כך משתלטות ידיים זרות על תשתיות כלכליות ישראליות

מי מקים לכם את הרכבת הקלה, את הנמל ואת המנהרות? • כל מה שמותר לגלות מתוך הפרק הסודי של דו”ח מבקר המדינה שעוסק ב”מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית” • הקבלנים זועמים: “לא יתכן כי הכנסת והממשלה יאפשרו לממשלת סין להשתלט על ענף התשתיות הישראלי שמשווע לכל פרויקט”

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יהונתן סינדל, פלאש 90

“חברה בבעלות ממשלתית זרה עשויה ליהנות מתמיכה ממשלתית, לפעול משיקולים שאינם כלכליים בלבד ולהשתמש במשאבים ממשלתיים לצורך השגת יתרונות תפעוליים וכלכליים אל מול מתחרותיה מהשוק הפרטי”, כך כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לסיכונים הנובעים מביצוע תשתיות לאומיות בידי חברות זרות. בדוח מבקר המדינה בנושא נמצא כי בתנאי המיון המוקדם למכרז תשתית לאומית חיונית אומנם הוגבלה השתתפותן של חברות ממשלתיות ישראליות, אך לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה.

בעשור האחרון, פרויקטים רבים של תשתיות לאומיות קריטיות במדינת ישראל, בוצעו או מתבצעות בידי חברות זרות בעיקר סיניות. כך למשל חברת צ’יינה הארבור מעורבת בהקמת נמל אשדוד החדש, חברת CRTG  מסין קודחת את המנהרות מתחת לרגלי האזרחים בגוש דן בקו האדום, חברת CRRC הסינית כמובן מספקת את הקרונות לרכבת הקלה וחברה סינית נוספת בונה את המערכות המרכזיות של הרכבות, גם למכרזי הקו הירוק של הרכבת הקלה ניגשו חברות סיניות. חברה סינית נוספת בשם PCCC צפויה להרחיב את כביש החוף.

250

אנגלמן בחן את אופן קבלת ההחלטות בשנים האחרונות וגילה בוקה ומובלקה. במהלך הביקורת הוא הציב שאלה: האם הגופים האמונים על הפן הביטחוני והכלכלי במדינת ישראל היו מעורבים בקבלת החלטות בנושא מכרזי התשתיות והאם מסמכי המכרזים קיבלו את הביטוי לכך. מדובר במשרד הביטחון, המטה לביטחון לאומי – המל”ל, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היתרה המצטברת של ההשקעות הזרות בישראל ב-31.12.17 נאמדה בכ-129 מיליארד דולר, וההיקף השנתי של ההשקעות הזרות בישראל בשנת 2017 היה כ-18 מיליארד דולר. פרט לכך, חברות זרות ותושבי חוץ מבצעים התקשרויות בתחומים שונים, כמו פיתוח תשתיות, שאינן כרוכות בהשקעות כספיות.

Inner article

פרק חסוי

מבקר המדינה מודע לכך שלהשקעות של חברות זרות בישראל ולמעורבותן במשק הישראלי יש יתרונות כלכליים, והן תורמות לפיתוחו של המשק. אולם מאידך, להשקעות ולמעורבות כאמור עלולות להיות גם השפעות שליליות. השפעות אלו עלולות לבוא לידי ביטוי בפרט במקרים של חברות שהשליטה בהן היא של גורמים שיש להם אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרסים הישראליים, וכאשר ההשקעות הזרות מבוצעות בנכסים ופרויקטים בעלי חשיבות לאומית.

טרם שנעמוד על מהות הליקויים והבעיות נציין כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם חלקים נרחבים מהפרק העוסק בנושא וזאת על מנת לשמור על בטחון המדינה, ולמנוע פגיעה ביחסי חוץ ובקשרי מסחר בין-לאומיים שלה. מאידך, כותב המבקר כי חיסיון חלקים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

בביקורת נמצא כי “הגם ששותפו גורמי הביטחון האמורים לעיל (צה”ל, השב”כ והמטה ללוחמה בטרור. ד”ש) , נציגי משרד הביטחון לא שותפו בעבודת המטה שריכז המל”ל בשנים 2013 – 2014 לבחינה של הנחיות הביטחון לקראת מכרז בין-לאומי לבחירת מפעיל של תשתית לאומית חיונית. זאת אף שבעבודת המטה נדונו בין היתר ההשפעות על הביטחון הלאומי של זהות הגורם המפעיל של התשתית הלאומית החיונית”.

בתשובה לביקורת נכתב ממשרד ראש הממשלה למבקר המדינה כי “הגורמים אשר נטלו חלק בעבודת המטה של המל”ל, נותנים לדעתו מענה מלא וראוי לסוגיות הביטחוניות שהיו רלבנטיות לעבודת המטה”. אולם בתשובת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון צוין כי “אי שילובו של משרד הביטחון בהליך המכרז הוביל להזנחה של בחינת שיקולים ביטחוניים רחבים”.

מנגנוני סינון

אנגלמן מספר בדוח לכלל המעורבים בדבר, כי במדינות מערביות שונות קיימים מנגנונים המאפשרים סינון השקעות זרות במשק. “כך למשל פועלת בארצות הברית ‘הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית’, שתפקידה לבחון כל השקעה ורכישה שמבצעים בארצות הברית גופים זרים, כדי להחליט אם זו עלולה לסכן את הביטחון הלאומי או להביא למצב שבו גורם זר ישלוט בנכסים אסטרטגיים אמריקאיים”. גם בקנדה או בגרמניה החוק מאפשר לאסור או להגביל השקעות זרות בנסיבות מסוימות.

בעקבות הביקורת המוצדקת קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה על קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות. לאור זאת משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות המל”ל, משרד האוצר ומשרד הביטחון לקידום קבלת ההחלטה.

משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים ממשלתיים העוסקים בהתקשרויות עם חברות זרות, דוגמת משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד התחבורה וחברות ממשלתיות כי במסגרת פרויקטי תשתית עתידיים ייבחנו בקפידה הסיכונים שבמסירת הפרויקט לחברה זרה הן בבעלות פרטית והן בבעלות ממשלתית זרה, כולל בחינת מבנה הבעלות שלהן (פירמידת אחזקות), לרבות היבטי ביטחון לאומי ובהתאם לכך יגובשו תנאי המיון המוקדם להליכים אלו.

כשל בטחוני

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר בתגובה לדוח מבקר המדינה על פעילות חברות סיניות בתחום התשתיות בישראל כי “הכשל הביטחוני שבהעברת פרויקטי תשתית לאומיים לידיים זרות ובעיקר לחברות שבבעלות ממשלת סין, שעליו מצביע המבקר, הוא כשל חמור וחובתה של הממשלה לדון בו ולמנוע את המשכו. לצד זאת, אנחנו דורשים מהכנסת והממשלה, לקחת אחריות על הנושא הזה ולמנוע את המשך הפגיעה הכלכלית בענף הבניה הישראלי והמשק, אשר טמונה בהמשך העדפת חברות סיניות על ישראליות”.

סרוגו מוסיף כי “דווקא בימים אלה של משבר כלכלי שעדיין רחוק משיאו, לא יתכן כי הכנסת והממשלה יאפשרו לממשלת סין להשתלט על ענף התשתיות הישראלי שמשווע לכל פרויקט אשר ייצר בו מקומות עבודה נוספים לישראלים. ממשלת סין היא בעלי תאגידי הבניה הסיניים שפועלים בישראל, והיא רואה בפעילות בארץ מהלך אסטרטגי. לכן, אין לה שום בעיה להציע הצעות מחיר שאין לקבלני ישראל אפשרות להתחרות בהן. בנוסף, החברות מסין אינן כפופות לשורת מטלות ומיסים החלות על חברות הבניה הישראליות ובין השאר, הן משלמות שכר נמוך מאוד לעובדים שלהן – מה שהופך את התחרות בקבלנים ישראלים ללא הוגנת עוד יותר. הכנסת והממשלה חייבות לבחור בהעדפת חברות בניה ישראליות שמייצרות כאן מאות אלפי מקומות עבודה לישראלים. לא יתכן שהמצב הכלכלי הזה ימשך ועוד על חשבון בטחון המדינה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה