ועדת הכלכלה והוועדה למיזמים ציבוריים לבנק ישראל: אם לא יהיה שינוי במתווה ההלוואות לעסקים קטנים שנפגעו במלחמה – נשקול לחייב שינוי בחוק | הדברים נאמרו בתום ישיבה שנייה בעניין, בה עלה כי בנק ישראל לא מתכוון לאפשר לגופים החוץ בנקאיים לקחת חלק בקרן ההלוואות בסך 10 מיליארד שקל | גם באוצר מתחו ביקורת על בנק ישראל | וכיצד מגיבים בבנק?
שי קליין 05.12.2023
בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום ישיבה משותפת עם הוועדה למיזמים ציבוריים, שדנה בהנגשת מקורות הון לגופים חוץ בנקאיים, במטרה להרחיב את האפשרות למתן הלוואות לציבור המצוי בקשיים בעקבות המלחמה. יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל הזכיר כי מדובר בישיבת המשך, בעקבות החלטת בנק ישראל להקצות 10 מיליארד שקל להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הוא הוסיף כי הוועדות ביקשו מבנק ישראל מתווה מעודכן, שמאפשר גם לגופים חוץ בנקאיים לתת הלוואות. ראש האגף הפיננסי בבנק ישראל, ציין כי אין לבנק מה לחדש ואין שינוי בתכנית.
ח"כ רון כץ, שמילא את מקומו של יו"ר ועדת הכלכלה, מתח ביקורת על כך ואמר כי מתשובת בנק ישראל עולה שלא סופרים את ועדת הכלכלה. סעדון הסביר כי מדובר בכלי שיאפשר הפחתת ריבית באוזרים מסוימים, במקום הפחתה כוללת של הריבית, שיש לה השלכות רוחב, ולכן מראש הדבר מיועד לבנקים שהם הצינור הבלעדי שבאמצעותו עובד בנק ישראל.
בעקבות זאת אמר ח"כ כץ כי הוועדות ביקשו מתווה חדש, ואם צריך אז בכוונתן להניח הצעת חוק בעניין. ח"כ טל הוסיף כי בנק ישראל לא יכול להחליט להמשיך לחזק את הבנקים באופן חסר תקדים ולצפות שהכנסת תתעלם. נציגת בנק ישראל, מרים רגב, אמרה כי בבנק נעשתה בחינה מעמיקה לגבי גופים חוץ בנקאיים, והתקבלה אותה מסקנה. לדבריה, "התכנית משיגה את המטרה שלה".
נציגת רשות התחרות, זוהר בוצר, אמרה כי הייתה שיחה עם בנק ישראל, אך לא התקיימה פגישה. לדבריה, הצעד עלול להחריף את בעיית התחרותיות הקיימת במגזר האשראי לעסקים קטנים. סעדון התייחס לכך ואמר כי השאלה היא כמה מותר לבנק המרכזי לקחת סיכון, "והתשובה היא שלא. אפס בערך".
הבעלים של חברת אס.אר אקורד, עדי צים, אמר כי בכל מקום אחר בעולם אשראי חוץ בנקאי הוא 70% מהשוק. לדבריו, החברות החוץ בנקאיות מגייסת כסף בעלות עודפת של 2% על הבנקים ואז הן לא יכולות למכור את הכסף בזול. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, אמר כי בנק ישראל לא חשב מספיק לעומק על ההשלכות התחרותיות של הקצאת הכספים, וציין כי חייבים להתייעץ עם רשות התחרות. לדבריו, "בלי חקיקה הדבר לא ישתנה".
נציגת בנק דיסקונט, ענת מורד, אמרה כי הבנק מברך על תחרות ואין לו עמדה שמתנגדת לכל מהלך של בנק ישראל. לדבריה, לבנק אין עמדה לגבי שיתוף גופים חוץ בנקאיים. ח"כ כץ שאל את מורד האם העברת 10-15 אחוז מהסיוע של בנק ישראל דרך הגופים החוץ בנקאיים תפגע בבנק, ומורד השיבה: "נבחן כל דבר לגופו, אבל העמדה הבסיסית שלנו שאנחנו מברכים על תחרות".
סגן מנהל רשות שוק ההון, אלי טובול, אמר: "היה שיח טלפוני עם בנק ישראל, אבל חשבנו שיהיה נכון לעשות פגישה. הזמנו את עצמנו לפגישה וזה לא הסתייע". הוא הוסיף כי עמדת הרשות היא כי לשוק החוץ בנקאי יש מרווח נוסף של שני אחוז, והמתווה של בנק ישראל מייצר יתרון של הבנקים מול הגופים החוץ בנקאיים. מנכ"ל חברת גמא, אריאל גנות, הסביר כי מדובר בפגיעה לטווח ארוך בחברות החוץ בנקאיות, שמחזירה אותן אחורה ביכולת להתחרות מול הבנקים.
נציגת משרד האוצר, אביגיל ונקרט, מתחה גם היא ביקורת על עמדת בנק ישראל. "מאחר שבנק ישראל לא שינה את המתווה עמדתנו לא השתנתה. יש כאן אפליה של הגופים שאינם בנקים ואני חולקת על הניתוח של בנק ישראל, זה השפעה לטווח ארוך וזה גם השפעה על טווח קצר. המתווה נכנס לתוקף היום, לכן יש דחיפות שהשינוי יקרה. זה מעלה שאלות לגבי גישת בנק ישראל לגבי תחרות", אמרה.
בעקבות זאת שאל ח"כ אליהו ברוכי את נציגי בנק ישראל אם מעניינת אותם התחרות. סעדון השיב: "זו השאלה הכי קלה שנשאלתי היום, כן". ח"כ טל שב ושאל האם אחרי הדיון יש לבנק ישראל כוונה לבצע שיפורים במתווה. סעדון השיב כי לא נכון לומר שהמתווה פוגע בעסקים הקטנים וכי נוח לנציגי האוצר להיתמם, אבל הם יכולים לטפל בחברות האשראי החוץ בנקאיות כמו שטיפלו בקבלנים. "בדקנו, והגענו למסקנה שזה לא אפשרי", אמר סעדון. עם זאת, הוא הבטיח כי כל מה שעלה בישיבה יועלה גם בדיון בבנק ישראל עם הנגיד. "יכול להיות שנגיע למסקנה ונצטרך להיות מספיק אמיצים ולהגיד שלא מצאנו לנכון לשנות", אמר.
חברי הכנסת טל וכץ סיכמו את הישיבה ושבו ודרשו מבנק ישראל פתרונות. ח"כ כץ ביקש מבנק ישראל להודיע לוועדה עד מחר אם בכוונתו לאמץ משהו ממה שעלה בדיון, ואמר כי אם זה לא יקרה אז כבר בשבוע הבא תוגש הצעת חוק שתחייב את בנק ישראל לאפשר לגופים החוץ בנקאיים לקבל את הכסף הזול.
בדיון הופיע גם יובל, חתנו של קית' סגל בן ה-64 שנמצא בשבי חמאס, ואמר כי הוא מבקש שאף דיון לא יעבור לסדר היום בלי להזכיר את נושא החטופים. "לאנשים האלה אין אשראי ואין ריבית ואין זכויות יותר בסיסיות. בימים האחרונים אני מרגיש שיש פה מעין חזרה לשגרה ואני פה להזכיר שאת מרבית החטופים לא החזרנו, בהם קשישים וחולים שזקוקים לסיוע. השתמשו בהשפעה שלכם כדי להחזיר את החטופים הביתה היום. אנחנו בדאגה נוראית עם הלחימה שהתחדשה", אמר. ח"כ כץ השיב: "אנחנו אתכם ועושים כל מה שאנחנו יכולים".
מבנק ישראל נמסר:
בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבו דנו, בין היתר, בתכנית המוניטרית שהפעיל בנק ישראל להעמדת אשראי מוזל לעסקים קטנים וזעירים ובאופן השתתפות הגופים החוץ בנקאיים בה, הוצגה עמדת בנק ישראל בדיון. מטעם בנק ישראל השתתפו בדיון ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר ומימי רגב מנהלת יחידת שוק הכספים והנזילות בחטיבת השווקים.
להלן רקע ועקרונות התכנית שהפעיל בנק ישראל לתמיכה באשראי לעסקים קטנים וזעירים בזמן המלחמה כפי שהוסברו בדיון:
בניתוח שערך בנק ישראל זוהתה ירידה ביתרת האשראי לסגמנט העסקים הקטנים והזעירים. על רקע תוצאות הניתוח ובמטרה לתמוך בפעילות הסדירה של שוק האשראי ובפרט לעסקים קטנים וזעירים ולהגביר את הוודאות הפיננסית עבורם החליטה הוועדה המוניטרית לנקוט בצעד ממוקד של הלוואות מוניטריות מוזלות. במסגרת הצעד שננקט, ספק האשראי – בנקאי או חוץ-בנקאי, מעמיד בטוחה לבנק ישראל מקובלת ומקבלים ממנו מימון מוזל כנגד העמדת הלוואה מוזלת לעסק קטן או זעיר. הצעד יסייע לעסק להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים. לאור העובדה כי מדובר בצעד מדיניות מוניטרית תחום ומוגבל אין כל רלוונטיות לסוגיות המבניות הנוספות ולגופים הנוספים שהוזכרו בדיון.
• לפי הנתונים שלנו טרם המלחמה העסקים הקטנים הטובים ביותר קיבלו הלוואה בריבית של פריים פלוס 1.5%.
• בתכנית שבנה בנק ישראל העסק הקטן והזעיר מקבל הלוואה בריבית של פריים בלבד. זוהי ריבית מיטבית עבור עסק קטן וזעיר ושיפור מהותי בתנאי האשראי הנוכחיים.
• מנתונים ראשוניים אנחנו רואים שהמטרה מושגת ושספקי האשראי עושים שימוש בתכנית כדי להעמיד אשראי מוזל לעסקים קטנים וזעירים.
• התכנית שנבנתה היא נייטראלית, כל הניתן, מבחינת התרומה או הפגיעה שלו בספקי האשראי. ספקי האשראי בתוכנית משמשים כמתווכים פיננסים שמעמידים אשראי בלבד. נדגיש, כי אין בכוונתנו לתמוך או לסייע לספק אשראי ספציפי בין בנק ובין גוף חוץ בנקאי.
• בפרט, הצעד האמור מוגבל בהיקף הכספי; בזמן; ובתחולה (רק עבור עסקים קטנים וזעירים) ולכן אין לו שום משמעות ארוכת טווח.
• איננו מקבלים את הטענה כי תכנית זו שנבנתה לסיוע בזמן המלחמה היא בעלת השפעה כלשהי על מצב התחרות במערכת הפיננסית.
• נדגיש כי בנקים מרכזיים בעולם לא מעמידים הלוואות מוניטריות לגופים חוץ בנקאיים. זוהי המציאות המתקיימת בכלל המדינות המתקדמות.
• ככל שלדעת מי מחברי הוועדה נדרש סיוע לגופים החוץ בנקאיים בתקופה זו, הסוגיה פיסקלית וניתן לתת לה מענה במסגרת מתווה ספציפי כפי שגובש לעסקים אחרים.
• לצד זאת פעל הבנק והפעיל כלי ייחודי שיאפשר לספקי האשראי החוץ בנקאיים לקחת חלק בתכנית זו במסגרת העמדת הבטוחות הנדרשות לבנק המרכזי.
• ניתוח בבנק ישראל שבוצע על סמך נתוני חברות כרטיסי האשראי מעלה כי התכנית מספקת את כל התנאים הנדרשים לחברות אלו לסייע ללקוחותיהם העסקים הקטנים והזעירים ולהעמיד להם הלוואה בעלות של פריים בלבד.
• נדגיש כי מובן שקיימת שונות בין הרווח שכל ספק אשראי יניב. שונות זו נכונה גם בין הבנקים השונים וגם בין החברות החוץ בנקאיות. מובן כי בקביעת מדיניות רוחבית אין כל אפשרות לתפור חליפה ייחודית עבור כל ספק אשראי בהתאם למאפיינים שלו.
• בנק ישראל והוועדה המוניטרית בוחנים כל העת את הנתונים המתקבלים סביב הפעלת התכנית ויבוצעו התאמות לתכנית ככל שיימצא צורך מהותי וככל שאלו ישרתו ויועילו לעסקים הקטנים שבמוקד התכנית.
