שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו לטפס במעלה סולם ההשקעות ולתרום לתחרות בשוק הנייח באופן משמעותי יותר מתרומתם המצומצמת כיום”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה