בנק ישראל מזהיר: הקלות לחייבים מצמצמות את האשראי

בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

רפורמות שמקלות על הליכי חדלות פירעון מסייעות לחייבים לפתוח דף חדש, אך עלולות להוביל לצמצום ממושך בהיצע האשראי לציבור. כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל, שבחן את השפעותיהן של רפורמות בחוקי חדלות פירעון ב־14 מדינות באירופה ובישראל לאורך השנים 2001–2020. המחקר, שנערך על ידי יהונתן ברזני וד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל וד"ר ג'ורגי וולטר מאוניברסיטת אטווש לוראנד, מצא כי ההשפעה על התנהגות החייבים היא זמנית, בעוד שהשפעת הרפורמות על שוק האשראי נמשכת שנים רבות.

לפי המחקר, רפורמות שהקלו על הליכי חדלות פירעון הובילו לעלייה חדה במספר הבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון, כאשר השיא נרשם שלוש עד ארבע שנים לאחר החקיקה. לאחר מכן נחלשה ההשפעה, ולאחר כשש עד שבע שנים חזר מספר הבקשות לרמות שקדמו לרפורמה. מנגד, בצד האשראי נרשמה מגמה שונה: המלווים הפחיתו את קצב הגידול של האשראי הצרכני כבר עם חקיקת הרפורמות, עוד לפני כניסתן לתוקף, כאשר הצמצום הגיע לשיא בתוך כשנתיים והמשיך גם חמש שנים לאחר מכן, ללא חזרה למצב הקודם.

החוקרים מציינים כי בעוד שהתנהגות החייבים שבה בהדרגה לקדמותה, שוק האשראי עבר שינוי מבני. לדבריהם, שינויים בחקיקה שמפחיתים את הסטיגמה הכרוכה בחדלות פירעון ומקלים על ההליך משפיעים בעיקר על החלטת יחידים להגיש בקשות, בעוד ששינויים הנוגעים למחיקת חובות ולהליכי ההחזר משפיעים בעיקר על החלטות הבנקים בנוגע להעמדת אשראי.

במחקר מודגש כי לרפורמות מסוג זה קיימת דילמת מדיניות ברורה. מצד אחד, הן מאפשרות לחייבים להשתקם כלכלית במהירות רבה יותר ולהתחיל מחדש, אך מצד שני הן גורמות לפגיעה ממושכת בזמינות האשראי לכלל הציבור. החוקרים מסבירים כי ההקלות בהליכי חדלות הפירעון אמנם מעודדות פתיחת הליכים, אך המחיר הכלכלי שלהן מתבטא בירידה בקצב הגידול של האשראי הצרכני, ולכן יש לאזן בין שיקולי ההגנה החברתית לבין השפעות ארוכות הטווח על שוק האשראי.

המחקר מתייחס גם לישראל, שבה נכנס בשנת 2019 לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהעביר את מרכז הכובד מענישה ושעבוד נכסים לשיקום כלכלי של חייבים ולהענקת "התחלה חדשה" מהירה יותר. לפי הממצאים, מספר בקשות חדלות הפירעון בישראל עלה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף והגיע לשיא בשנים 2022–2023, אך בהמשך חזר לרמות דומות לאלה שנרשמו לפני הרפורמה. עם זאת, בבנק ישראל מעריכים כי ההשפעה על שוק האשראי הצרכני צפויה להיות ממושכת יותר, כך שלווים פוטנציאליים עשויים להיתקל בקושי גדול יותר בקבלת אשראי צרכני.

בבנק ישראל מציינים כי אף שהממצאים מבוססים על ניסיון מצטבר ממדינות רבות ובתקופות שונות, בחינת השפעת הרפורמה הישראלית מורכבת במיוחד, בין היתר בשל משבר הקורונה שפרץ זמן קצר לאחר כניסת החוק לתוקף ויצר זעזועים משמעותיים במשק. למרות זאת, החוקרים סבורים כי הממצאים מספקים תובנות חשובות עבור קובעי המדיניות, במיוחד בכל הנוגע לאיזון בין עידוד שיקום כלכלי של חייבים לבין שמירה על שוק אשראי יציב ונגיש למשקי הבית ולעסקים.