ביקורת צולבת: ראשי הערים ניצלו את הרשתות החברתיות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מוסר את הדו"ח על הרשויות המקומיות ליו"ר הכנסת יריב לוין | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הבוקר (ג') הגיש מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020 ליו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין. מיד לאחר הגשתו, החלה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לדון בממצאי הדו"ח. 

בדו"ח 12 פרקים בנושאים מערכתיים שונים: שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות; התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי; פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית; פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנס"ים; פעולות הרשויות המקומיות באמצעות עמותות עירוניות; הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה (שאותו סקרנו בנפרד); היבטים בהתנהלות הרשויות המקומיות בשומרון וסוגיות נבחרות במשק המים בשומרון.

מעורבות ברשתות החברתיות

הפרק הראשון בדוח מבקר המדינה בנושא הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020 עוסק בשימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות תוך פגיעה בזכויות הציבור, חסימת משתמשים, צנזור על פי מילות מפתח, מחיקת תגובות וערבוב בין החשבונות ציבוריים לפרטיים. 

אנגלמן כותב כי נכון לשנת 2018, שיעור המשתמשים בפייסבוק בישראל היה הגבוה ביותר ביחס לממוצע המשתמשים ברחבי העולם ועמד על 84%. גם הרשויות המקומיות ונבחריהן, עושות שימוש נרחב ברשתות החברתיות המקוונות (בעיקר פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר) להעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות. ל- 94% מהן יש חשבון בלפחות באחת הפלטפורמות. 

מתוך 189 רשויות שענו על שאלון ששלח משרד מבקר המדינה לכל הרשויות המקומיות בישראל, ל-168 רשויות יש חשבון בפייסבוק, ל-78 רשויות יש חשבון ביוטיוב, ל-71 רשויות יש חשבון באינסטגרם ול-17 בלבד יש חשבון טוויטר. 12 רשויות לא פעילות כלל ברשתות החברתיות מסיבות שונות של כוח אדם ותקציבים. שלוש רשויות מקומיות מתוך שתים-עשרה הנזכרות, הן חרדיות שענו על השאלון וציינו בין היתר כי מדיניות הרשות המקומית אינה מעודדת את התושבים להשתמש ברשתות חברתיות בשל הסכנות הטמונות בהן. 

שימוש אישי אסור

בביקורת, שהחלה בעקבות פנייה של אזרחים לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, נמצא כי הרשויות המקומיות לא ערכו הליך סדור ומתוכנן, לרבות הכנת נהלים ותוכניות עבודה, בנוגע למטרות השימוש ברשתות החברתיות ולאופן השימוש בהן בדרך מיטבית ויעילה. עוד נמצא בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות פרסמו תכנים בלי שווידאו שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות וזכויות יוצרים. 

בנוסף עלה בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח שנקבעו מראש. ברוב הרשויות, היו בעת הבדיקה משתמשים חסומים, והן נוהגות במקרים מסוימים להסתיר או למחוק תגובות. כמו כן נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית, למרות האיסור בדין.

מבקר המדינה קובע בדוח כי "משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, וממילא לא קבע כללים כלשהם בעניין, בין היתר קביעת מתכונת אחידה (סטנדרטיזציה) בתחום.

"בנוסף, משרד המשפטים לא נתן דעתו לסוגיית השימוש של גופים ציבוריים ברשתות חברתיות שבבעלות גופים פרטיים בין-לאומיים בהיבט של המותר והאסור, ולא קבע הנחיות שיבטיחו את התאמת הדינים הקיימים לעידן הדיגיטלי".

בציטטת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, התייחס המבקר ישירות לנושא הרשתות החברתיות: "אחת המטרות שלנו היא שהביקורת תהיה רלוונטית ואפקטיבית עבור הרשויות ועבור מקבלי השירותים מהרשויות המקומית. לרשות המקומית יש השפעה  על כל אחת ואחד מאתנו ובאופן טבעי כל אדם מתעניין בראש ובראשונה במה שקורה על סף ביתו ולכן פעלנו להנגשת הדוחות. בדו"ח זה בדקנו נושאים רוחביים ופרטניים ובאם הרשויות נהגו בחיסכון וביעילות, תוך עמידה בכללי המנהל התקין והצבענו על הליקויים שיש לתקן כדי לטייב את העשייה למען התושבים. אנו במשרד המבקר רואים חשיבות בביקורות חדשניות ופורצות דרך ואשר על כן ייחדנו פרק מיוחד בדבר פעילות הרשויות ונבחרי הציבור ברשתות החברתיות והקשר עם התושבים ברשתות אלו. כולי תקווה כי כלל נושאי הדוח ילמדו ע"י כלל הרשויות המקומיות".

יד קמוצה למצוקה

באחד הפרקים החשובים, בחן המבקר את פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנ"סים. "המתנ"סים משמשים זרוע ביצועית של הרשויות המקומיות בתחומי התרבות, הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי, ולהם תפקיד חשוב במארג החברתי של הקהילה שבה הם פועלים. בשנת 2019 פעלו בישראל כ- 200 מרכזים קהילתיים ב-161 רשויות מקומיות, שנתנו שירותים לכ-1,500,000 איש. בבסיס הקמתם ופעולתם עומד הרעיון של שיתוף הקהילה באזור שבו פועל המתנ"ס, וניתן דגש רב על מעורבות נציגי הקהילה בניהולם".

המבקר בחן באופן פרטני את פעולת המתנס"ים בכמה ערים ברחבי הארץ אולם אף אחת מהן לא מוגדרת כעיר חרדית מובהקת ומכאן שהביקורת לא נוגעת במישרין למגזר החרדי. באופן כללי נמצא בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו אינן פועלות לסייע לאוכלוסיות מוחלשות בהשתתפות בפעילויות ובחוגים במתנ"סים. 

משרד מבקר המדינה המליץ לרשויות האמורות לבחון את האפשרות לסייע למשפחות עם קשיים כלכליים בהשתתפות בחוגים ובפעילויות המתקיימים במתנ"ס לרבות באמצעות גיבוש מדיניות למתן הנחות וקביעת נוהל הנחות. היעדר פעולות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בפעילות הכללית של המתנ"ס עלול להנציח פערים חברתיים ולמנוע את שילובן במרקם החברתי.

נסיגת קו החוף: מצוקת המצוק

פרק נרחב נוסף בדו"ח עוסק בנסיגת קו החוף לאורך חופי ים התיכון וסכנת המצוק. "בחופי ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ", כותב המבקר. "בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה. במהלך המאה העשרים ואחת צפויה האצה בהליכי הרס המצוק – הוא והחופים הצמודים לו צפויים לסגת בעשרות מטרים. יש למצוא לכך פתרונות שייתנו מענה לבטיחות הציבור וישמרו על הנכסים ועל ערכי הטבע.

"בשנים האחרונות נקטה המדינה כמה פעולות להתמודדות עם בעיית התמוטטות המצוק, על הסיכונים הכרוכים בה, והחליטה כי האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים תוטל על הממשלה, וכי ביבשה היא תוטל על הרשויות המקומיות".

הפרק ארוך מאוד וכולל תמונות רבות המציגות סכנות רבות לאורך החופים: לוחות בטון שעומדים להתמוטט על היושבים בחוף; גושי עפר גדולים שעלולים לקבור תחתיהם מתרחצים וסכנת התמוטטות של מבנים, מדרכות ומסלולי הליכה לאורך החופים.