גם יחד: כך נפגש דור העתיד של אנשי העסקים החרדים והחילונים

מיוחד ל’ביזנעס’: מה עומד מאחורי התכנית שוברת הסטיגמות ששואפת לנפץ את תקרת הזכוכית של החרדים בעולם התעסוקה

משה הרשלר ועודד שטיינברגר

“כשפגשתי את הנוער החילוני – לא האמנתי עד כמה הם לא מכירים את הציבור החרדי ובאלו סטיגמות הם מחזיקים”, מספר ר’ יצחק, אברך בן 45 מביתר עלית המשתתף בתכנית ‘שבט אחים’, “העובדה שאסא – החברותא שלי מהמרכז הבינתחומי – ואני למדנו יחד והבנו את האינטרס המשותף, השתקפה הלאה כשעמדנו כ’דוגמא חיה’ של אחדות מול התלמידים”.

ר’ יצחק מתאר חלק מתכנית מקיפה שבמסגרתה סטודנטים חרדים מגיעים לעשרה מפגשים מרגשים לאורך השנה עם נוער חילוני מתיכונים במרכז הארץ ומכינות קדם צבאיות, במהלכם מעבירים הסטודנטים את המסר של סובלנות ואחדות ישראל, ובכך יוצרים תיקון עמוק גם לדור העתיד.

jerusalem-box

‘שבט אחים’ היא תכנית דגל של מחלקת שיח בארגון ‘גשר’. התכנית יוצרת שיתופי פעולה בין סטודנטים חרדים לסטודנטים שאינם חרדים. מטרת התכנית היא להקטין את הדעות הקדומות ואת והחשדנות בעם ישראל ולהרבות אהבה, תוך מיקוד בתלות ההדדית שבעולם התעסוקה וכן בשותפות גורל עם ישראל. התכנית יוצרת חיבור אישי בין הסטודנטים הפועלים בעיקר בחברותות תוך שימת דגש בשמירה על זהות בסביבה המעורבת, בתכנית כמובן, אך גם כמפתח להשתלבות נכונה בשוק התעסוקה.

הסטודנטים מגיעים ממגוון רחב של מקומות בארץ ומוסדות לימוד: הסטודנטים החילונים מגיעים מהמרכז הבינתחומי, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים החרדים לומדים בקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה הפתוחה והאוניברסיטה העברית.

מביטים לתוך העיניים

הסטודנטים לומדים יחד סוגיות מדיניות סביב עולם התעסוקה, האקדמיה והתקשורת ופוגשים אנשי מפתח מתחומים אלו. לצעירים החרדים מאפשרת התכנית להביט במבט-על על תהליכים רחבים בשוק התעסוקה, האקדמיה והתקשורת בישראל, ובכך להבין לעומק את האתגרים להשתלבות והתקדמות מקצועית בסביבות עבודה גם מחוץ לחברה החרדית.

הסטודנטים שאינם חרדים מכירים את העולם החרדי על גווניו ומאפייניו, ומבינים את הקושי בהשתלבות בשוק העבודה ובאקדמיה, קושי – שעליו לא שמעו קודם לכן ואפילו סבלו מאינפורמציה לא נכונה ודעות קדומות על הציבור החרדי.

בכך, יוצרת התכנית מעין ‘רשת עמיתים’ ובה העובדים של מחר מבינים יחדיו את צרכיו של העובד החרדי, את הקושי ביציאה וההשתלבות בשוק העבודה.

“מדובר באחת התכניות שאנחנו הכי גאים בה פה ב’גשר'”, מודה בהתרגשות אילן גאל דור מנכ”ל ‘גשר’, “שבט אחים מבטאת את הדי.אן.איי שלנו – ליצור מחויבות משותפת להיכרות של המגזרים אחד את השנים וליצור מההיכרות הזו עשייה אמתית בשטח, כאשר תכנית שבט אחים מטפלת באחד הנושאים הבוערים במדינה- תעסוקת חרדים”.

לדבריו, “בשנים האחרונות ‘גשר’ משקיעה משאבים רבים וחשיבת עומק יצירתית איך לסייע לחרדים להשתלב במקומות עבודה ומאידך לסייע למקומות העבודה לקלוט את החרדים ולהבין באמת את הצרכים של המגזר כדי להפיק את הכי טוב שאפשר, מההיכרות. התוצאה: לראות את החיבורים שנוצרים ואת העשייה שנולדת מתוך ההיכרות- זה סיפוק אמתי לא רק לנו כאנשים, אלא גם בונוס עצום למשק הישראלי כולו”.

מפגש מכונן

את התכנית הקימו הרב משה הרשלר ועודד שטיינברגר לאחר שנפגשו ב”שדולה לשוויון הזדמנויות לציבור החרדי” שהקים חבר הכנסת לשעבר פרופ’ מנואל טרכטנברג, אשר עודד שימש לו כיועץ. “הכרנו לפני שנתיים וחצי בכינוס הראשון של השדולה, ו”התאהבנו””, מספר משה הרשלר, מנהל מחלקת שיח בארגון ‘גשר’ ומייסד התכנית, “התחלנו לקיים חברותא ונהיינו חברים טובים. את תחושת החברות וההבנה ההדדית רצינו להעביר הלאה לסטודנטים כמונו. כך נולד “שבט-אחים” – היחס שבין השבטיות לאחווה, תוך הקפדה מלאה על זהות ואורח חיים חרדי בהדרכת ועצת רבנים”, מסכם הרשלר.

“גדלתי בלי להכיר את הקשיים שיש לחרדי בהשתלבות במוסדות המדינה, הרגשתי רק שכופים עליי, אבל רק לאחר היכרות עם הנושא, הצלחתי להבין את הקשיים של הציבור החרדי להשתלב לדוגמא בעסק שכולו חילוני”, אומר עודד שטיינברגר, מנהל ומייסד התכנית, “ושהציפיות של העסק מהעובד החרדי יכולות בקלות לפגוע בזהותו ובאמונתו. הצלחת התהליך מהווה לא פחות מאוצר בלום עבור המשק הישראלי. לכן, אני חושב שעזרה לתהליך השתלבותו של הציבור החרדי בשוק העבודה וגם באקדמיה – כמפתח לתעסוקה איכותית, הוא צו השעה המחייב את הציבור כולו לתת עליו את הדעת ולעזור במה שאפשר.

“זה בעצם מה ששבט אחים מנסה לעשות- לחנך את דור המעסיקים הבא והבא אחריו לתעסוקה מגוונת ולהבנת האינטרס המשותף”.

אילן גאל דור מנכ”ל ‘גשר’

side
ono-inner

כתיבת תגובה