גידול בגרעון, שיפור ב-2021

כלכלני לאומי: שנת 2020 תסתכם בגירעון של כ-12% תוצר • באשר ל-2021, הערכתנו הינה לגירעון חד-ספרתי גבוה • הסגר השני הוביל לעלייה במידת הפסימיות בסקטור העסקי

אילוסטרציה | צילום: elbud, שטארסטוק

הגירעון הממשלתי ימשיך לגדול בחודשיים הקרובים, כך ששנת 2020 תסתכם בגירעון של כ-12% תוצרבאשר ל-2021, הערכתנו הינה לגירעון חד-ספרתי גבוה, זאת כתלות בקצב החזרה לפעילות, כאשר קצב מהיר ייתמוך בעליית ההכנסות ממסים ולהפחתת הצורך בתמיכה הממשלתית בכלכלה. הגידול בגירעון, במקביל להתכווצות התוצר ב-2020, צפויים להוביל לעליית היחס חוב/תוצר לרמה של כ-72% תוצר בשנת 2020 וקרוב לכ-80% תוצר בשנת 2021 בהשוואה לפחות מ-60% תוצר בשנת 2019, ערב משבר הקורונה. המשמעות הינה גידול חריג של 250-300 מיליארד ₪ בהיקף החוב הממשלתי בתוך פרק זמן קצר, התפתחות שעלולה ליצור בטווח הארוך יותר קשיים בפירעון הקרן.

זאת, עקב העובדה שבחודש אוקטובר פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 20.3 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 6.7 מיליארד ₪ באוקטובר 2019.” ההסבר אותו מביאים השניים לגירעון הינו כי “הגירעון החריג הוא תוצאה של עלייה חדה בהוצאות הממשלה בהשפעת משבר הקורונה, זאת במקביל לירידת ההכנסות. בהקשר זה, נציין שהכנסות הממשלה ירדו מתחילת השנה בשיעור מתון יחסית של כ-3%, בעיקר כתוצאה מירידה בהכנסות ממסים עקיפים ואגרות. המסים הישירים ירדו ב-1% בלבד, כיוון שהחלק המשמעותי מהמפוטרים או עובדים שהוצאו לחל”ת עקב המשבר, הינם בעלי הכנסות נמוכות, שחבות המס הישיר עליהן קטנה.

250/200 סייד בר + קובייה

מניתוח נתוני הלמ”ס עולה כי אמון הצרכנים עלה במחצית השנייה של חודש אוקטובר, לאחר שירד לרמת שפל במחצית הראשונה של החודש, על רקע הסגר השני שנערך בישראל. העלייה באה במקביל לתחילתו של תהליך היציאה מהסגר השני, אשר תמך בשיפור מסוים במידת האופטימיות של משקי הבית. אולם, יש לציין שרכיב המדד העיקרי שתרם לעלייה הינו: שינוי צפוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, בעוד שביתר המדדים, אשר נוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, לא חל שינוי של ממש. במידה שתהליך היציאה מהסגר יימשך כמתוכנן, ויוביל לשיפור בכל רכיבי מדד אמון הצרכנים, ובפרט אלה שנוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית באופן ישיר, ייתכן שהדבר יתבטא בהמשך עליית הצריכה הפרטית..

ככל שהפעילות הכלכלית במשק תמשיך להתרחב, הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בעליית היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, אך תוך שונות ענפית משמעותית, בדגש על המשך פעילות מתונה בענפי השירותים.

Inner article

לעומת זאת, הסגר השני הוביל לעלייה במידת הפסימיות בסקטור העסקי, הציפיות קדימה במרבית הענפים הן לשיפור מתון בלבד. סקר המגמות בעסקים של הלמ”ס מצביע על ירידות מתונות יחסית במאזני הנטו. ממצא זה עשוי ללמד כי הסגר השני פגע באופן מתון משמעותית בפעילות הסקטור העסקי בהשוואה לסגר הראשון. זאת, בין היתר, כיוון שהסגר השני כלל הגבלות פחות חמורות בהשוואה לסגר הראשון, וכפי הנראה, הסקטור העסקי היה ערוך יותר לפעול תחת הגבלות, בזמן הסגר השני.

במבט קדימה, בענפי השירותים והבינוי צופים שיפור מסוים בפעילות, כמו גם בהיקף ההזמנות ליצוא בענפי התעשייה. מנגד, בענפי המסחר והמלונאות הציפיות הן להמשך הרעה בפעילות בכל המדדים.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי בבנק לאומי והסקירה נכתבה עם הכלכלן יניב בר

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה