דו"ח התעסוקה: הכי הרבה חוזרים לעבודה – בערים החרדיות

שוטרים מפזרים קהל במהלך סגר בבני ברק | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מסיכום דוח נתוני דורשי העבודה עולה כי בערים החרדיות חלו הירידות המשמעותית ביותר בשיעור דורשי עבודה, במהלך חודש אוקטובר. כך למשל צנח שיעור דורשי העבודה במודיעין עילית ב-5.8%, בביתר עילית 4.3%, בבני ברק 3.2% ובבית שמש 2.3%. לדעת שירות התעסוקה הירידה בשיעור דורשי העבודה בערים החרדיות נבעה ככל הנראה מחזרה של מסגרות החינוך בערים הללו לאחר תקופת החגים וסיום הסגר.

היום (א') הוגש לשר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דו"ח התעסוקה החודשי – דופק שוק העבודה – שנערך על ידי שירות התעסוקה. מהדו"ח עולה כי: בתחילת חודש אוקטובר 2020, מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה נשק למיליון (995.7 אלף).

לכאורה מדובר במספר מעט מוגזם. בדיקה בנתוני הלמ"ס – המדויקים יותר על פי רוב – מעלה, כי במחצית חודש אוקטובר, בשיא הסגר היקף האבטלה עמד על 937.5 אלף דורשי עבודה. נתון זה כולל את כל הגדרות הלמ"ס המסובכות בתחום שוק העבודה: הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 + המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים.

השינוי בכמות דורשי העבודה התרחש בשבועיים האחרונים של החודש, זאת בעקבות כניסתן לתוקף של הקלות על המשק שהשפיעו על חלק מהענפים, המספר הצטמצם והגיע בסוף החודש ל-940.3 אלף. 63.6% מתוכם, שהם 597.9 אלף דורשי ודורשות עבודה, רשומים בהגדרת חל"ת (לעומת 65.3% בסוף ספטמבר).

קרוב למיליון מובטלים

בחודש אוקטובר, המשיכו להירשם דורשי עבודה בשירות. בסך הכול נרשמו בשירות התעסוקה בחודש אוקטובר 108.5 אלף דורשי עבודה חדשים. ולמרות המספר הגבוה עדיין מדובר בירידה, זאת לעומת 249.5 אלף שנרשמו בספטמבר (בו התחיל הסגר השני). גם לעומת חודש אפריל – החודש השני של הסגר הראשון – מדובר במספר נרשמים נמוך יותר, אך זהו עדיין מספר שש-ספרתי גבוה.

מול הנתון הקודם, דיווחו כ-91.4 אלף בני אדם על חזרה לעבודה באוקטובר, מרביתם כאמור עם תום הסגר. המשמעות היא כי על כל אדם שחזר לעבודה באוקטובר, נרשמו בו מנגד כ-1.2 דורשי עבודה חדשים. נציין כי בחודש בספטמבר – בו כאמור התחיל הסגר השני – על כל חוזר לעבודה היו 7 דורשי עבודה חדשים). נתון זה אף נמוך מחודש אפריל בו על כל חוזר היו 3.4 דורשי עבודה.

בשירות התעסוקה מסכמים כי באוקטובר חזרו לעבודה כרבע (25.5%) מכלל הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר-אוקטובר. בשירות טוענים כי נראה שהמשק הישראלי לומד להתאושש מהר יותר ממצבי סגר. אולם עם זאת, העלייה המחודשת בתחלואה צפויה לשוב ולהשפיע על שוק העבודה, עלולה לעכב את חזרתם של נפגעי הגל השני ואת אותם דורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה גם בחודשים הקודמים.

פיטורים כואבים

הבדל משמעותי אחד כואב במיוחד נרשם בין הסגר הראשון לשני. בעוד שיעורי החל"ת בסגר השני היו נמוכים מבסגר הראשון, שיעורי הפיטורים היו גבוהים יותר: מתוך כלל דורשי עבודה שנרשמו עקב הסגר, הסיבה המרכזית הייתה כצפוי חל"ת – 84.3% בספטמבר ו-71% באוקטובר (לעומת 89% במרס ו-80.4% באפריל). היינו, 76.5 אלף בני אדם יצאו לחל"ת רק באוקטובר, סביב חג סוכות, ולא סמוך לתחילת הסגר בספטמבר.

לעומת זאת, אחוז המפוטרים שנפלטו לזמן ארוך יותר משוק העבודה, זינק מנתון של 9.3% בספטמבר ל-16.1% באוקטובר (6.3% ו-11.4% בחודשים מרס ואפריל בהתאמה). בשירות התעסוקה מעריכים בכאב, כי השיעור הנמוך של קבוצת המפוטרים מבין החוזרים לעבודה באוקטובר (6.8%) מגביר את החשש כי שילובם בחזרה של מי שאיבדו מסגרת תעסוקתית עלול לקחת זמן רב.

גם הנשים חוזרות

פילוח נוסף שנעשה בשירות התעסוקה הוא שכבות גיל. הראשונים שפוטרו או יוצאו לחל"ת אלו הצעירים העובדים במכירות ושירותים, בחנויות, במסעדות ובברים. מדובר בעבודות עם מיומנויות מוגבלות ואי-יציבות, אולם הן מהוות בסיס להתפתחות התעסוקתית של צעירים.

אי לכך נטען בדוח שירות התעסוקה כי אי-חזרת הפעילות המלאה של ענפים עם ריבוי צעירים מקשה על שילובם מחדש: קבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24), שבספטמבר מנתה לראשונה יותר מחמישית מהנרשמים (20.7%), רשמה שיא חדש לתקופת המשבר עם 21.9% מבין נרשמי אוקטובר. גם בקבוצת הגילאים 34-25 חלה עלייה, מ-29.2% בספטמבר ל-30.7% באוקטובר, וביחד היוו הקבוצות הצעירות 52.6% מבין נרשמי אוקטובר. החזרה לעבודה של קבוצות אלו מתמהמהת, כל עוד הענפים העיקריים טרם חזרו לפעילות מלאה.

בנוסף, חודשי הסגר השני התאפיינו גם בשיעור ניכר של נשים מבין החוזרים לעבודה: 63.1% בספטמבר ו-64.2% באוקטובר. נתונים אלה אינם מזכירים את שיעורי החזרה של נשים לעבודה בשני חודשי הסגר הראשון, אך קרובים לנתון מחודש מאי (שבדומה לשני חודשי הסגר השני, אירעה בו חזרה של מערכת החינוך לפעילות לאחר השבתה).

שיעור החזרה לעבודה בקרב היהודים הלא-חרדיים טיפס, מ-72% בספטמבר ל-79.5% באוקטובר. שיעורי חזרה גבוהים יחסית נראו כאמור באוכלוסייה החרדית, בעיקר עקב חזרת מערכות החינוך לפעילות לאחר הסגר. לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית חזרה לעבודה בשיעור נמוך מאוד באוקטובר – 13.1% בלבד.