דחיית התקציב: כמה זה עולה לנו?

רגע אחרי שהצעת החוק לדחיית אישור התקציב עברה בקריאה טרומית יצא דוד שלומוביץ לברר: מה אנחנו מפסידים מאי אישור התקציב, עד כמה אפשר למתוח את גבולות הגזרה ומי תוקע את הגלגלים הכלכליים של מדינת ישראל • וגם: מה נכון יותר – תקציב חד שנתי או דו שנתי? • סקירה מקיפה שתסדר לכם את הסופ"ש

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הפינג-פונג בתקציב המדינה בין הפוליטיקאים, משול לזוג הורים נפגעי המצב הכלכלי המנסים להתחמק מהילדים הדורשים טיול שנתי ארוך כמו כל שנה. הילדים דורשים טיול של 24 שעות, ההורים מסכימים לטיול קצר של 24 דקות. האבא שלוח את הילדים לאמא, ששולחת בתורה חזרה לאבא והילדים פוכרים ידיים ומתחננים לצאת מחוסר הוודאות באשר לטיול המדובר.

גנץ העובר טיפול רפואי בגבו בימים אלה הניח על שולחן הממשלה פצצה עם שעון עצר ל-1,440 דקות: "בתוך 24 שעות מעכשיו נוכל להשלים את התהליך. הממשלה תאשר עד הערב הצעת חוק ממשלתית לתיקון המועד הנדרש להגשת התקציב, כנסת ישראל תעביר אותה בתוך 24 שעות, וכך בלי טריקים ושטיקים, תאושר ההצעה בקריאה שנייה ושלישית. זה אפשרי, חוקתי, נכון ומוסרי" אמר גנץ בישיבת הסיעה.

נתניהו המסתובב עם התואר מפרק-המוקשים-הטוב-ביותר-בעשורים-האחרונים, לא נבהל כלל: "אנחנו לא צריכים 24 שעות, אפילו לא 24 דקות", אמר נתניהו בתגובה לגנץ. "יש לנו תקציב מוכן, אפשר להעביר אותו מיד. זה התקציב הנכון למדינת ישראל".

בסיס התקציב

אולי כדי שנבין טוב יותר לאן פנינו מועדות, נחזור ברשותכם אחורה. תקציב המדינה לשנת 2019 עבר בכנסת במרץ 2018. התקציב כלל גידול מיזערי של 4.3% לעומת תקציב 2018. לקראת סוף שנת 2019, כאשר מתברר שעקב תהליכי הבחירות אין תקציב מאושר, מדינת ישראל עברה לתקציב המשכי. דהיינו, בכל חודש רשאית המדינה להוציא רק 1/12 מתקציב 2019 והחשכ"ל הפך ליושב על השיבר. הפגיעה הראשונית מתרחשת מול הגידול באוכלוסייה שאינה יכולה לקבל ביטוי בתקציב מכיוון שמדובר כאמור בתקציב המשכי.

זאת ועוד, במסגרת תקציב המשכי רשאים המשרדים להוציא כספים אך ורק מכוח חוק חוזים, אמנות, הפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם. במכתב שפרסם החשכ"ל בסוף 2019 תחת הכותרת "הימנעות מביצוע התקשרויות חדשות בעלות השפעה על ההוצאה בשנת 2020", כותב החשכ"ל כי כל התקשרות מעל 200 אלף שקל תעלה לוועדת חריגים.

החשכ"ל רוני חזקיה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

במילים אחרות, כל הוצאה שאיננה נכללת בבסיס התקציב אחת דינה לחסימה מוחלטת. כמובן, שהנפגעים הראשונים היו תלמידי הישיבות והכוללים שלמרות 70 שנותיה של המדינה עדיין עומדים נציגי הציבור מדי שנה כעניים בפתח לבקש על נפשם עבור חוד החנית של לומדי התורה. בעקבות טריק חישובי דאגו הח"כים החרדיים לתשלום מקדמות לישיבות. כעת מתברר שהמקדמות נגמרו והישיבות עומדות לסיים בחודש אוקטובר את כל התקציב השנתי.

הדרך לקושש תקציבים

על פי החוק, תקציב המדינה אמור לעבור בתוך 100 ימים מרגע הקמת הממשלה. הספירה מסתיימת ב-25 לאוגוסט ואם התקציב לא יעבור המדינה הולכת לבחירות רביעיות בתוך תקופת זמן הזויה. הוויכוח בין נתניהו לגנץ בעניין תקציב חד שנתי או דו שנתי – שעלה השבוע לרמה של צעקות – מונע את ההסכמה סביב הגשת תקציב המדינה. לפתרון המצב הציעו חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל מסיעת 'דרך ארץ' לקדם חוק לדחיית תקציב המדינה בשלושה חודשים. ההצעה עברה בקריאה טרומית ביום רביעי השבוע, אלא שהבעיה היא: דחיית התקציב תעזור אולי למנוע בחירות, אבל תפגע אנושות באזרחים המשוועים לוודאות בדמות תקציב מדינה מסודר ומאושר.

כדי שנבין עד כמה דחיית התקציב תפגע בכיס של כולנו יש צורך לחדור לנבכי תקציב המדינה ולשלות ממנו את סעיפי התקציבים הקטנים, אלה שאינם בבסיס תקציב אלא מוגדרים כתמיכות. וזאת בדיוק הבעיה, תקציבים רבים המופנים למגזר החרדי לא נמצאים בספר התקציב כבסיס המופיע כל שנה באופן אוטומטי, אלא כתמיכה חד פעמית. מדובר בתמיכות לעמותות וכד' העוסקות בחינוך, רווחה ובריאות כך שבכל שנה יורדים ח"כינו לשטח ועומלים קשה להכניס כ'תמיכות' עוד ועוד תקציבים עבור המגזר החרדי, במקום שהדברים יהיו חקוקים וקבועים בחוק התקציב כמו בסלע.

בדרך לגירעון ענק

על פי דיווח של גד ליאור ב-Ynet, דחיית מועד אישור התקציב תשאיר את ישראל עם גירעון ענק של 150 מיליארד שקל, ובמצב מחמיר והולך בחוסר משאבים בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות. במקביל יידחה הטיפול המידי, בצמצום הגירעון בתקציב ל-2021 ועל פי הצפי הוא עלול לכלול גזירות על הציבור.

ליאור מוסיף כי מתווה משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 לא יתממש והחל מ-1 בינואר יקוצצו הפנסיות ב-1.3% – יותר מאלף שקל בשנה –  בעיצומם של ימים קשים לגמלאים. בנוסף, הוצאתן לפועל של רפורמות ותכניות רבות, שמעוכבות כבר יותר משנה וחצי בתחום התשתיות יידחו עוד. בין השאר יעוכבו: הרחבת כבישים וסלילת חדשים, הקמת הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, הנחת מסילות ברזל חדשות בין הערים – אולי גם לכיוון אילת אחרי 30 שנות תכנון – התקנת עוד מאות מסלולים לתחבורה הציבורית והוצאתה לפועל של תוכנית משרד האוצר ליצירת אגרות הגודש בכניסות לערים הגדולות.

גרעון בשל חוסר בתקציבים. אילוסטרציה: wael khalil alfuzai | שטארסטוק

אלא שבנקודות הללו הציבור החרדי לא יוכה בכיסו או בגופו בשונה מהמגזר הכללי. לעומת זאת אם לא יהיה תקציב לישיבות ולכוללים, אברכים עלולים להגיע לפת לחם וישיבות עלולות לסגור את שעריהן או לגבות עוד כמה מאות שקלים מהכיס המצומק של ההורים. גם תקציב משרד הרווחה לישיבות עם פנימיות נפגע בכ-75% והיעדר תקציב יותר חור עמוק בישיבות המחזיקות פנימיות. אף אחד במגזר החרדי לא היה רוצה לראות כיבוי אורות סופי בפנימיות ושיירות של אוטובוסים המובילים את הבחורים ללינה בבתיהם.

יורדים מהמסלול

גם בנושא התחבורה המצב דומה. כאשר לא יסללו פסי רכבת חדשים, אולי יהיו קצת עיכובים בלו"ז הרכבות, אם לא יקדמו את הקו הכחול  של הרכבת הקלה בירושלים בעקבות מחסור בתקציב הציבור החרדי לא ירגיש זאת. לעומת זאת, על פי תחקיר שערכנו ב'ביזנעס', מזה קרוב לשנתיים שאין תוספות שירות. מדובר בכספים המיועדים להארכת קווים שאינם מופיעים במכרזים הקיימים, עקב איכלוסים של שכונות חדשות או התרחבות שכונות קיימות. גם הריבוי הטבעי של המגזר החרדי המתורגם לצפיפות באוטובוסים אמור להיות מכוסה באמצעות הסעיף התקציבי המכונה תוספות שירות. סעיף זה התרוקן מתוכנו ב-2018 ועד כה לא עשו מאמץ במשרד האוצר למלאותו.

דחיית התקציב תביא לדם דחיית התוכנית להקטנת הצפיפות בכיתות במערכת החינוך. גם התוכנית להעלאת רמת המורים וגיוס כוחות חדשים ורעננים להוראה לא תקודם. על פי Ynet, גם בתחומי הבריאות והרווחה תידחה הוספת אלפי מיטות ואמצעים חדשניים לבתי החולים והתוכנית מימי שר האוצר הקודם משה כחלון להעלאת קצבאות הקשישים, שנשחקו מאוד בשנים האחרונות, שוב תיגנז.

העברות בכף נעליים

ב'דה מרקר' הציג חגי עמית את הדילמה של פקידי האוצר: על איזה תקציב לעבוד הבוקר? לטענת עמית, דחיית אישור התקציב לנובמבר הופכת את הרעיון של עבודה על תקציב חד-שנתי בלבד למגוחך יותר מתמיד. בפועל, במשרד האוצר כמעט לא עובדים על תקציב זה כחודש וחצי והמצב הזה לא אמור להשתנות.

היכן הבעיה? על פי הדיווח הכנת תקציב דורשת כשלושה חודשי עבודה. כל אירוע חדש שעליו מכריזה הממשלה – בין אם מדובר על הורדת מס רכישה למשקיעים בדירה שנייה או תוכנית תעסוקה עם משרד הכלכלה – דורש היערכות בתוך התקציב החדש. כל עוד לא החליטו בממשלה האם להכין תקציב חד שנתי או דו שנתי נערי האוצר יושבים וכוססים את עפרונותיהם.

כעת, אם יכינו תקציב דו שנתי, הרי ששנה זו מכוסה והשנה הבאה נכנסת למצב של וודאות, תקציבים מתחילים לרוץ החל מסוף נובמבר וחודש ינואר מוצא אותנו עם תקציב מסודר לכל סעיף. לעומת זאת אם יעבדו כעת רק על תקציב חד שנתי ואותו יגישו בסוף נובמבר, כעבור חודש וקצת שוב נמצא את עצמינו בחוסר וודאות עם תקציב המשכי של 2020. כלכלנים רבים טוענים שהתנהלות המדינה תחת תקנות לשעת חירום, הוראות שעה וכספים שעוברים בעזרת כף נעליים בוועדת חריגים – בלי יכולת לקדם תוכניות ארוכות טווח – זה מתכון לאסון כלכלי נוסף.

בעד: מתאים לעת הקורונה

מנגד טוענים כלכלנים אחרים התומכים בתקציב חד שנתי, כי ישנם משתנים רבים שכדאי לשים לב אליהם ולהתחשב בהם בהכנת תקציב נפרד לשנת 2021. במאמר שפרסם הכלכלן שלמה מעוז ב'מעריב' הוא טוען, כי הנתונים המקרו-כלכליים מצביעים בעד נתניהו: תקציב נפרד לארבעת החודשים האחרונים של 2020 יהיה יעיל יותר מול הקורונה.

כראייה מביא מעוז שורה ארוכה של נקודות החזקות את טענתו. תקציב הביטחון למשל. "לפני כמה שנים הוחלט לייצב את תקציב הביטחון על מתווה ידוע מראש", כותב מעוז. "על פי עבודות שנעשו בעבר מתברר כי תקציב הבטחון של ישראל נגזר בעקיפין גם מתקציב הביטחון של ארה"ב". כעת הוא טוען כי אם ימשיך טראמפ לשבת בבית הלבן, הרי הדבר "יאפשר את הפחתת בסיס תקציב משרד הביטחון". לעומת זאת אם ביידן יתנחל בחדר הסגלגל ישראל תאלץ דווקא להגדיל את תקציב משרד הביטחון. "אנחנו פשוט לא יודעים, וגם אם נדע, נצטרך לנתח. הנה עוד סיבה לצורך לעשות תקציב לכל שנה בודדת, 2020 ו-2021".

הנשיא טראמפ | צילום: הבית הלבן

בהמשך מביא מעוז דוגמאות נוספות בנושאי חינוך, עובדים סוציאליים, כיתות צפופות, אפשרות להפחתת ההעברות לרשויות המקומיות, פרישת הרחבה וסלילת כבישים על פני קצב אטי יותר, אולי צריך לבטל מחצית מהפטורים ממסים לחלקים שונים של האוכלוסייה; אולי עוד 400 רופאים ו־2,000 אחיות אינם מספיקים? אולי צריך לבנות עוד בתי חולים ולהכין עוד מלאי מיטות. מה לגבי הגדלת השירותים לסיעודיים ותשושים? אולי חייבים להקים עוד מעבדות מחקר ומעבדות בדיקה באופן רוטיני? מה לגבי תמיכה למפעלים שיקימו קווי ייצור להכנה שנתית של חיסונים, ציוד רפואי ואפילו מכונות הנשמה? צריך להירגע, חלק מהשינויים אפשר יהיה לעשות בנחת בעוד כמה חודשים, אך דבר אחד ברור: בסיס תקציב הבריאות חייב להשתנות. "את כל האמור אי אפשר להכין ולבצע עתה בתקציב דו-שנתי, צריך לעשות תקציב לכל שנה לחוד. להכין את תקציב 2020 בקפידה", חותם מעוז את דבריו.

הכשרה ובינוי

אלא שדיונים לחוד ומעשים לחוד. בשלב זה עלולים להתבטל תוכניות הכשרה לעבודה למובטלים מהמגזר החרדי. כאן הבעיה כפולה, אם לא די בכך שהמגזר החרדי סובל מחוסר כרוני של משרות, משבר הקורונה שלח אלפי עובדים הביתה.

ועוד לא דיברנו על משרדים אחרים כמו משרד השיכון והבינוי של ליצמן. התקשורת החרדית יכולה לכנות אותו מיליון פעם בולדוזר והאיש הנכון במקום הנכון. אולם כל עוד אין תקציב ברור ליצמן יכול להעביר חול ממקום למקום. כל עוד שהאוצר לא ישחרר קצת את רצועת התקציב לפתרונות לדיור – באופן שוויוני כדברי ליצמן – כולנו נוכל להמשיך לשאול 'איפה בבצ'יק?'

חרדים לגורל הילדים

ראוי לציין כי בין התוכניות שכבר נפגעו בגלל הקפאון התקציבי נמצאת התוכנית היל"ה לנוער נושר ותוכניות הנוער בסיכון בפריפריה, בנוסף לתוכניות העשרה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. רגע לפני שאתם עוברים הלאה לסעיף הבא כדאי שתדעו בשנת 2018 על פי מחקר של הכנסת טופלו במסגרות הללו למעלה מ-8,500 תלמידים ותלמידות מהמגזר החרדי בגילאי 13-18. מדובר על כ-2.6% מהתלמידים במגזר החרדי.

סגירת תוכניות אלו מסוכנת פעמיים, פעם אחת לתלמידים שכבר נמצאים במקום הנמוך שנקרא נוח"מ – נוער חרדי מנותק. ופעם שנייה לכל אותם תלמידים שמשום מה לא חזרו לספסלי בית המדרש לאחר משבר הקורונה. ראש חודש אלול או הראשון בספטמבר למניינם עלולים להיות ראש השנה עבור נערים רבים. השאלה רק מי ייתן את הדין על התדרדרות נערים אלה לרחוב, דבר שעלול לגרור אחים ואחיות מאותו בית ועד לפירוק משפחות במקרים קשים יותר. אל לח"כינו להקל ראש בכל אותם סעיפים קטנים אך קריטיים.

מצוקה ומצבי סיכון? אילוסטרציה. צילום: Sharomka | שאטרסטוק

במגזר הכללי, ביטול תוכנית היל"ה שמשרד החינוך כבר הודיע על קיצוצה בשנה הבאה תזרוק לקרשים כ-8,000 נערים ונערות הכלואים בבתי כלא לנוער, גרים במוסדות חסות הנוער או לומדים במרכזי השכלה המותאמים לאלו שלא הצליחו להישאר במסגרות החינוך הרגילות עקב קשיים שונים. התוכנית כיום היא קרש הצלה עבורם ומבטיחה את חזרתם לתלם במקרים רבים. עולם הפשע עלול לקבל מצטרפים חדשים בעקבות ביטול התוכנית. בל נשכח שמדובר ביותר מ-1,600 מורים שימצאו את עצמם ללא משכורת.

חבילות מזון

ואם ברווחה עסקינן נזכיר גם את המיזם לביטחון תזונתי. מדובר בפיילוט שביצע משרד העבודה והרווחה ב-46 רשויות מקומיות בשלוש השנים האחרונות בקרב 11,000 משפחות שזכו לכרטיס קרדיט שבו 250 שקלים לרכישת מזון ברשתות השיווק. בנוסף קיבלו המשפחות חבילות מזון יבש פירות וירקות בעלות של 250 שקלים. מטרת המיזם לעזור למשפחות שנמצאות במצב של אי-ביטחון תזונתי חמור משפחות שהיו מדלגות על ארוחות עקב עוני או משפחות שבהן תזונה לקויה כתוצאה ממצב כלכלי.

מכיוון שמדובר בפיילוט, מימון המיזם בעלות של כ-20 מיליון שקלים בשנה, לא נכלל בבסיס התקציב של משרד העבודה והרווחה ועל כן גם לא בתקציב ההמשכי. בחודש מאי, משרד העבודה והרווחה הגיע לסיכום עם משרד האוצר על תוספת תקציבית של 12.5 מיליון שקלים למימון מיזם הביטחון התזונתי עד לסוף שנת התקציב הנוכחית.

נגד: מתווה ברור

רק למען האיזון נביא את דברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הטוען במאמר באתר 'אייס' כי המשק זקוק למתווה ברור בדמות תקציב דו-שנתי. לטענתו, "בעת הזו מצבה המקרו-כלכלי של ישראל אמנם לוט בערפל, אולם למדינה יכולת לצמצם חוסר ודאות זו על-ידי יצירת ודאות פיסקלית ארוכת טווח בעזרת תקציב דו-שנתי. גם ואולי במיוחד במציאות החדשה שנכפתה עלינו, אין דבר שהמשק, על כל עובדיו, מעסיקיו ומשקיעיו, מחפש יותר מוודאות.

"ככל שהמדינה תייצר אופק תקציבי ארוך טווח, היא תצמצם את חוסר הוודאות הזו ותאפשר התאוששות מהירה יותר. תקציב דו-שנתי בעת הזו משמעותו ודאות מוגברת לצרכנים ומעסיקים בתקופה שאלה מקבלים הכרעות כלכליות חשובות". מי צודק איננו יודעים. כמו תמיד האמת נמצאת אי שם באמצע. אלא שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה אף אחד לא מחפש את האמת הפשוטה ולא רואה את האזרח הפשוט. חבל.

כתיבת תגובה