גידול נומינלי של כ-20% בהכנסות הממשלה לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד • סך ההכנסות ממסים ישירים הגיע לכ-53 מיליארד שקל, גידול נומינלי כ-20% לעומת ינואר-מרץ אשתקד • במיסוי מקרקעין נרשמה עליה של כ-41%, בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 50% ואילו בגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 37% • במע"מ נרשמה עליה במרץ של כ-17% ובמצטבר מתחילת השנה נרשמה עליה של 11% • מתחילת שנת 2021 חל גידול בהוצאות הממשלה של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד • בחודש מרץ הוציאה הממשלה כ-6.7 מיליארד שקל בגין התוכנית הכלכלית
דוד שלומוביץ 13.04.2021
ערן יעקב (מימין) וישראל כ''ץ | צילום: דוברות האוצר וארכיון ביזנעסראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לרשום לעצמו וי נוסף. הוא אמנם מנסה להקים ממשלה ללא הצלחה כרגע ואפילו את הקמתה של וועדה מסדרת הוא לא מצליח להעביר, אבל בכל הקשור ליציאה של מדינת ישראל ממשבר הקורונה אין חולק על זכויותיו. על פי משרד האוצר, בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש מרץ נמדד גירעון בסך של כ-11.4 מיליארד שקל, לעומת חודש מרץ אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של כ-15.9 מיליארד שקל. במילים אחרות אם תרצו, הגירעון מצטמצם.
על פי אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו, הגירעון המצטבר בשנת 2021 – בחודשים ינואר – מרץ הגיע לסך של כ-22.4 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך של כ-13.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 – מרץ 2021) עומד על כ-12 אחוז מהתוצר (גירעון בסך של כ-169.4 מיליארד שקל).
הממשלה, או נכון יותר מדינת ישראל מתנהלת כעסק לכל דבר ועניין עם הוצאות והכנסות. סך ההוצאות הממשלה מתחילת שנת 2021 (חודשים ינואר-מרץ) הסתכמו בכ-120 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ בלבד כ-47 מיליארד שקל. כך שמתחילת שנת 2021 חל גידול של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באוצר מציינים כי בחודשים פברואר- מרץ 2021 בוצעו תשלומים בסך של כ-3.5 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות, כאשר בשנת 2020 בוצעו התשלומים לקרנות ברבעון האחרון של השנה.
בחודש מרץ הוציאה הממשלה כ-6.7 מיליארד שקל בגין התוכנית הכלכלית, בנוסף הוציאו המשרדים האזרחיים כ-31 מיליארד שקל, ומערכת הביטחון כ-6 מיליארד שקל. כמו כן הוציאה הממשלה כ-10 מיליארד שקל בגין הוצאות החוב בחודש מרץ. סך הוצאות החוב מתחילת שנת 2021 (חודשים ינואר-מרץ) הסתכמו בהיקף של כ-16.3 מיליארד שקל, מזה תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 10 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי כ-6 מיליארד שקל.
יותר הכנסות, פחות הוצאות
מן הצד השני של הקופה ניצבות הכנסות המדינה. על פי תחזית הכנסות המדינה שהוכנה על ידי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בחודש פברואר 2021, ופורסמה בחודש מרץ במסגרת התוכנית הרב שנתית – תחזית ההכנסות השנתית הינה כ-355.5 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הכנסות ממסים בסך של כ-331 מיליארד שקל, והיתרה הן 'הכנסות אחרות'.
בחודש מרץ 2021 סך הכנסות הממשלה הסתכמו בכ-35.6 מיליארד שקל. ואילו סך ההכנסות מתחילת שנת 2021 (חודשים ינואר-מרץ) הסתכמו בכ-98 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-20% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. גידול המצביע על התאוששות המשק.
סך גביית המסים בחודש מרץ הסתכמה בכ-31 מיליארד שקל – לפי החלוקה הבאה:
- הכנסות ממסים ישירים בסך של כ-1 מיליארד שקל.
- הכנסות ממסים עקיפים בסך של כ-1 מיליארד שקל.
- הכנסות מאגרות בסך של כ-5 מיליארד שקל.
- ההכנסות האחרות בחודש מרץ הסתכמו בכ-9 מיליארד שקל.
סך גביית המסים מתחילת שנת 2021 הסתכמה בכ-92.2 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בדוח בולט סך ההכנסות ממסים ישירים שהגיע לכ-53 מיליארד שקל, המהווה גידול נומינלי כ-20% לעומת ינואר – מרץ אשתקד.
ממשיכים לגייס הון
פעולות הממשלה למימון הגירעון היו חיוביות. בחודשים ינואר- מרץ הסתכם גיוס ההון (ברוטו) המקומי בסך של כ-63.7 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ כ-17.7 מיליארד שקל. גיוס ההון (ברוטו) בחו"ל הסתכם בסך של כ-1.0 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ כ-0.3 מיליארד שקל. ואילו פירעונות הקרן על החוב הממשלתי הסתכמו בכ-20.9 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ כ-2 מיליארד שקל. כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו עלו יתרות הממשלה בבנקים בחודשים ינואר- מרץ בסך של כ-21.7 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ עלו בכ-4.7 מיליארד שקל.
ישירים, עקיפים ואגרות
מפירוט הכנסות המדינה ממסים שהסתכמו בחודש מרץ ב-30.7 מיליארד שקל עולה כי ההכנסות עלו במונחים ריאליים, ב-23% לעומת מרץ 2020. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-26% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים עלתה ב‑ 21% והגביה מאגרות עלתה ב-4%. באוצר אומרים כי יש לקחת בחשבון שבחודש מרץ 2020, עם פרוץ המשבר, הייתה הפגיעה הגבוהה ביותר בהכנסות ממסים וחלק ניכר מהגידול בהכנסות הן במסים הישירים והן במסים העקיפים נובע מכך. כמו כן, העלייה בהכנסות ממסים ישירים הושפעה מגביה גבוהה במס הכנסה, במספר ענפים (מסחר, מידע ותקשורת, פיננסים ושירותים מקצועיים), עליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין וירידה משמעותית בהחזרים.
בחודשים ינואר-מרץ 2021 הסתכמו ההכנסות ב-92.2 מיליארד שקל לעומת 80.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים בכ‑15%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-10% לעומת ינואר-מרץ 2020. הכנסות מאגרות ירדו בכ-9%.
שוק הנדל"ן משפיע
במיסוי מקרקעין למשל נרשמו עליות נאות. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ 2021 ב-1.4 מיליארד שקל, לעומת 1.0 מיליארד שקל במרץ 2020, עליה של כ-41%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 50%. בגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 37%.
גם ההכנסות ממסים עקיפים רשמו עליות. בחודש מרץ 2021 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-13.1 מיליארד שקל לעומת 10.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות ממסים עקיפים ב-21%. עם זאת, במצטבר בינואר – מרץ 2021 עלו ההכנסות בשיעור מתון יותר של 10% לעומת ינואר-מרץ 2020.
במס ערך מוסף נרשמה עליה של כ- 17% ובמצטבר מתחילת השנה נרשמה עליה של 11%. סך ההכנסות נטו ממע"מ במרץ 2021 הגיעו ל-8.9 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד שקל במרץ 2020. במס קניה יבוא חלה עליה ריאלית של 11% לעומת מרץ 2020 נתון זה הוא לאחר נטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2019 ושחרור מוגבר של כלי רכב במרץ 2020. באוצר מסבירים כי העליה נובעת מגידול ביבוא כלי רכב וסיגריות. גם בתקופה ינואר-מרץ 2021 לעומת תקופה מקבילה 2020 נרשמה עליה של 11%. ההכנסות ממס קניה יבוא הסתכמו במרץ 2021 ב-1.8 מיליארד שקל.
