במהלך דרמטי ומפתיע: הנגיד העלה את הריבית ל-0.75%

בניגוד לציפיות ולהערכות השונות, הוועדה המוניטרית החליטה היום על העלאת הריבית לרמה של 0.75% | זו הפעם השנייה ברציפות שבה מפתיע בנק ישראל את השוק בהעלאה גדולה יותר ביחס לריביות הגלומות בשוק וביחס לציפיות | בוועדה המוניטרית ציינו כי מהלך העלאות הריבית ימשיך להיות הדרגתי – אך כמובן, הכל תלוי בקצב האינפלציה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

בניגוד להערכות האנליסטים השונים שמעטים מהם ציפו להעלאת ריבית כה דרמטית, החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על העלאת הריבית ב-0.4 נקודות האחוז ל-0.75% מ-0.25% בפעם אחת, מהווה הפתעה לא קטנה. בבנק ישראל התייחסו לעובדה שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה ונראה כי ישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי הנובע מהמשך מחזוריות גלי תחלואת הקורונה לפחות בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להשפעה שלילית מסויימת על  הפעילות הכלכלית בשל ההתפתחויות בעולם, ובפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין. 

בבנק ציינו כי מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% במרץ וב-0.8% באפריל 2022. האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3.4% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 3.1%. כל הסעיפים הראשיים במדד תרמו לעליית האינפלציה בשנה האחרונה וקצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים והבלתי סחירים הוסיף לעלות. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. מאז החלטת המדיניות הקודמת ירדו מעט הציפיות לאינפלציה משוק ההון לכל הטווחים. הציפיות לטווחים הארוכים יותר ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-4.6%, מול האירו ב-1.4% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3%. 

עוד צויין בהודעת הבנק כי האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית התוצר התכווץ ברבעון הראשון של 2022 ביחס לרבעון הרביעי של 2021 ב-1.6% במונחים שנתיים, לאחר זינוק של 15.6% ברבעון הרביעי של 2021. הירידה בתוצר ברבעון הראשון הושפעה בעיקר מירידה ביצוא השירותים (ללא מכירת חברות הזנק), בצריכה הציבורית ובהשקעה בענפי המשק. עם זאת, השוואה של נתוני הרבעון הראשון של 2022 אל מול הרבעון הראשון אשתקד מצביעה על צמיחה של כ-9%. רמת התוצר ממשיכה לשהות בסביבת קו המגמה שהיה טרום המשבר. 

שוק העבודה משווע לידיים עובדות

באשר לשוק העבודה, ציינו בבנק המרכזי, הוא ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה המלאה שאפיינה את המשק טרם הקורונה. בחודש אפריל שיעור התעסוקה המותאם בגילאי 15+ירד מעט ועומד על 60.1% – מעט נמוך משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 (61.1%) – פער השקול לכ-70 אלף מועסקים. שיעור האבטלה הצר אומנם ירד באפריל לשפל של 3.1% מ-3.4% בממוצע במרץ, אך ירידה זו נבעה מירידה בהשתתפות בכח העבודה ולא מגידול בתעסוקה. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בחודש אפריל ונותר ברמתו הגבוהה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. עד כה, קצב עליית השכר הכולל על פי המדד מנוכה השינוי בהרכב קרוב למגמת טרום המשבר. יחד עם זאת, השכר במגזר העסקי מצוי ברמה הגבוהה מעט מהתוואי התואם את מגמתו לפני המשבר בעוד שהשכר במגזר הציבורי עולה בשיעור מתון יותר.  

שוק הדיור

הבלון המדובר ביותר ומי שעליו תשפיע החלטת הריבית יותר מכל הוא שוק הדיור. בבנק ישראל בחרו להתייחס אליו באופן מינורי והזכירו את מגמת העלייה של מחירי הדירות שממשיכה להאיץ כשאלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-16.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות שניטלו באפריל היה נמוך מזה שנרשם במרץ ועמד על 10.5 מיליארדי ש"ח. עם זאת, לאחר ניכוי העונתיות המאפיינת את חודש אפריל, לא מדובר בשינוי של ממש בקצב נטילת המשכנתאות הגבוה. לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) עומד על 3.2%.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות במדדי המניות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו באופן משמעותי בהתאם למגמה העולמית. במרווחי האג"ח התאגידיות נמשכה מגמת ההתרחבות, אך אלו נותרו ברמות נמוכות בפרספקטיבה היסטורית. קשיי המימון בקרב העסקים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכים להיות נמוכים יחסית. 

בבנק ישראל הזכירו בהודעה על החלטת הריבית גם את המלחמות בעולם, בעיקר בין רוסיה לאוקראינה, ואת העלאות הריבית בבנקים המרכזיים בעולם.

העלאות הריבית תימשכנה

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות הגיב לעליית הריבית: "בנק ישראל הפתיע כאשר העלה את הריבית ב-40 נ"ב לרמה של 0.75% כאשר הצפי בשוק עמד על העלאה של 25 נ"ב.

"בנק ישראל שם דגש בהחלטה על כך שהפעילות הכלכלית בישראל נמשכת ברמה גבוהה ובהחלטה הם ציינו כי למרות ההתכווצות בתוצר ברבעון הראשון של השנה, האינדיקאטורים השוטפים מאותתים על פעילות איתנה וכי המשק עובד בקרבת הפוטנציאל שלו.

"הם ממשיכים להדגיש כי שוק העבודה הישראלי ממשיך להיות הדוק וקרו לתעסוקה מלאה ומפרטים כי עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת – זהו איתות מבחינת בנק ישראל שהם רואים את הסיכון בהתגברות לחצי השכר ומשם הדרך לאינפלציה גבוהה יותר סלולה.

"ואכן, בנק ישראל אף החל להתייחס לעליות השכר – "… השכר במגזר העסקי מצוי ברמה הגבוהה במעט מהתוואי התואם את מגמתו לפני המשבר…" עם הזינוק המתמשך במשרות הפנויות בישראל, הלחץ לעליות השכר רק יעלה בחודשים הקרובים.

"בנוסף, בבנק ישראל מציינים כי "ישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי הנובע מהמשך מחזוריות גלי הקורונה…"

"כלומר מבחינת בנק ישראל הגיע הזמן להתקדם ולהתמקד הרבה יותר בסיכונים הנובעים מהמלחמה באוקראינה ומההאטה בפעילות בסין עקב הסגרים. בבנק ישראל בעיקר מציינים את הסיכונים הללו כסיכונים אינפלציוניים ומובילים להאטה בכלכלה הגלובלית.

"בכל הנוגע לסביבת המחירים בישראל, בבנק ישראל ציינו כי האינפלציה כמו גם רכיבי הליבה שלה מצויים מעל הגבול העליון וכי הציפיות מעוגנות באזור היעד, אם כי ירדו מאז ההחלטה האחרונה. בנוסף, הסיכונים האינפלציוניים מכיוון שוק הדיור ושוק המט"ח עלו – קצב עליית מחירי הדיור האיץ והשקל נחלש משמעותית מאז החלטת הריבית האחרונה.

"זוהי הפעם השנייה ברציפות שבנק ישראל מפתיע את השוק עם העלאה גדולה יותר ביחס לריביות הגלומות בשוק וביחס לציפיות החזאים. לפחות להערכתנו נראה כי בנק ישראל מעוניין להצליח ולספק כמה שיותר העלאות ריבית שהוא יכול בפרק זמן קצר, ברוח המהלכים של הבנקים המרכזיים האחרים בעולם.

"בוועדה ממשיכים לציין כי מהלך העלאות הריבית ימשיך להיות הדרגתי אך קצב העלאת הריבית יהיה תלוי בנתוני הפעילות ובהתפתחות האינפלציה.

"להערכתנו, בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית בישראל תמשיך לעלות כאשר הסיכונים לאינפלציה ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה. במקביל, המשק הישראל צפוי להמשיך ליהנות מרמת פעילות איתנה בטווח הקצר אך אנו מעריכים כי הזעזועים מהשווקים הפיננסים בעולם צפויים להתחיל ולגבות מחיר מיצוא השירותים בישראל ולפגוע באפקט העושר של לא מעט ישראלים. בנוסף, העלאות הריבית כבר באות לידי ביטוי בעליית הריבית על המשכנתאות באופן שצפוי להוביל להתקררות הדרגתית בשוק הנדל"ן.

"על כן, בשלב זה אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל ימשיך מכאן והלאה בהעלאות של 25 נ"ב בכל פגישה אך לאחר הודעה זו, נראה כי הסיכונים להערכה זו מוטים כלפי מטה – כלומר, לאור הסיכונים האינפלציוניים המתגברים בישראל, ייתכן ובנק ישראל אף ירצה להאיץ את הקצב".

כתיבת תגובה