מחקר של בנק ישראל קובע: למידת התחרות יש השפעה שלילית על התפתחות המחירים במשק הישראלי • ככל שרמת התחרות גבוהה, שיעור האינפלציה הענפי מתמתן • חשוב לזכור: ככל שיותר לקוחות נחשפים לאופציית הרכישה המקוונת, יורדים סיכויי ההצלחה של החנויות הפיזיות • האם יבוטל הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר? ומה ההשלכות?
דוד שלומוביץ 10.01.2021
לוויני תקשורת shutterstock מחקר חדש בבנק ישראל קובע כי למידת התחרות יש השפעה שלילית על התפתחות המחירים במשק הישראלי. המחקר בחן את השפעתו של מבנה התחרות בענפים שונים במשק הישראלי על המחירים, והשינוי שחל בו על פני זמן. במסגרת זו נבחנו ענפי ההלבשה, המזון, התקשורת, מוצרי רחצה וקוסמטיקה וענף הנופש והטיולים. מבין הענפים הושם זרקור מרתק על ענף ההלבשה וענף התקשורת.
על סמך התוצאות שהתקבלו משני מדדי התחרות, עולה כי בשנים האחרונות עלייה ברמת התחרות מתרחשת במקביל ובאופן עקבי עם ירידה בשיעור האינפלציה הענפי. בנוסף, לפי התוצאות, הקשר השלילי בין העלייה בתחרות לבין שיעור האינפלציה בולט במיוחד בענף ההלבשה.
מסקנת המחקר קובעת כי התחרות משפיעה על המחירים בנוסף להשפעה הידועה של הפעילות, שער החליפין ומחירי היבוא על האינפלציה. במחקר נמצא שככל שרמת התחרות גבוהה יותר, כך מתמתן שיעור האינפלציה הענפי.
בין השנים 2014-2017 סטה שיעור האינפלציה השנתי בישראל כלפי מטה באופן משמעותי מגבולות תחום יעד האינפלציה ואף היה בטריטוריה שלילית. בבנק ישראל מצאו, כי לאחר העלייה במודעות הצרכנית בעקבות המחאה החברתית ב-2011 ועם התגברות התחרות, המושפעת מחשיפה גדולה יותר לחו"ל גם באמצעות המסחר האלקטרוני, הפירמות הגדולות מתקשות להעלות מחירים ולשמור על שולי רווח גבוהים.
תמיכה למסקנה הנ"ל ניתן למצוא בשחיקה ברווחיות החברות ברבים מענפי המשק הפועלים מול הצרכן הסופי. מתחילת העשור האחרון, חלה ירידה בשיעור הרווח התפעולי בענפים שונים במשק.
המסחר המקוון הוריד מחירים
במחקר שנערך ע"י שולמית ניר מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשערה כי התחרות במשק משפיעה על קצב האינפלציה. הבחינה נעשתה באמצעות בדיקה אמפירית ומידול של התפתחות שיעור האינפלציה בין השנים 2002 ל-2018, בחמישה ענפים שונים במשק הישראלי, תוך ניסיון לזהות השפעת שינוים בתחרות.
השינויים ברמת התחרות נמדדו באמצעות שני מדדים, ומרבית התרחישים נצפו בשני ענפים: ענף ההלבשה וענף התקשורת.
בענף ההלבשה נמצא, כי העלייה בתחרות התבטאה על ידי כניסה מאסיבית של שחקנים חיצוניים (זרים) באמצעות המסחר המקוון המציעים מוצרים במחיר נמוך יותר, בעקבות כך, החברות המקומיות נאלצו לשווק ולקדם את מוצריהן על מנת לשמור על נתח השוק.
כדי להתמודד עם התחרות החיצונית, הגדילו הפירמות הגדולות (וגם חלק מהקטנות. ד"ש) את ההוצאות על מנת שהמוצר יגיע לידי הלקוח, הן על ידי הגדלת הוצאות פרסום, עלייה בכמות הסניפים ואפילו פתיחת ערוצים אלטרנטיביים כמו האינטרנט, אפשרות למשלוחים עד הבית ללא עלות ועוד. הכל נעשה במטרה ליצור נאמנות בין החברה לבין הלקוח אשר יעדיף לרכוש מהקמעונאי המקומי, הידוע והמוכר, מאשר השחקן הזר שזה עתה נכנס לשוק. כך ניתן להבין מדוע שולי הרווח שלהן קטנו, בזמן שהתחרות חגגה והמחירים הושפעו כלפי מטה.
הצעדים הרגולטורים משפיעים
במקרה של ענף התקשורת, העלייה בתחרות נגרמה בגלל שינויים רגולטוריים, צעדים שנועדו על מנת להגביר את התחרות בענף. כך, החל מסוף 2011 ובמהלך שנת 2012 נכנסו לענף שחקנים חדשים שהחלו להציע מוצרים עדיפים במחיר מוזל, למשל שיחות ללא הגבלה. כתוצאה מכך השחקנים הקיימים ספגו שחיקה ברווחיות. בין השיטות שנועדו להתמודדות עם התחרות, ניתן למנות הגברת הוצאות מכירה ושיווק ביחס להכנסות.
בשלב זה ניתן לשער כי מגפת הקורונה תשפיע פעם נוספת על התחרות במשק. נתוני האשראי של חברת כאל בשלהי דצמבר הצביעו על כך, שמחזורי עסקאות באתרי חו”ל שנעשו און ליין עלו בכ-40% לעומת אשתקד. פילוח הנתונים העלה כי התרחבה החשיפה לרכישות בחו"ל. קבוצות הגילאים 20-30 ו-16-20 הזניקו משמעותית את הסל החודשי הממוצע שלהם בכ-6% ובכ-26% בהתאמה.
לפני כחצי שנה פורסמה הערכה כי חברת האופנה אינדיטקס, קבוצת האם של רשת זארה, מתכוונת לסגור 1,200 סניפים (16%) ברחבי העולם, כחלק מהמאמצים להגביר את ההתמקדות במכירות המקוונות. ההערכות הראשוניות דברו על כך, כי בישראל לא ייסגרו סניפים, אולם ככל שיותר ויותר לקוחות נחשפים לאופציית הרכישה המקוונת, כך יורדים סיכויי ההצלחה של החנויות הפיזיות.
ביטול הפטור ממע"מ
נזכיר כי במסגרת הצעת תקציב המדינה ל-2020 הועלתה הצעה לבטל את הפטור ממע"מ על מוצרים שנרכשו ברשת בסכום של עד 75 דולר. לביטול הפטור יש השפעה על הבור התקציבי. על פי הערכות, ביטול הפטור יביא למדינה הכנסות בסדר גודל של כ-700 מיליון שקל בשנה.
השוק המקומי יושפע גם הוא מאוד מביטול הפטור. אם אנשים יחוייבו בתשלום מע"מ על מוצרים וחבילות בייבוא אישי, הם יחשבו פעם נוספת האם הקנייה המקוונת משתלמת או שעדיף לקפוץ לקניון הקרוב ולרכוש מוצרים בחנות הפיזית והמוכרת. אין ספק שהמהלך הוא צעד תמיכה משמעותי בעסקים המקומיים, צעד שעל פי המחקר שלפנינו ישפיע גם על רמת המחירים בטווח הארוך. רק לאחר הקמת הממשלה הבאה (אחרי הבחירות ה…) כאשר ינסו להעביר את תקציב המדינה, נוכל לדעת האם המגמה תהיה לעזור לשוק המקומי לשרוד.
