בדוח הביקורת על השלטון המקומי שמתפרסם היום, מצא מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי עיריית מודיעין עילית לא הקפידה לכנס את ועדת הכספים בתדירות של לפחות אחת לשלושה חודשים, כנדרש על פי הנחיות משרד הפנים | מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתייחס בדו"ח שפורסם היום לנושא פינוי הפסולת ברשויות המקומיות | המבקר ממליץ לעיריית בית שמש לקדם פתרונות מידיים להטמנת פסולת
שי קליין 04.07.2022
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יהונתן סינדל, פלאש 90מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתייחס בדו"ח שפורסם היום לרשויות המקומיות.
בחודשים יוני עד נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בניהול התקציב הרגיל ברשויות מקומיות. הבדיקה התייחסה לשלב הכנת התקציב וגיבושו, לניהול התקציב במהלך שנת העבודה על ידי הרשויות המקומיות, ולקשרי הגומלין עם מחוזות משרד הפנים המשמשים גורמי בקרה ואסדרה.
מלבד מודיעין עילית, בדק המבקר גם את עיריות קריית מלאכי, יקנעם עילית, ראש העין, רמת השרון ובאקה אלגרביה. נוסף על כך, נערכה הביקורת גם במינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ובמחוזות מרכז וחיפה של משרד הפנים וכללה ביקורת השלמה במחוזות של המשרד: צפון, תל אביב, ירושלים, דרום ואגף בכיר יישובים ישראליים ביהודה ושומרון.
על פי הנתונים המתפרסמים בדו"ח מבקר המדינה, מודיעין עילית היא אחת הערים שבהן הוגשו הצעות תקציב לעיון ולדיון של חברי המועצה במועד מאוחר מהקבוע בחוק.
המבקר מצא שהצעות התקציב לשנים 2018 – 2021 הוגשו לחברי מועצת העיר בעיכוב של 48 – 109 יום.
עיריית מודיעין עילית לא הקפידה לכנס את ועדת הכספים בתדירות של לפחות אחת לשלושה חודשים, כנדרש על פי הנחיות משרד הפנים. בשנת 2018 התכנסה הוועדה במודיעין עילית פעם אחת, בשנת 2019 שלוש פעמים, ובשנים 2020 ו-2021 ועדת הכספים התכנסה פעמיים בכל אחת מהשנים.
עוד עלה בביקורת כי יש שוני גדול בין שש הרשויות שנבדקו בהיקף ההוצאה על שירותים מקומיים וממלכתיים לתושב. לדוגמה, ההוצאה הגדולה ביותר לתושב על שירותים מקומיים, זו של עיריית רמת השרון, הייתה בשנת 2019 – 2,189 ש"ח, גבוהה פי יותר מארבעה (כ-454% יותר) מההוצאה המקבילה הקטנה ביותר, זו של עיריית מודיעין עילית, שהייתה 482 ש"ח. השוני בהוצאה לתושב על שירותים ממלכתיים קטן יותר – בהיבט זה הפער בין עיריית רמת השרון (4,956 ש"ח) ובין עיריית מודיעין עילית (2,622 ש"ח) הוא 189%.
המבקר אף בדק את הטיפול של הרשויות ושל משרד הפנים באישור תקציב המילואים (תוספת תקציב במהלך השנה). עירית מודיעין עילית אישרה במועצת הרשות את תקציב המילואים הראשון לשנת 2018 בסוף אוגוסט 2018 ואת השני בתחילת ינואר 2019 (לאחר תום שנת התקציב) ולשנת 2019 בסוף נובמבר 2019, ותקציב המילואים הסופי לשנת 2018 אושר במשרד הפנים חודש לאחר תום שנת התקציב ולשנת 2019 למעלה מחודשיים לאחר תום שנת התקציב.
המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ לעיריית מודיעין עילית להקפיד ולפעול על פי תקציב מאושר – ואם יש צורך בתקציב מילואים, לאשר אותו במועצת העירייה ולהעביר אותו לאישור משרד הפנים מבעוד מועד.
המבקר הוסיף וציין כי כדי לשפר את התנהלותן של הרשויות המקומיות ואת יעילותן מהבחינה הכספית והתקציבית, על משרד הפנים והרשויות המקומיות לפעול לתיקון הליקויים, לאשר ולנהל את תקציבי הרשויות בהתאם להוראות הדין ולבחון את הדרכים לייעול תהליכי התכנון התקציבי והקצאת התקציבים על ידי הרשויות. נוסף על כך מומלץ כי הוועדה הבין-משרדית לביזור סמכויות והוועדה הפנימית לביזור סמכויות במשרד הפנים יבחנו את ממצאיו והמלצותיו של דוח זה במסגרת גיבוש המלצותיהן בדבר ביזור סמכויות לרשויות המקומיות.
בלי תחרות, המחירים עלו
בין הנושאים שבחן המבקר היה פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה.
בחודשים יוני-דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא פינוי הפסולת בתחום שיפוטן של חמש רשויות מקומיות – ובהן בית שמש.
תהליך הטיפול בפסולת פועל כך: עובדי הרשות המקומית או עובדי חברה קבלנית חיצונית מפנים את הפסולת במשאיות ייעודיות מכלי האצירה לתחנת מעבר. בתחנת המעבר נעשות פעולות למיון הפסולת ולהקטנת נפחה, ומשם היא מועברת להטמנה או למיחזור.
המבקר מציין כי משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל בשנת 2019 עומד על 680 ק"ג. משקל זה רב ממשקל הפסולת הממוצע לנפש במדינות ה- OECD העומד על 538 ק"ג לנפש. השיעור הממוצע של הטמנת פסולת בישראל (83%) גבוה מאוד ביחס לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (42%), בארה"ב (53%) וב-OECD אירופה (35%). הרשויות המקומיות מתמודדות עם הגידול בכמויות הפסולת ונדרשות לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות בפינויה.
הביקורת העלתה כי אף שבחלק מהרשויות שנבדקו הגישו כמה קבלני פינוי הצעות במכרזים לפינוי פסולת, במשך שנים הייתה התקשרות בינן ובין אותו קבלן פינוי. בבית שמש ההתקשרות עם שני קבלנים בשני מכרזים שונים נמשכה 14 ו-10 שנים.
עוד עלה כי במכרזים שביצעה עיריית בית שמש לא התקיימה בפועל תחרות בין קבלני הפינוי, בין משום שניגש למכרז קבלן אחד בלבד, ובין משום שניגש קבלן נוסף והצעתו נפסלה כי לא עמדה בדרישות המכרז. עוד עלה כי בעקבות ביצועו של כל מכרז התייקר מחיר השירות ברשויות שנבדקו בשיעורים של 12% – 30%. בין הסיבות לעליית המחירים: היעדר תחרות מספקת בין קבלני הפינוי ובעלות של קבלנים על מטמנות ותחנות מעבר.
המבקר מציין כי שום רשות מחמש הרשויות שנבדקו (עיריות בית שמש, הוד השרון, יבנה ורהט והמועצה המקומית זמר) לא קיימה סקר שביעות רצון בקרב התושבים שלה בתחום פינוי פסולת.
בנושא דמי הכניסה לאתרי הטמנת הפסולת ושינוע הפסולת מציין המבקר כי הפערים בין דמי הכניסה לאתרי ההטמנה השונים עשויים להגיע לכ-300%. כמו כן דמי הכניסה שגובות המטמנות מלקוחות שונים – ובהם הרשויות המקומיות – אינם אחידים והפערים בין דמי הכניסה שנגבים מהלקוחות עשויים להגיע לכ-100%.
בשנת 2020 הוטמנה 68% מהפסולת המיוצרת בישראל בדרום הארץ. בבחינת מסלולי שינוע הפסולת עלה כי בקרב הרשויות שנבדקו יש הבדלים משמעותיים במרחקי הנסיעה ובתוואי מסלול הנסיעה של הפסולת.
עיריית בית שמש נאלצה לשנע את הפסולת למרחק של 54 ק"מ נוספים למטמנת אפעה (במקום למרחק של 77 ק"מ למטמנת גני הדס) ומסלול השינוע שלה הסתכם ב-131 ק"מ. אומנם לעירייה הייתה אפשרות לפנות את הפסולת למטמנת דודאים הסמוכה לגני הדס אך עלות הכניסה לדודאים היא 171.27 ש"ח לטונת אשפה והיא גבוהה ב-98.27 ש"ח (שהם כ-135%) מהעלות לגני הדס, שהיא 73 ש"ח לטונת אשפה. לשינוע של פסולת מכל קצוות הארץ והטמנתה בדרום הארץ יש מחיר כלכלי גבוה וגם מחיר סביבתי המתבטא בעומס בדרכים ובפליטות מזהמים.
מבקר המדינה ממליץ לעיריית בית שמש לקדם בסיוע המשרד להגנת הסביבה פתרונות מידיים להטמנת הפסולת. עליה להגיע להסכמות עם המטמנות על כמויות הפסולת שתוכל להטמין בהמשך ועל דמי הכניסה לכל אחת מהן.
בה בעת על העירייה ועל כלל הרשויות המקומיות לקיים פעילויות לחינוך והסברה בקרב תושביהן בנושא החשיבות של צמצום כמויות הפסולת להטמנה בטווח הארוך.
