בכירי שוק ההון: לנתב את הביקושים משוק הדיור לעולמות נוספים

נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי השקעות: ״צריך לחשוב גם בצד הפיננסי איך מנתבים את הביקושים משוק הדיור לעולמות השקעה נוספים״ | עו”ד איתן שמואלי על סערת ההנפקה של חברת EPM: ״נייר ערך הוא לא מכונית או במבה. הרשות לניירות ערך צריכה לתת את הדעת בנושא הזה ולהתוות מדיניות מה הדרך הנכונה מול הציבור לשווק את תוכן תשקיפי חברות״

הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

היום (ב’) נערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב פורום Duns 100 השנתי של בכירי שוק ההון בישראל בהובלת בכירי דן אנד ברדסטריט ישראל ובהנחיית מגיש הטלוויזיה גדעון אוקו.

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: תמונת המצב בשוק ההון, האתגרים השונים המאפיינים את התחום והדרכים האפשריות להתמודדות עימם, הביקושים להשקעות במשק, ההון האנושי ותנאי ההעסקה, התנהלות חברות ללא גרעין שליטה וניסיון הנפקת EPM.

250/200 סייד בר + קובייה

נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי השקעות על הביקושים להשקעה וההיצע במשק הישראלי אמר כי ״הביקוש להשקעות מתודלק בעיקר מכמויות הכספים שיושבות בחשבונות הבנק של אזרחי ישראל. כיום המענה המרכזי לביקוש הזה הוא בשוק הדיור. הריכוזיות הזו עלולה ליצור פערים חברתיים איומים אם זה ימשיך כך. צריך ליצור אטרקטיביות בשוק ההון שתנקז אליה חלק מהביקושים להשקעה ותניב צמיחה רחבה של כל המשק יחד. יש שורה של כלים להשקעות החל מההשקעות בקופות הגמל להשקעה ועד לקרנות נאמנות וניהול תיקים. בנוסף, זוהי חובה להסדיר את ההשקעה בקריפטו בישראל בתצורת ריטייל שתהיה נוחה ונגישה לכולם ותהווה מענה נוסף לביקושים הגוברים. צריך לחשוב גם בצד הפיננסי איך מנתבים את הביקושים משוק הדיור לעולמות השקעה נוספים״.

שי פרימינגר, מנכ״ל ERN סליקת תשלומים שעמד בדבריו על תנאי העסקת העובדים שהשתכללו בשנים האחרונות הסביר כי ״אנחנו כחברות חייבים לדאוג לעובדים שלנו לתנאים מספיק טובים לעבודה מהבית. אלה יכולים לגשר על הפערים הכלכליים והדמוגרפיים שניצבים בפני לא מעט אזרחים ברחבי המדינה. מי שלא יבין את זה, וישנה את המדיניות בשביל העובדים שלו יישאר במצוקת כוח אדם. היום אנשים מחפשים עבודה באיכות טובה עם התנאים הטובים ביותר עבורם גם מעבר למשכורות״.

אפרת שגב, סמנכ”לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: ״בשוק המניות גויסו כ-26 מיליארד ש״ח בשנת 2021, כמעט כמחצית ע”י חברות חדשות בלבד. ברבעון הראשון לשנת 2022 לבדו גויסו בשוק המניות כ-7.5 מיליארד ש”ח, שיעור של כ-30% מסך הגיוס ב-2021 רובן ע”י החברות הוותיקות. לצד הצמיחה המתמדת של שוק ההון בישראל אנו צופים מספר אתגרים בתחום ביניהם בלימת האינפלציה מחד אל מול ההשלכות של העלאות הריבית, מתיחות ביטחונית מחודשת אשר ובמידה ותועמק עלולה להאט את הצמיחה במשק, התמודדות עם המשך פגיעה בהיצע ובשרשרת האספקה העולמית, שהוחרפה תחת הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובענף ההייטק- חיזוק מגמת הצמיחה אל מול תיקוני שווי צפויים, מגמה שכבר החלה”.

עו”ד איתן שמואלי שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות’ התייחס לבעיית הניהול בחברות ללא גרעין שליטה: “אנחנו נמצאים כעת במצב ביניים שבו חוק החברות אינו נותן מענה ראוי לבעייתיות הכרוכה בחברות ללא גרעין שליטה. מצב זה עלול להיות מנוצל על ידי דירקטורים. ראינו מה קרה בשופרסל כאשר הפניקס וקרן ספרה התערבו ומנעו את המיזוג עם דלק ישראל, וכיצד יקי ודמני מצא את עצמו מחוץ לשופרסל, כאשר היה ברור שהמהלכים שהציעו אינם עולים בקנה אחד עם טובת בעלי המניות כפי שהפניקס ראתה אותה”. לדברי עו”ד שמואלי, “עד אשר תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים שאמור לטפל בבעיה יעבור את הליכי החקיקה, יכולים הרגולטורים לאפשר לגופים המוסדיים להיות יותר מעורבים בפיקוח על החברות הציבוריות בהן אין בעלי שליטה. שיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים יאפשר להם לחלוק ביניהם את עלויות הפיקוח, תוך חסכון במשאבים וניצול היתרונות שיש למוסדיים”.

עו”ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג: ״ההשפעה הרגולטורית על יצירת שוויון היא מוגבלת. אפשר לראות כדוגמה את הרגולציה לגבי הפערים בשכר, שכעת צריך לציין בדוח השנתי את הפער בין שכר הבכירים לשכר העובדים, זה לא הביא לתוצאות של שינוי המציאות החברתית. לכן, גם לגבי שוויון מגדרי, דרישה רגולטורית תביא לכתיבת מילים אמורפיות שלא תהיה להן השפעה המציאות. לדעתי יש כאן תהליך היסטורי שעליו צריך להסתכל מפרספקטיבה של זמן, ובהחלט שמתרחש שינוי״.

״לגבי חברות ההייטק הישראליות שגייסו בסכומים גדולים, למעשה פורסם שכל 22 החברות הישראליות שהנפיקו בנאסדק בשנת 2021 נסחרות כיום במחיר נמוך מההנפקה. כעת הן ישבות עם קופת מזומנים גדולה, מה שיכול לאפשר להן לעבור לצד הרוכש. יחד עם זאת, בצד השני יושבות בארה”ב קרנות עם הרבה כסף, שבשנים האחרונות לא עשו בו שימוש מספיק, הן יכולות לעשות שימוש בכסף כדי להשתלט על חברות ללא גרעין שליטה. לכן אנו נראה להערכתי בשנתיים הקרובות גם תהליך הופכי, שחברות ישראליות שיעברו לשליטה של גופים אמריקאיים שיעשו שימוש ביתרון הגודל״.

ריכוך הכוח

עו”ד דני מרקוביץ, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’ התייחס להתנהלות של חברות ללא גרעין שליטה: “בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. מציאות כלכלית זאת מחייבת שינויים רגולטוריים הכוללים: ריכוך הכוח המצוי בידי המנהלים הבכירים, הגברת עצמאות הדירקטוריון על מנת להגביר פיקוח על חברי ההנהלה ויצירת מעורבות בעלי מניות בקבלת החלטות מסוימות בחברה, בעיקר עסקאות חריגות עם מנהלים בכירים. מאידך, בחברות כאמור, יש לבטל את הצורך במינוי דירקטורים חיצוניים ולהסתפק במינוי של דירקטורים בלתי תלויים וכפועל יוצא מכך לשקול את ביטולן של וועדות הביקורת והתגמול”.

עו”ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן ציין כי מאבקי השליטה בחברות הציבוריות הן לטובת כלל הציבור: “במאבקי השליטה, יש לא מעט יזמים צעירים שמקבלים את המימון בחלק גדול מהמקרים מגופים מוסדיים כאלה או אחרים ורוכשים את השליטה בחברות. למעשה, הם מאפשרים השאת תשואה על המניה, ומביאים את החברות למצב טוב יותר. לכן, אני רואה את היתרונות בחברות ללא גרעין שליטה. אנחנו צפויים לראות בשנה הנוכחית הרבה עסקאות רכישות שליטה ומאבקי שליטה בתאגידים גדולים, אם זה מנכסים ספציפיים שיש לחברות הללו או במקרה של חברות ביטוח שנהנות מיכולות פיננסיות ניכרות”.

לדברי עו”ד גרזי, “התופעה הזו מתרחשת גם בארץ וגם בארה”ב ואנחנו צפויים לראות אותה גם בחברות הייטק רבות שנחתכו בשווי, ובגלל פיזור המניות ניתן להשתלט על חברות מסוג זה”.

Inner article

 

בנוסף, דיבר על הצורך ברגולציות קריפטו: ״מדינת ישראל מאבדת הרבה מאוד הכנסות בגלל חוסר ברגולציה במטבעות דיגיטליים. חייבים לייצר פרוצדורה מהירה לכסף שמגיעה לכאן. אנחנו מתחילים לראות בשוק תהליכים שונים בין אם בתחומי הדיור וגם לעולמות התעסוקה והעבודה שחייבים מענה מידי ומדויק כדי להפיק מהם את המיטב. המדינה חייבת להתקדם וליצור מנגנון נוח ומהיר גם בעולמות החדשנות ובפרט בתחום המטבעות הדיגיטליים״.

עו”ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון (במשותף), פישר (FBC & Co.): “היקף המידע אותו נדרשות החברות הנסחרות בישראל לכלול כיום בתשקיפים הוא עצום. בהשוואה לתשקיפים בארצות הברית, ניתן לראות כי המידע המופיע במסמכי ההנפקה בארה”ב הוא מסחרי ועסקי בעיקרו ופחות משפטי, ואילו בישראל התשקיפים כוללים מידע רב, שבחלקו הגדול אינו רלוונטי למשקיעים לצורך קבלת החלטות השקעה. הדבר גורם לכך שמשקיעים רבים לא קוראים את התשקיפים, ומסתפקים בעיון במצגות תמציתיות המפורסמות על-ידי החברות. רשות ניירות ערך הבינה זאת ולכן שמה כיום דגש רב יותר על המידע הכלול במצגות ועל אופן הצגתו. יחד עם זאת, אני סבור שיש מקום לבצע שינוי משמעותי בהיקף ובסוג המידע אותו נדרשות חברות לפרסם ולא להסתפק במצגות, שהמידע בהן מצומצם, ואינן מספקות למשקיע את מלוא המידע הדרוש לצורך קבלת החלטת השקעה״.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה