“בסוף מנטו הוזלות, נישאר עם ברוטו הוצאות מוגדלות”

ויכוח על יעילותה של תוכנית “נטו הוזלות” התקיים בין ח”כ פולקמן שצידד בהוזלת יוקר המחיה לחכים בועדת הכספים ובראשם יו”ר הועדה ח”כ משה גפני שחששו מקריסת מפעלי הטקסטיל בארץ מעודף תחרות וירידת מחירים.

רועי פולקמן צילום הדס פורוש פלאש 90

על יעילותה ונכונותה של תוכנית “נטו הוזלות” התקיים אתמול ויכוח בין ח”כ רועי פולקמן שיצג את עמדת משרד האוצר והעומד בראשו השר כחלון לבין יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני וחברי כנסת נוספים. בעיקרו של הדיון עמד החשש מהסרת החסמים לייבוא בתחום הטקסטיל ע”י הפחתת המיסים שעלולה לגרום לקריסת מפעלי הטקסטיל הישראלים בגלל פתיחת השוק וירידת המחירים.

“מסתבר שהורדת מכסים היא לא תמיד דבר חיובי, לעיתים גם לא משיגה את מטרתה והיא להוזיל מחירים לצרכן, פעמים רבות היא הופכת דבר שלילי, שכתוצאה ממנו מפעלים נסגרים ועובדים רבים מפוטרים. מציאות כזו היא מציאות קשה ועלינו לעשות הכל על-מנת למנוע אותה. הוזלת יוקר המחייה היא ערך חשוב מאוד, אבל תעסוקה ומניעת פיטורי עובדים, הם ערך חשוב לא פחות”. כך פתח את הדיון יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני.

box

יוזם הדיון ח”כ מיקי לוי  אמר כי בשנים האחרונות ישנה מצוקה לתעשייה בארץ, בארה”ב הנשיא טראמפ עוצר מעבר של מפעלים וחברות מארה”ב למדינות אחרות, והוא פועל במרץ כדי להחזיר מפעלים ותעסוקה לארה”ב. ואילו בישראל, מקודמת תכנית ‘נטו הוזלות’ שאני לא נגדה, אלא נגד חוסר האיזון של האוצר. לא אפשרי לקדם תוכנית ללא שום שיח עם התעשיינים ואפילו לא עם היבואנים. “הולכים לבטל באופן גורף מכסים בתחום הטקסטיל והשוק הישראלי יהיה מוצף בסחורה טורקית, סינית וכד’, תוך כדי ריסוק התעשייה הישראלית” אמר.

הוא הוסיף כי לא הוכח הקשר בין הורדת המכסים לבין המחיר לצרכן אולם ברור כי חברות שמתמודדות עם הייבוא בפריפריה מתפרות  ומתקשות להתקיים. “העובדים האלה יפוטרו ומדינת ישראל תצטרך לשלם להם דמי אבטלה, אז למה זה הועיל? בסוף מנטו הוזלות, נישאר עם ברוטו הוצאות מוגדלות”.

ח”כ איתן ברושי הוסיף וטען כי השיטה לפיה שר האוצר שיכול לחתום על צווים של הפחתת מכסים על דעת עצמו לא נכונה. לא יתכן שיש זכות חתימה ליחיד אין נורמה כזאת בעולם שאיש אחד, מוכשר ככל שיהיה, יוכל לאשר צווים בעלי השלכות מרחיקות לכת.  זו בעיה בשיטה ולא קשורה לכל החלטה באופן ספציפי.

מנגד, חבר סיעתו של שר האוצר, ח”כ רועי פולקמן הגן על תכונית נטו הוזלות ואמר כי מדינת ישראל יקרה יותר ממדינות ה- OECD, בענפיי תעשייה רבים, כולל בטקסטיל. מדינת ישראל גם מייבאת הרבה פחות ממדינות ממוצעות באירופה. ממוצע היבוא באירופה עומד על 50% תוצר. באירלנד; 90% מהתמ”ג זה יבוא וכאן רק 30%. בסוף כשענף נפתח לייבוא הכלכלה צומחת והפריון עולה והשכר עולה. הגנה עם חומות גבוהות זה יפה פוליטית אבל בפועל פוגע בכלכלה המקומית. יש תעשיות בארץ שמייצרות רק לפנים מייצר פעמיים נזק – כי מעלה את יוקר המחייה, כי יש מוצרים זולים יותר וגם לא תחרותי והשכר נמוך יותר והפריון נמוך. צריך לעזור למפעלים לייצא. “מדינת ישראל יקרה, הדרך לשגשוג היא לא בחומות אדירות של מכסים, בכל מקום שפתחנו המשק והעובדים הרוויחו”.לגבי חשש לסגירת מפעלים הסביר פולקמן כי גם אם הם יסגרו הביקוש לעובדים בתעשייה הוא עצום “חשוב לדאוג לעובדים בכל דרך – הכשרות, עידוד, ייצוא וסיוע לתעשייה בחדשנות. לא על גב הצרכנים” סיכם.

בעמדתו של פולקמן צידדה גם משנה למנכ”ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, והסבירה כי משרדה פועל על-מנת לסייע למפעלי הטקסטיל המקומיים וכך למשל, דואג שמכרזים של משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים יזמינו דרכם. ובאשר לטענה כי הפחתת המכסים לא תגלגל לצרכן הסבירה “אם זה לא התגלגל לצרכן אז התעשייה לא נפגעה, אם כן אז יוקר המחייה ירד”. קאופמן הוסיפה “אנחנו נקבע שההפחתה תהיה עד סוף 2018 כדי שנוכל לבחון איך זה השפיע. במקביל עשינו גם הפחתה גם על חומרי גלם כדי לעזור ליצרנים מקומיים”.

קאופמן הסבירה כי יבוא אישי זו מגמה, כ- 3 מיליון ישראלים מייבאים ב- 4 מיליארד ₪. “הפחתת המכסים מסייעת הן ליבואנים והן ליצרנים בסוף זה שוק גלובלי. ובלי קשר כמובן צריך לתת מענקים ולייצר מקומות עבודה”.

רוגע160
inner

כתיבת תגובה