בינה מלאכותית || תשתלב בעולם העבודה או תחליף אותנו?

עבודה במשרד | צילום: freepik

אתמול בלילה חלמתי שאני מתעורר בשנת 2035.

כן, ממש כאילו נשאבתי קדימה בזמן, רק שבמקום מכוניות מעופפות ורובוטים דמויי אדם, מה שפגשתי היה הרבה יותר מטריד – ומעניין.

התעוררתי למציאות שבה המחשב שלי כבר הכין לי את כל המצגת לישיבת הבוקר. לא, לא עוד שקופיות משעממות של פאוור-פוינט, אלא מצגת תלת-ממדית שמשלבת נתונים בזמן אמת, תחזיות, ואפילו סימולציות של תרחישים עתידיים.

"היי", אני אומר למחשב, "אולי תסביר לי מה בדיוק עשית פה?" והוא עונה – כן, ממש מדבר איתי – ומסביר בסבלנות איך הוא ניתח את כל הנתונים של החברה, שילב אותם עם מגמות שוק עדכניות, והגיע למסקנות שכנראה היו לוקחות לי שבועות של עבודה.

ואז התעוררתי.

לא, באמת התעוררתי, חזרה ל-2024. אבל החלום הזה לא מרפה ממני. כי בעצם, העתיד הזה כבר כאן, ממש מעבר לפינה. ואני, כמו רבים מאיתנו, לא יכול שלא לשאול – מה המקום שלי בעולם הזה?

בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר: כולנו מפחדים שהמכונות החכמות האלה יחליפו אותנו. אבל אחרי שבועות של שיחות עם מומחים, קריאת מחקרים, והרבה לילות של הרהורים, הגעתי למסקנה מפתיעה – אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה. השאלה האמיתית היא לא האם הבינה המלאכותית תחליף אותנו, אלא איך נלמד לעבוד איתה.

המהפכה כבר כאן

"היי GPT, תכין לי מצגת למנכ"ל על ביצועי החברה ברבעון האחרון".

"בבקשה, תסכם לי את כל הדוחות הכספיים מהשנה האחרונה".

"תנתח לי את התגובות בסקר שביעות הרצון".

משפטים כאלה הפכו לשגרה במשרדים רבים בישראל. לפני שנתיים הם היו נשמעים כמו מדע בדיוני. היום? הם המציאות היומיומית שלנו.

במחלקת השיווק, המעצבת הגרפית מבקשת מהבינה המלאכותית להציע וריאציות של באנרים לקמפיין החדש. במחלקת שירות הלקוחות, נציגים עובדים יד ביד עם צ'אטבוטים חכמים שמטפלים בשאלות הבסיסיות ומאפשרים להם להתמקד במקרים המורכבים. ובמחלקת הפיתוח? המתכנתים כבר לא מקלידים קוד שעות על גבי שעות – הם "מדברים" עם הבינה המלאכותית, מסבירים לה מה הם רוצים, ומקבלים טיוטות קוד שהם יכולים לעדכן ולשפר.

הסיפור של דני, מנהל צוות פיתוח בחברת סטארט-אפ, ממחיש את המהפכה הזו. "לפני שנה הצוות שלי היה עסוק בעיקר בכתיבת קוד", הוא מספר. "היום? אנחנו מתמקדים בארכיטקטורה, בתכנון מערכות, בחשיבה על חוויית המשתמש. הבינה המלאכותית לא החליפה אותנו – היא שחררה אותנו לעסוק במה שבאמת חשוב".

אבל האם זה מבשר את סופו של העובד האנושי?

בשאלה הזו בדיוק עסקו השבוע מספר מומחים בוועידת מרכז הבנייה הישראלי ה-24, שהתקיימה במלון דן אילת. אלית בן בסט, מנהלת הפעילות השיווקית של Google Cloud, הציגה תובנה שמהדהדת: "האם ה-AI יחליף אותנו? התשובה היא לא, אבל האנשים שלא משתמשים בו בהחלט יכולים להתחלף". זו לא סתם אמירה – זו המציאות החדשה שכולנו צריכים להתמודד איתה.

בועידת מרכז הבנייה באילת, הציגו מנהלים בכירים דוגמאות מרתקות לאופן שבו ארגונים גדולים מתמודדים עם המהפכה. ענת צלדטי, סמנכ"לית שיווק ודאטה בכלל ביטוח, סיפרה איך חששות ראשוניים התחלפו בהתלהבות: "הפעלנו האקתונים שגרמו לצוותים להיכנס לחדר, להעלות רעיונות ולבנות פתרונות שהם חלמו עליהם. ברגע שהם התנסו, הם הבינו שהשד לא כזה נורא".

אדר גורן מישראכרט הוסיפה תובנה חשובה על האיזון העדין בין טכנולוגיה לאנושיות: "הלקוחות רוצים לדבר עם הבנקאי, אבל הם גם רוצים שהדברים יהיו קלים ונגישים בדיגיטל. הטכנולוגיה לא תחליף אותנו, אבל היא תשחרר אותנו לעסוק בדברים אחרים".

איך נראה השינוי בשטח?

התופעה הזו לא מוגבלת לתחום אחד.

רינת, רופאת משפחה בקופת חולים גדולה, מספרת איך הבינה המלאכותית משנה את הרפואה: "יש לנו היום מערכת שסורקת את כל התיק הרפואי של המטופל, מנתחת את כל הבדיקות וההיסטוריה הרפואית, ומציעה המלצות. זה לא אומר שאני סומכת עליה בעיניים עצומות – להפך. אני מפעילה שיקול דעת, מתייעצת עם המטופל, מביאה בחשבון גורמים שהמחשב לא יכול להבין. אבל זה עוזר לי להיות רופאה טובה יותר".

במשרדי עורכי דין רבים, הכניסו לאחרונה מערכת בינה מלאכותית שעוזרת בניסוח חוזים. "בהתחלה חששנו שזה יפגע במתמחים", מספר אחד השותפים במשרד גדול שביצע את השינוי. "אבל מה שקרה בפועל היה הפוך – המתמחים התפנו לעבודה משפטית מעמיקה יותר, למחקר, לפיתוח אסטרטגיות משפטיות. הם לומדים יותר ומתפתחים מהר יותר".

התמורות האלה לא קורות בוואקום. יש להן השלכות חברתיות עמוקות. יעל, יועצת תעסוקתית, מספרת על הפניות החדשות שהיא מקבלת: "אנשים בני 45-50 מגיעים אליי מבוהלים. הם רואים את השינויים שקורים בשוק העבודה ומרגישים שהם מאבדים קרקע. אני מסבירה להם שהם צריכים להסתכל על זה אחרת – זו הזדמנות ללמוד כישורים חדשים, להתפתח לכיוונים שתמיד חלמו עליהם אבל לא היה להם זמן."

בכל פעם שטכנולוגיה חדשה משנה את שוק העבודה, נוצרים תפקידים חדשים שאיש לא חלם עליהם קודם. היום כבר יש "מאמני AI" שעוזרים לעובדים להשתמש בכלים החדשים, "מומחי אתיקה של AI" שמוודאים שהמערכות האלה מתנהגות בצורה הוגנת ואחראית, ואפילו "פסיכולוגים ארגוניים" שמתמחים בעזרה לצוותים להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים.

לאן פנינו מועדות?

כשדנים בעתיד העבודה, חשוב להקשיב למי שנמצא בחזית הטכנולוגיה. נחזור לרגע לכנס באילת. בני פרבר, מנהל קהילת ה-AI הגדולה בישראל, הציג בוועידת מרכז הבנייה פרספקטיבה היסטורית מעניינת: "כשכספומטים נכנסו לבנקים, אמרו שלא נזדקק עוד לבנקאים. חמישים שנה אחרי, הם עדיין כאן – פשוט עושים תפקידים שונים".

רקפת להב מקבוצת אלמוג הוסיפה בכנס נקודה קריטית: "אנשים שמקבלים החלטות קריטיות לא רוצים לדבר עם מכונות או בוטים – הם זקוקים לאינטראקציה עם בן אנוש". זו תובנה שמהדהדת בכל הדיונים על עתיד העבודה – הטכנולוגיה תשנה את התפקידים שלנו, אבל לא תחליף את הצורך באנושיות.

אז, איך מתכוננים לעתיד?

הנה כמה טיפים מעשיים שאספתי משיחות עם מומחים:

התחילו בקטן: אל תנסו להטמיע את כל הכלים החדשים בבת אחת. התחילו עם משימה אחת, פשוטה, שאתם עושים באופן קבוע. למשל, אם אתם כותבים הרבה מיילים, נסו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לערוך ולשפר אותם.

למדו ברציפות: הקדישו זמן קבוע בכל שבוע ללמידה של כלי חדש או יכולת חדשה. זה יכול להיות חצי שעה ביום – העיקר שזה יהיה עקבי.

חפשו הזדמנויות: בכל פעם שאתם נתקלים במשימה חוזרת ומשעממת, שאלו את עצמכם – האם יש דרך לבצע את זה באוטומט? כלומר, האם בינה מלאכותית יכולה לעזור כאן?

שמרו על האנושיות: זכרו שהמטרה היא לא להפוך למכונות, אלא להשתמש במכונות כדי להיות אנושיים יותר. השקיעו זמן בפיתוח כישורים כמו אמפתיה, יצירתיות, ופתרון בעיות מורכבות.

נקודת מבט אופטימית

ובחזרה למילה האחרונה בנושא הזה, שנאמרה בוועידה באילת על ידי בני פרבר, שכבר אמרנו שהוא מנהל קהילת ה-AI הגדולה בישראל, ולדעתי, היא ראויה לתשומת לב מיוחדת: "לרובוטים, חמודים ככל שיהיו בצ'אט, אין מודעות. תסריטים של רובוטים משתלטים הם כרגע לא רלוונטיים".

כי בסופו של יום, העתיד לא שייך למי שיודע להפעיל הכי טוב את המכונות. הוא שייך למי שיודע להיות הכי אנושי לצידן. זו לא סתם קלישאה – זו המציאות החדשה שמתהווה מול עינינו. בעולם שבו המכונות לוקחות על עצמן את המשימות השגרתיות והטכניות, אנחנו חופשיים יותר להיות יצירתיים, אמפתיים, אנושיים.

זה לא סוף העבודה האנושית – זו התחלה חדשה שלה.