בנק ישראל מסכם את 2021: "שנה לא שגרתית"

נגיד בנק ישראל: "סקרנו שנה לא שגרתית, שנה שהתחילה עם סגר, במהלכה נרשמו שיאי תחלואה ועם זאת הסתיימה עם כלכלה חזקה יותר, וצמיחה מרשימה של 8.2%. עם זאת ההתאוששות לא אחידה, יש מקומות בחברה הישראלית שלא הצליחו להתאושש מהמשבר, ואל לנו לזנוח אותם" | בדו"ח נכתב על שוק הדיור כי ביטול מחיר למשתכן הובילה להאצת עליית המחירים; המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט | הבנק קורא במבט לעתיד: נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מגיש את דוח בנק ישראל 2021 לנשיא יצחק ברצוג | צילום: חיים צח, לע"מ

דו"ח בנק ישראל לשנת 2021 מתפרסם היום לציבור. נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל לידו את הדו"ח מנגיד בנק ישראל אמיר ירון ואמר כי "בנק ישראל הוא מוסד חשוב ביותר ליציבות המשק והכלכלה ולהתפתחותה של המדינה. גדולתו של חוק בנק ישראל היא בהבטחת יציבותו ואי תלותו של בנק מרכזי בישראל. בנק המדינה חייב להיות בלתי תלוי ולנהוג על פי שיקולים שמונחים על פי החוק".

הנשיא הודה לעובדי הבנק וסיכם: "אני מודה לכם על המקצועיות ועל התפקיד החשוב שאתם ממלאים, כולל התפקיד שמילאת, נגיד בנק ישראל, במשבר הקורונה על כל גליו. עכשיו המשק יוצא לצמיחה משמעותית, אך צריך לזכור שבצד צמיחה משמעותית יש הרבה נפגעים, הרבה אנשים שידם אינה משגת ושיוקר המחיה משפיע על החיים שלהם ושל כולנו. אני מאחל בהצלחה, ומקווה שתמצאו פתרונות יחד עם משרד האוצר והממשלה כדי להגיע לאיזון הנדרש".

250/200 סייד בר + קובייה

נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, הודה לנשיא ואמר: "כבוד הוא לי להגיש לך את דו"ח בנק ישראל לשנת 2021. זהו רגע מרגש עבורי ועבור אנשי בנק ישראל. הדוח מנתח מגוון סוגיות עומק, בלב השיח הכלכלי בארץ, והתובנות וההמלצות שעולות ממנו יסייעו לקידום הכלכלה הישראלית בעתיד. סקרנו שנה לא שגרתית, שנה שהתחילה עם סגר, במהלכה נרשמו שיאי תחלואה ועם זאת הסתיימה עם כלכלה חזקה יותר, וצמיחה מרשימה של 8.2%.

"עם זאת ההתאוששות לא אחידה, יש מקומות בחברה הישראלית שלא הצליחו להתאושש מהמשבר, ואל לנו לזנוח אותם. בראייה בינ"ל, הצמיחה החזקה הזו בולטת גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זו תעודת כבוד לכלכלה ישראלית, על כל חלקיה – מרמת העובד הישראלי היצירתי, דרך מגזר עסקי דינאמי ועד קבלת החלטות נכונה באופן כללי של קובעי המדיניות. כאן היה גם חלק לבנק ישראל ואני בהחלט גאה בו".

עיקרי הדו"ח 

פרק א – המשק והמדיניות הכלכלית בצד הקורונה ובהשפעתה

  • התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2021 ב-8.2%, והתוצר לנפש – ב-6.4%. ברבעון הרביעי של השנה הגיע התוצר לרמה התואמת את מגמת צמיחתו טרם משבר הקורונה. 
  • בסיומה של השנה שיעור התעסוקה התקרב לממדיו ערב המגפה, שיעור האבטלה הרחבה ירד משמעותית, ומספר המשרות הפנויות היה גבוה. 
  • ישראל הובילה בשיעורי ההתחסנות בהשוואה בין-לאומית לפחות עד אמצע השנה; מידת ההידוק של המגבלות על הפעילות ב-2021, שהייתה נמוכה מאשר ב-2020, הייתה נמוכה יחסית גם בהשוואה בין-לאומית.
  • השלכותיה של מגפת הקורונה על הפעילות ועל המדיניות הכלכלית לאורך השנה נותרו מהותיות. שיעורי ההתחסנות הנרחבים איפשרו לממשלה החל מסוף הרבעון הראשון לנקוט במדיניות שמיקדה את המגבלות על הפעילות הכלכלית בענפים ובפעילויות מסוימים. זאת  לעיתים תוך הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים. 
  • השפעתה של המגפה על הפעילות בענפי המשק לא הייתה אחידה. הפעילות בענפי התחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור נותרה נמוכה מרמתה לפני המשבר. 
  • אישור התקציב בממשלה בקיץ ולקראת סוף השנה בכנסת, לאחר שהממשלה התנהלה במשך יותר משנתיים ללא תקציב מאושר, תמך בהפחתת אי-הוודאות בניהול המדיניות הפיסקלית. 
  • חזרתו ההדרגתית של המשק לפעילות והשיפור המהיר בתעסוקה איפשרו להסיר בהדרגה את מרבית צעדי ההתערבות המיוחדים שהופעלו עם פרוץ המשבר – התמיכות הפיסקליות הנרחבות והשימוש בכלי מדיניות מוניטרית מיוחדים. 
  • התאוששות הפעילות במהלך המחצית הראשונה של השנה הבהירה כי בשלה העת לשוב לעסוק בסוגיות ארוכות הטווח המאפיינות את המשק ומקשות על צמיחה בת קיימא. בעת הקמת הממשלה החדשה, הגיש לה בנק ישראל תכנית הכוללת המלצות לטיפול בסוגיות ליבה אסטרטגיות בכלכלה, אשר יתרום לצמיחה ארוכת טווח.
  • האינפלציה, חרף עלייתה, נותרה בתחומי היעד, ושיעורה בסוף השנה היה 2.8%.
  • במחצית השנייה של 2021 בנק ישראל החליט לסיים את התוכניות המיוחדות שהחל להפעיל ב-2020 בשל משבר הקורונה. יחד עם זאת, כדי להמשיך לתמוך בפעילות הכלכלית, ובהתחשב ברמתה של האינפלציה ובהערכה שהגורמים לעליית האינפלציה כוללים רכיבים זמניים, המשיכה הוועדה המוניטרית לנהל במהלך השנה מדיניות מוניטרית מרחיבה: הריבית נותרה ברמה של 0.1%, רכישת האג"ח הממשלתיות נמשכה עד דצמבר, ונרכשו כ-35 מיליארדי דולרים למיתון מגמת הייסוף. 
  • מרבית ענפי המשק התאפיינו ביכולת לגייס אשראי ברמות דומות לאלה של טרם המשבר. התאוששות הפעילות הריאלית ועליית מחירי הנכסים העלו את הביקוש לאשראי. שוק המניות התאפיין בעליית מחירים ובהיקף ניכר של הנפקות ראשונות.
  • מחירי הדירות עלו השנה נומינלית ב-13.0%, ושכר הדירה עלה ב-3.3%. מספר העסקאות שב וגדל לאחר צניחתו בתחילת משבר הקורונה. הביקוש גדל בעיקר מצדם של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ומצד המשקיעים, בשל שינויים בשיעורי מס הרכישה החל עליהם.
  • במהלך 2021 הושגו הסכמות בין-לאומיות בדבר הפחתת פליטות הפחמן ומיסוי חברות רב-לאומיות ופלטפורמות דיגיטליות. חשוב שהמדיניות בישראל תיערך להשלכות של הסכמות אלה.
  • טכנולוגיה, ובפרט עבודה מרחוק, מיתנה את הפגיעה הכלכלית בתקופת הקורונה, ואפשרה את המשך הפעילות הכלכלית חרף מגבלות ההתקהלות. שיעור העובדים מרחוק שונה מענף לענף, בין משלחי היד ובהשפעת תכונות נוספות של העובדים, המתואמות עם פריון העבודה. 
  • חשיבותו של מגזר ההיי-טק לכלכלה הישראלית בלטה השנה במיוחד: חלקו ביצוא גדל, והכנסות המסים ממנו היו גבוהות. גידול פעילותו התבטא בעלייה מהירה של הביקוש לעובדים: השכר ומספר המועסקים עלו, ומספר המשרות הפנויות נסק. המגזר התאפיין גם בגידול גיוסי ההון ובהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה.

פרק ב – הפעילות המצרפית: התוצר והתעסוקה

  • התוצר גדל בשנת 2021 בקצב מהיר של 8.2%, תוצאת צמיחה מהירה של הצריכה הפרטית והיצוא. זאת על רקע מבצע החיסונים, מדיניות הממשלה לקיים פעילות כלכלית עם מגבלות מעטות יחסית, המדיניות המוניטרית המרחיבה והתאמות בקרב עסקים לעבודה בזמן מגפה.
  • בממוצע שנתי היה התוצר נמוך ב-2.0%–2.5% מהתוצר הפוטנציאלי; בסוף השנה התוצר היה גבוה מעט מהפוטנציאל. 
  • מספר המועסקים במשק עלה מסוף הסגר השלישי בפברואר עד סוף השנה בכ-400 אלף. שיעור התעסוקה המותאם (להגדרות בתקופת הקורונה) עלה בתקופה זו – מ-55% במרץ 2021 ל-60.1% בדצמבר 2021 – והיה נמוך בנקודת אחוז בלבד ממגמתו לפני המשבר.
  • הפגיעה בתוצר ובצריכה הפרטית בישראל בשנים 2020–2021 הייתה נמוכה מאשר במרבית מדינות ה-OECD.
  • הצריכה הפרטית גדלה ב-2021 ב-11.7%, אולם הואיל והיא ירדה בשיעור חד ב-2020, רמתה ב-2021 הייתה גבוהה רק במעט מאשר ב-2019, טרם המשבר. הגידול המתון שיקף בעיקר ירידה בצריכת שירותי תחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור.
  • יצוא מגזר ההיי-טק המשיך לגדול ב-2021 בקצב מהיר. חלקו בתוצר גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021.
  • השפעת העלייה העולמית של מחירי ההובלה הימית על הפעילות המקרו-כלכלית המצרפית הייתה קטנה; מבחינת ההכנסה המשקית נראה שההשפעה אף הייתה חיובית, משום שישראל היא יצואנית משמעותית של שירותי הובלה ימית.
  • השנה עלה מעט העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כתוצאה מהגידול ביצוא שירותי ההיי-טק ובייצוא חברות ההזנק. עלייה זו מותנה על ידי העלייה של מחירי הנפט, ההיפוך במאזן התיירות נטו והתחדשות העלייה של יבוא כלי רכב.
  • מדדים לבחינת השכר הממוצע בניכוי הרכב התעסוקה מראים כי הוא עלה ב-2020–2021 בדומה למגמתו לפני המשבר וכי אין סימנים ללחצי שכר.

פרק ג – האינפלציה והמדיניות המוניטרית

  • בשנת 2021 המשיך בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה לנוכח הימשכות גלי התחלואה – הריבית נותרה ברמה של 0.1% ונמשכה רכישת האג"ח הממשלתיות, שהסתיימה לקראת סוף השנה. צעדי המדיניות המוניטרית תרמו להתאוששות המרשימה שנרשמה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית במשק.
  • מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2021 ב-2.8% – בתוך תחום יעד האינפלציה וקרוב לגבולו העליון. קצב עלייה זה גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עלייתו בשנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה, והוא הגבוה ביותר בעשור האחרון. תמונה דומה מתקבלת בניכוי סעיפי האנרגיה והמזון התנודתיים. 
  • הכוחות העיקריים שפעלו לעליית האינפלציה הם התאוששות הביקושים המקומיים ממשבר הקורונה ועליית האינפלציה בעולם, תוצאה של התאוששות הביקושים בעולם ושיבושים בצד ההיצע. כנגד זאת פעל ייסוף השקל למיתון האינפלציה בישראל בהורידו את המחיר השקלי של הסחורות המיובאות.
  • האינפלציה בישראל ב-2021 היתה נמוכה משמעותית בהשוואה לשיעוריה במדינות ה- OECD. חלק מפער זה נבע מייסוף השקל.
  • לצד עליית האינפלציה עלו משמעותית גם ציפיות האינפלציה לכל הטווחים. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו, למרות עלייתן, מעוגנות ביעד האינפלציה. 
  • לקראת סוף השנה החלו הבנקים המרכזיים בחלק ממדינות ה-OECD לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית, משום שהאינפלציה במשקים אלה עלתה לרמה החורגת מיעדי האינפלציה שלהם. בישראל החל הבנק בצמצום המדיניות כבר במחצית השנייה של 2021, אז החליטה הוועדה המוניטרית לסיים חלק מהתוכניות שהוכרזו, ועד סוף השנה סיים הבנק את התוכניות המיוחדות שהופעלו בזמן משבר הקורונה. ניכר כי תהליך היציאה מהתוכניות המוניטריות עבר ללא זעזועים בשווקים הפיננסיים.
  • על רקע עליית ציפיות האינפלציה, תרמה המדיניות המרחיבה לירידה של התשואות הריאליות, ובכך סיפקה תמיכה נוספת לפעילות ותרמה לעליית הביקוש לנכסים. 
  • השקל יוסף במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-7.9% במהלך 2021. תמכו בייסוף מכירות מט"ח של המשקיעים המוסדיים, העודף הגדול בחשבון השוטף וגיוסי ההון במגזר ההיי-טק. 
  • בתגובה לייסוף החד של השקל בתחילת השנה, ועל רקע התפרצות גל הקורונה השלישי אשר כפה מגבלות על פעילות המשק, שהביאו לעלייה חדה בשיעור האבטלה, ועל רקע סביבת אינפלציה שלילית, הכריז בנק ישראל על כוונתו לרכוש במהלך 2021 שלושים מיליארדי דולרים. לאחר שלקראת סוף השנה השקל התחזק שוב באופן חד, ועל רקע הגל הרביעי של המגיפה, הגדיל הבנק את הרכישות מעבר לסכום זה. בסך הכול רכש הבנק במהלך השנה כ-35 מיליארדי דולרים, ובכך מיתן את ייסוף השקל.

פרק ד – מקורות המימון למשק

  • יתרת מקורות המימון למגזר העסקי הלא-פיננסי התאפיינה בצמיחה חזקה בשנת 2021, תוצאה של עלייה בביקוש על רקע התגברות הפעילות הריאלית – במיוחד בענפי הבנייה והנדל"ן ובענף ההיי-טק – לצד עלייה בהיצע בעקבות צעדים רגולטוריים.
  • החוב העסקי צמח  בשיעור חד, ועמו עלה יחס החוב העסקי לתוצר. עם זאת היחס נשאר נמוך בהשוואה בין-לאומית. ייתכן שחלק מההסבר טמון בפעילות של חברות בין-לאומיות, בעיקר באירופה. 
  • העסקים הגדולים והבינוניים הובילו את גיוסי האשראי העסקי הן בערוץ הבנקאי, שבו בלט ענף הבינוי בשיעורי צמיחה גבוהים, והן בערוץ החוץ-בנקאי. עסקים קטנים קיבלו פחות אשראי מאשר חברות בינוניות וגדולות. 
  • על רקע עליית מחירי הנכסים הפיננסיים התגבר גל ההנפקות בבורסה. שיעור משמעותי של החברות שהנפיקו הן חברות היי-טק. בגיוסי ההון של הענף תמכו הצמיחה המהירה של הביקוש לטכנולוגיה עילית וסביבת הריביות הנמוכה. 
  • האחזקות במישרין של משקי הבית באג"ח קונצרניות ובמניות גדלו בתקופת משבר הקורונה, והן דומות מבחינת סדרי-הגודל לשיעור נכסי הסיכון הללו שמוחזק על-ידי משקי הבית בעקיפין באמצעות קרנות הנאמנות. המשמעות היא שהסיכון למכירות בהיקפים משמעותיים במקרה של משבר גבוה יותר מכפי שעולה מהתבוננות רק באחזקות של קרנות הנאמנות בנכסי הסיכון.
  • חוב משקי הבית לדיור צמח בחדות, תוך עלייה של גודל המשכנתה הממוצעת, על רקע האצת עלייתם של מחירי הדיור.
  • למרות התגברות אי-הוודאות הקשורה למשבר עלתה רמת המינוף במשכנתאות; בפרט גדל משקל המשכנתאות ברמת המינוף המרבית המותרת על פי הוראות הפיקוח על הבנקים.
  • על רקע התאוששות המשק הצטמצמה פעילות התוכניות התומכות בהגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים – תוכניות שהופעלו במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה: הקרנות בערבות המדינה וההלוואות המוניטריות של בנק ישראל שהגיעו למיצוי.
  • בשנת 2021 עברה בחקיקה רפורמה חשובה בשוק ההון, שמבטלת את אפשרות ההשקעה של קרנות הפנסיה באג"ח מיועדות ומציעה כחלופה הבטחת תשואה ל-30% מתיק הנכסים. עקב  ביטול אפשרות ההשקעה באג"ח מיועדות יצטרכו קרנות הפנסיה להשקיע את הכסף שהופנה לאפיק זה באפיקים אחרים. ניתוח תרחישים מראה שתיתכן התגברות של ההשקעות בחו"ל שתגדיל  את שיעור הנכסים הזרים בתיק. 

פרק ה – הגורמים להתאוששות התעסוקה ממשבר הקורונה

  • במהלך שנת 2021 התאושש שוק העבודה בעוצמה, לאחר שנפגע קשות עם פרוץ משבר הקורונה. ההתאוששות התבטאה בעלייה של שיעור התעסוקה, ירידה באבטלה הרחבה, עליית שכר, ובמחצית השנייה של השנה גם שיעור גבוה של משרות פנויות. 
  • ההתאוששות המהירה הפיגה את מרבית החששות שבשוק העבודה יישארו "צלקות" בדמות שיעורי תעסוקה שלא ממצים את כוח העבודה, בפרט של קבוצות מוחלשות, או שינוי מבני במשק, שייצור אי-התאמה בין מאפייני המובטלים להיצע המשרות, וכך יקשה על ההתאוששות. 
  • גידול התעסוקה שיקף בעיקר ירידה בעוצמת השפעתם של גלי התחלואה על הפעילות הכלכלית ועל הנגישות של מקומות העבודה לאחר מבצע החיסונים ושינוי מדיניות הממשלה, ובמסגרתה ההימנעות מסגרים כלליים. לחזרה לתעסוקה תרם גם שימור הקשר בין עובדים למעסיקים במהלך המשבר באמצעות מנגנון החל"ת.
  • חוסר התאמה בין כישורי חלק מהבלתי מועסקים לכישורים הנדרשים לאיוש המשרות המוצעות פגע בקצב ההתאוששות במהלך שנת 2021 במידה זניחה בלבד; זאת משום שעיקר הפגיעה בתעסוקה בשיא המשבר לא נבע מכשלים עסקיים אלא מהמצב האפידמיולוגי, ולכן עם הסרת המגבלות מרבית המשרות שנסגרו זמנית אוישו מחדש במובטלים בעלי כישורים מתאימים  – בעיקר בידי עובדים חוזרים.  
  • בסוף השנה רמת חוסר ההתאמה בין כישורי הבלתי מועסקים לדרישות המשרות הפנויות התקרבה לרמתה ערב המשבר. מכאן שהיכולת לענות על הביקוש הגדל לעובדים במשלחי היד הרלוונטיים תלויה ביכולת למשוך לתעסוקה אוכלוסיות חדשות ולהכשיר עובדים חדשים וותיקים לעיסוקים הנדרשים.
  • הפסקת ההארכה המיוחדת של תשלום דמי האבטלה לבלתי מועסקים מתחת לגיל 45 באמצע השנה, כאשר הפעילות התאוששה במהירות והביקוש לעובדים גבוה, תרמה משמעותית להקדמת החזרה-לתעסוקה של בלתי מועסקים בקבוצת גיל זו.

פרק ו – המגזר הציבורי ומימונו

  • גירעון הממשלה הרחבה ירד מ-11.5 אחוזי תוצר ב-2020 ל-5.5 אחוזי תוצר ב-2021. הגירעון התקציבי של הממשלה המרכזית ירד מ-11.4 אחוזי תוצר ב-2020 ל-4.4 ב-2021, ויחס החוב לתוצר צומצם מ-71.7 אחוזי תוצר בסוף 2020 ל-68.9 בסוף 2021.
  • במחצית השנייה של שנת 2021 צומצמה ההרחבה הפיסקלית על רקע שיעורי ההתחסנות ההולכים וגדלים, ההתאוששות הכלכלית ושינוי המדיניות ביחס לגלים הקודמים. המגבלות על הפעילות הכלכלית מוקדו באלו הכרוכות בסיכון האפידמיולוגי הגבוה ביותר, ומתווה הסיוע לעסקים הוגבל לענפים הפגיעים ביותר.
  • הצטמצמות הגירעון ביחס לשנת 2020 נבעה מגידול של כ-2.3 אחוזי תוצר בהכנסות וירידה של כ-3.7 אחוזי תוצר בהוצאות. לגידול ההכנסות תרמו יותר מכול המסים הישירים, ולצמצום ההוצאות תרמה הירידה הניכרת של ההוצאות על ההתמודדות עם משבר הקורונה.
  • גביית המסים החזקה בישראל בשנת 2021 בלטה לא רק ביחס לעבר אלא גם ביחס למדינות המפותחות האחרות. הגידול החד של ההכנסות פיצה מעל ומעבר על אובדן ההכנסות בשנת 2020, אך חלק ניכר ממנו מיוחס לגורמים חריגים, שעשויים לדעוך בשנים הקרובות. 
  • לקראת סוף השנה אישרה הכנסת את תקציב המדינה לשנים 2021–2022, לאחר כמעט שנתיים ללא תקציב מאושר. תקציב זה מאזן היטב בין הצורך להימנע מצמצום פיסקלי, שעלול להאט את התאוששות המשק ממשבר הקורונה, לבין הימנעות מהגדלת הגירעון המבני באופן שיקשה על ניהול המדיניות הפיסקלית בעתיד.
  • ההוצאה הציבורית על פיתוח התחבורה גדלה בשנים האחרונות, וכן בתקציב שאושר ל-2022. הגידול בתקציב הוקצה לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית במקום לבניית כבישים – שינוי חשוב בסדר העדיפויות של הממשלה בתחום זה. 
  • עמידה במגבלות שקובעים הכללים הפיסקליים הנוכחיים בישראל תדרוש קונסולידציה פיסקלית משמעותית, שאינה עולה בקנה אחד עם יעד כלכלי חשוב לא פחות: סגירה של הפערים שנצברו בין ישראל לשאר המדינות המפותחות בפריון העבודה וברמת החיים באמצעות שיפור מתמשך של ההון האנושי והגדלת מלאי התשתיות הציבוריות. חשוב שהממשלה תתאים את הכללים הפיסקליים כך שיהיה ניתן להגדיל את ההשקעה לרמה אשר תאפשר קידום מהיר של צעדים לצמצום הפערים תוך שמירה על קיימות פיסקלית.
  • ביולי 2021, נחתם הסכם היסטורי על אמנה בדבר מיסוי חברות רב-לאומיות גדולות, הקובעת שיעורי מינימום לתשלומי המס של חברות כאלה, כנראה כבר בשנת 2023. עד כה הצטרפו להסכם כ-140 מדינות ובהן ישראל. מהלך זה עשוי לרסן את "המירוץ לתחתית" של שיעורי המס בתחרות על המיקום ורישום ההכנסות של חברות. חשוב שישראל תכניס את השינויים הנדרשים במערכת המס, כדי להתאימה לשינוי במבנה התמריצים של החברות וכדי להימנע מאובדן תקבולים מהכנסות שמופקות בישראל למדינות אחרות.

פרק ז' – ביטחון אנרגטי, תרומת ישראל למאבק בהתחממות הגלובלית ותחזית הפליטה

  • בוועידת האקלים, שהתקיימה לקראת סוף שנת 2021 בגלזגו, סקוטלנד, הושגו הסכמות בין-לאומיות בעניין הפחתת פליטות גזי החממה, ורוב המדינות, כולל ישראל, הציגו יעדים לאומיים להפחתה ניכרת של הפליטות בטווחים הבינוני והארוך. ספק אם ההסכמות שהושגו בוועידה מספיקות כדי להעלות את העולם על מסלול של אפס פליטות נטו או להגבלת ההתחממות הגלובלית ליעד שנקבע בהסכם פריז 2015.
  • בעוד שמדינות מפותחות רבות עדיין בונות, מפתחות ומתכננות תחנות כוח פחמיות לחשמל, שהוא מקור אנרגיה מזהם במיוחד, ישראל צפויה לסיים את השימוש בפחם עם סגירת תחנת הכוח הפחמית האחרונה שלה בשנת 2026. 
  • סימולציות שערכנו ביחס לפליטות הכרוכות בייצור חשמל מלמדות שישראל תתקשה לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה. זאת במסגרת תרחישים המבוססים על הטכנולוגיות הקיימות.
  • הפער בין יעדי הפחתת הפליטות ליכולת להשיגם בטכנולוגיות הקיימות אינו אופייני רק לישראל. לפיכך ייתכן שההתייחסות הבין-לאומית להתקדמות ישראלית איטית מכפי שנקבע לעבר היעדים לא תהיה מחמירה. 
  • הרחבה ניכרת של משקל האנרגיה הסולרית באספקת החשמל בישראל תחייב השקעה באמצעים לאגירת אנרגיה, וכן החזקה של תחנות כוח המבוססות על גז טבעי, שתוכלנה לענות על הביקוש במקרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים.
  • הפחתה מואצת של יכולת ייצור החשמל המבוסס על דלקים מאובנים בהעדר חלופות יציבות עלולה לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל, כפי שהמחישו אירועי השנים האחרונות באירופה. 
  • לנוכח ההתפתחויות בוועידת גלזגו, המשליכות על קצב ההפחתה של פליטות גזי החממה, עלו הסיכונים להמשך ההתחממות הגלובלית, ולכן גבר הצורך להיערך להסתגלות (אדפטציה) למצב החדש. הסיכון הרלוונטי ביותר לישראל הוא למערכות הכלכלה והבריאות. אמנם לפי דוחות ה-IPCC סיכון זה לאזורנו נמוך ביחס למדינות אחרות, אך העלייה בסיכון הכללי צפויה להשפיע גם עלינו.

870/135 ליינר ארטקל

פרק ח – סוגיות ברווחה

  • למרות השיפור הכולל של מצב התעסוקה במהלך שנת 2021, גם בסוף השנה מספר משקי הבית ללא מועסקים בחברה הערבית ובחמישון ההכנסה השני של כלל האוכלוסייה  נותר גבוה ביחס לתקופה שלפני המשבר. 
  • הישגי התלמידים דוברי העברית גבוהים משמעותית מאלו של דוברי הערבית, אך הפערים מצטמצמים כשמתחשבים ברקע החברתי-כלכלי של התלמידים.
  • היקף שעות ההוראה ותשלומי השכר לעובדי ההוראה בבתי הספר דוברי העברית גבוהים בשיעור ניכר בהשוואה למערכת החינוך הערבית, בכל רמה חברתית-כלכלית, למרות הצטמצמות הפערים בשנים האחרונות. יתירה מכך, הקצאת המשאבים במערכת החינוך הערבית פחות פרוגרסיבית ביחס למערכת החינוך העברית, בעיקר בחטיבות העליונות.
  • אחד המדדים לאיכות ההוראה הוא ציוני בחינות הבגרות של המורים בסיום לימודיהם התיכוניים. בבתי הספר דוברי הערבית מדד זה גבוה יותר מאשר באלו של דוברי העברית בכל רמה חברתית-כלכלית. לפי מדד זה ירדה בעשור האחרון איכות המורים שנכנסו למערכת החינוך, בעיקר בקרב דוברי הערבית.
  • לנוכח רמת השכר הנמוכה של המורים בישראל בהשוואה בין-לאומית נראה שהעלאת שכרם השעתי, בפרט של המורים המתחילים, תוכל לחזק את מעמד המורה ולמשוך לתחום ההוראה מורים בעלי כישורים גבוהים. ממצא זה בולט על רקע העדר העלאת השכר לשעה ברפורמות שהופעלו עד כה,  אשר התבססו רק על הגדלת תשומת העבודה של המורים ואיתה הגדלת שכרם הכולל.
  • רמת השימוש הממוצעת במערכת הפיננסית בישראל דומה לרמתה במדינות העשירות. עם זאת, השימוש במערכת הפיננסית בקרב החברה הערבית נמוך יותר מאשר בשאר האוכלוסייה, והדבר מתבטא, בין היתר, בשימוש רב במזומן ובשימוש מועט באמצעי תשלום מתקדמים בחברה זו. כך למשל ביישובים הערביים משלמים במזומן את חשבונות החשמל בשיעור ניכר יותר מאשר ביישובים היהודים.
  • השימוש בשירותי הבנקאות הדיגיטלית בחברה הערבית נמוך ביחס ליתר האוכלוסייה. הפער נובע במידה רבה ממיומנויות נמוכות בשפה העברית בקרב האוכלוסייה הערבית ומהעדר הנגשה של תשתיות הדיגיטל הפיננסיות בשפה הערבית. 
  • השימוש בהלוואות לדיור בחברה הערבית נמוך ביחס לשאר האוכלוסייה. חלק ניכר מן הפער מוסבר בבעיות ברישום הנכסים וברמת סיכון גבוהה של הלווים. עם זאת,  גם ביישובים ערביים שיש בהם שיעור ניכר של נכסים מוסדרים ורמת הסיכון של הלווים נמוכה יחסית שיעור ההלוואות לדיור נמוך מאשר ביישובים יהודיים. 
  • בתוכנית החומש לחברה הערבית נכללו מספר פעולות שעתידות לסייע בהתמודדות עם החסמים השונים הקשורים לשימוש במערכת הפיננסית. עם צעדים אלו נמנים שיפור ידיעת השפה העברית בחברה הערבית, תרגום תכנים דיגיטליים לערבית וקידום הסדרה של שוק הנדל"ן ביישובים הערביים.

פרק ט – שוק הדיור

  • בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור. ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13.0%. גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע.
  • עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
  • שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים (סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים במדד המחירים לצרכן) עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור. 
  • מלאי הדירות הבנויות גדל השנה בהתאם לצרכים הדמוגרפיים, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו. 
  • שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא (כ-86 אלף יחידות דיור), לאחר מספר שנים של היקף לא מספק (כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2019–2020). שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה. יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה.
  • כתוצאה מקשיחות ההיצע המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט. במבט לעתיד – נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור.
  • ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים (רוכשי דירה שנייה ויותר) בעקבות שינויים בשיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.
  • לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן.
  • מחירי התשומות, שעלו וייקרו את עלות הבנייה, והתשואות הריאליות הנמוכות בשוק ההון, שתמכו בביקוש לדירות, תרמו גם הם לעליית המחירים, אך על פי ההערכה המוצגת בפרק זה השפעתם הייתה משנית.
  • גידול הביקוש של עובדי ההיי-טק לדירות התרכז בעיר תל אביב, ונראה שתרומתו לעליית מחירי הדירות מוגבלת לאזור זה.
  • מאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית עלו במיוחד מחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר.
Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה