בינה מלאכותית במגזר הפיננסי: ה-IA בדרך לשוק ההון?

צוות בין-משרדי חדש בוחן את השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי | הצוות שמורכב מנציגי משרדי האוצר, המשפטים, הרגולטורים הפיננסיים ורשות התחרות יעסוק בהשלכות הרגולטוריות והמשפטיות שיש לשימוש בבינה מלאכותית על פעילויות ושירותים פיננסיים ויגבש המלצות הנוגעות, בין היתר, לקידום חדשנות, הסרת חסמים, לצורך באסדרה ולאופן עיצובה

הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

צוות בין-משרדי חדש המורכב מנציגי משרדי האוצר, המשפטים, רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות התחרות החל לבחון את נושא שימושי הבינה המלאכותית במגזר הפיננסי. הצוות יבדוק לעומק את פוטנציאל הפעילות, החסמים והסיכונים, ויגבש המלצות ביחס לגבולות השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי. בשנים האחרונות התרחב השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ומערכות אוטומטיות במגזר הפיננסי, והוא מקיף כיום מגוון של פעילויות. מערכות ממוחשבות מבוססות נתונים משמשות יותר ויותר לתהליכי חיזוי, מתן המלצות או קבלת החלטות אוטומטיות. בכך מבצעות מערכות אלה, או מסייעות לבצע, משימות שנעשו בעבר באופן אנושי תוך הפעלת שיקול דעת, כגון קיום ממשקים עם לקוחות וקבלת החלטות בנוגע לעצם מתן השירות ללקוח, אופי השירות ותנאיו.

השימוש בבינה מלאכותית ובתהליכים ממוחשבים המסייעים בקבלת החלטות במגזר הפיננסי עשוי לגלם תועלות רבות, ובהן הצעת מוצרים ושירותים טובים יותר ללקוחות, עידוד התחרות, חיסכון בעלויות, ושיפור הפעילות העסקית וניהול הסיכונים של הגופים הפיננסיים. מנגד, הוא עלול להציב אתגרים רגולטוריים ומשפטיים לא מבוטלים, חלקם בעלי מאפיינים ייחודיים, בהיבטים כגון התמודדות עם חששות הנוגעים לפרטיות ואבטחת מידע, להטיות בקבלת החלטות, להגנת הצרכן ולפגיעה בתחרות. באופן טבעי, התפתחות השימושים בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי העלתה סוגיות שונות אותן החלו הרגולטורים הפיננסיים לבחון בשנה האחרונה. כיוון שמדובר בסוגיות רוחביות, יש מקום לערוך דיון וחשיבה משותפים בין חברי הצוות ולתאם עמדות לגביהן.

בחודש יולי האחרון פרסם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב דוח אקדמי שסקר את השימושים הנפוצים בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי, בעקבות קול קורא שפרסם משרד המשפטים בנושא. הדוח הציג את השימושים הנפוצים בטכנולוגיה, ניתח את ההזדמנויות והאתגרים הכרוכים בכך וסקר כיצד נערכות מדינות וארגונים בינלאומיים לאתגרים וההזדמנויות הגלומים בשימוש בבינה מלאכותית בפעילות פיננסית.

הקמת הצוות תהווה יישור קו עם מדינות מתקדמות נוספות מהעולם, בהן הוקמו צוותים דומים ובחלקן אף החלו להתקדם בתחומי חקיקה ואסדרה. עבודת הצוות משתלבת גם בעיסוק הממשלתי בנושא של בינה מלאכותית, לרבות בפן האתי והרגולטורי. הצוות יעסוק בשיתוף ידע בין חברי הצוות, יפנה לקבלת עמדה מקשת רחבה של גורמים בישראל ובעולם העוסקים בבינה ומלאכותית כמו גם מהציבור הרחב, יתייעץ עם גורמים רלבנטיים נוספים בממשלה העוסקים בנושא, ויבחן באופן מעמיק את הסוגיות האסדרתיות העולות בנדון.

בשלב הראשון של פעילותו, בכוונת הצוות להתמקד בשימושים ובמודלים הקשורים בחיתום אשראי וביטוח, בניהול תיקי השקעות ובפעולות ייעוץ. הצוות עתיד להגיש המלצותיו עד חודש אוקטובר 2023.

בראש הצוות עומדים עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, ועו"ד שרית פלבר, ממונה בייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים. בנוסף חברים בצוות גב' אילנית מדמוני, מנהלת יחידת החדשנות בטכנולוגיה פיננסית בפיקוח על הבנקים, גב' יעל רגב, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון ומנהלת מחלקת טכנולוגיות מידע וסייבר ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עו"ד דוד קופל, המשנה ליועץ המשפטי במשרד האוצר (בפועל), ועו"ד טובי הריס, ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים ברשות התחרות. עו"ד תום גולדרייך מהמחלקה הבינלאומית ברשות ניירות ערך מרכז את עבודת הצוות.

כתיבת תגובה