"בריאות לפני הכל" או "העיקר הפרנסה"?

אילוסטרציה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מול גל גואה של פרסומים מוטים בתקופה האחרונה המנסים להציג את החרדים באור בלתי הולם – אולי בעקבות ההצלחה בבחירות – מתפרסם כעת מחקר שנערך ב'מכון החרדי למחקרי מדיניות' מה באמת חשוב לנו בחיים – בריאות, כסף, או אולי דווקא דיור הולם.

המחקר שנערך על ידי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, דמיטרי רומנוב, עמית מחקר במכון, ואסף צחור-שי, חוקר בכיר במכון, בחן את סדרי העדיפויות של שלוש אוכלוסיות שונות בישראל – חרדים, יהודים לא-חרדים וערבים – כמו גם את שביעות הרצון מהם.

במחקר נבדקו 10 תחומים מרכזיים המשפיעים מהותית על חיינו: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה, איכות הסביבה ותשתיות ציבוריות (תחבורה, פיתוח באיזור המגורים וכד').

מהמחקר, שכלל סקר מקיף בקרב כ-1,200 נשאלים, עולה, כי למרות השוני המובהק באורח החיים – יש דמיון רב בין ההעדפות של חרדים ויהודים לא-חרדים: ששת התחומים החשובים ביותר עבורם מדורגים באותו הסדר: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה ודיור.

לעומת זאת, בחברה הערבית, סדר חשיבות התחומים מעט שונה; הנשאלים אמנם דירגו את הבריאות כתחום החשוב בחיים, אך במקביל – "חינוך והשכלה" ו"תעסוקה" צויינו במיקום גבוה יותר, ואילו "רווחה אישית וחיי משפחה", תחום שדורג במקום ה-2 מבחינת רמת החשיבות שלו בקרב הנשאלים החרדים והיהודים לא-חרדים, זכה רק למקום ה-7 בחשיבותו באוכלוסייה הערבית.

תוצאות המחקר מבליטות גם הבדל מגדרי מעניין, ומראות כי נשים וגברים מייחסים חשיבות שונה לתחומים שונים. החוקרים מסבירים כי "תוצאות המחקר מראות כי נשים מייחסות חשיבות גבוהה יותר לתחומי הבריאות והרווחה האישית, מאשר הגברים, בכל קבוצות האוכלוסייה. לצד זאת, גברים מייחסים לתחום התשתיות הציבוריות חשיבות גבוהה יותר מאשר הנשים.

"השונות הגדולה ביותר בין נשים לגברים בדירוג חשיבות תחומי החיים מתקיימת בקרב חרדים; הנשים מאוכלוסייה זו דירגו את תחומי הבריאות והרווחה האישית גבוה יותר, אך בתחומי ההכנסה, חיי הקהילה והחברה והתשתיות הציבוריות – דירוג הגברים החרדים גבוה מזה של הנשים. הפערים הגדולים יחסית עשויים להיות טמונים בשונות תרבותית גדולה יותר בין המינים בתוך החברה החרדית, ובפרט כתוצאה ממערכות חינוך נפרדות ותפקידים מגדריים שונים בתא המשפחתי".

כאשר בוחנים את שיעורי שבעי הרצון מהתחומים השונים לפי גיל, ניתן לראות כי ברוב תחומי החיים, צעירים (20–44) פחות מרוצים ממצבם בהשוואה לבני 45–64. בקרב חרדים, פחות צעירים מרוצים ממצבם בהשוואה למבוגרים, בעיקר בתחומים החומריים (הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה ודיור).

בנוסף, נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה קיים קשר חיובי בין החשיבות המוענקת לתחומים ושביעות הרצון מהם. כאשר תחום הוא בעל חשיבות רבה יותר, מושקעים בו משאבים המביאים לשביעות רצון גבוהה יותר ממנו. עוצמת הקשר משתנה בין קבוצות האוכלוסייה והיא חלשה ביותר בקרב האוכלוסייה החרדית, כתוצאה מגישה חיובית יותר לחיים בהשוואה לאוכלוסיות האחרות, שאינה תמיד קשורה למצב אובייקטיבי טוב יותר.

מה חשוב לחרדים?

אם כן, מה חשוב לנו, החרדים, בחיים, על פי הסקר? הרשימה היא בסדר יורד: בריאות 8.6 (בציבור הכללי 8.9), רווחה אישית וחיי משפחה 7.4 (7.1), חינוך והשכלה 7.3 (6.9), הכנסה ומצב כלכלי 6.9 (6.5), תעסוקה 5.8 (6.3) ודיור 5.6 (5.3). מספרים ממש קרובים בין שני המגזרים החיים כאילו משני עברי המתרס.

ומה הכי פחות חשוב לנו בחיים? את החרדים הכי פחות מעניין איכות הסביבה 2.5. ברור שאין זה אומר שהם לא אמונים על "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי". (קהלת רבה, ז', י"ג). אלא שבאופן פרדוקסלי נושאים של איכות הסביבה תמיד באו עם קידוש הסביבה על חשבון האדם. מאידך גם במגזר הכללי לא רואים להיטות גדולה לנושא והוא מקבל רק 2.9.

המעניין הוא שלמרות שאיכות הסביבה נמצא במקום דומה בין המגזרים הרי שבמדד שביעות הרצון יש פער של 11% לטובת המגזר החרדי. 47% מרוצים במגזר החרדי מאיכות הסביבה בסביבתם, לעומת רק 38% במגזר הכללי.

שלושת התחומים האחרונים מקבלים גם הם מספרים קרובים: שביעות הרצון מתשתיות ציבוריות במגזר החרדי עומד על 2.7 והמספר זהה במגזר הכללי. ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה 3.7 (4.4) וחיי קהילה וחברה 4.3 (4.0).

פערים נוספים בין מדדי שביעות הרצון ניתן למצוא בתחומים נוספים. הפער הגדול ביותר נמצא בתחום הכואב ביותר, תחום הדיור. בעוד 74% מהמגזר הכללי מרוצים מתחום הדיור, רק 59% מהמגזר החרדי מרוצים מתחום זה. ניתן לומר שזאת קריאת כיוון עבור אנשי הציבור: הבו לנו דיור הולם.