מחקר של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעלה כי ההסתברות של יהודי (שאינו חרדי) שנולד למשפחה מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון עומדת על 16.5% | כך למשל, עבור מי שגדל בראשון לציון היא עומדת על 23%, ובטבריה היא עומדת על 10% בלבד – יותר מפי 2 סיכויים לילד מראשל"צ להגיע לשכר גבוה יותר מילד שגדל בטבריה | ומה הסיכויים של ילד חרדי לשכר גבוה יותר?
info info 26.01.2022
אילוסטרציה | צילום: elbud, שטארסטוקמחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית בחן את השפעת מקום המגורים על השכר – ב'תורשה' בין-דורית. כלומר: היכן כדאי לגור (לפי נתוני העבר) כדי שהילדים יתפתחו באופן שיקנה להם אפשרות להרוויח יותר.
המחקר הנוכחי, בחן את נתוני השנתונים 1979-1983, כשאר נבחנה רמת הכנסתם של 432 אלף צעירים בגילאי 28-36 למול הכנסות הוריהם מעבודה כשהיו אזור גיל ה-50 (וילדיהם בני 20-24).
עורכי המחקר מציינים, כי במחקר קודם שנערך בשנת 2017 נמצא, שביחס לִמְעַט המדינות שיש לגביהן נתונים זמינים, נראה שרמת המוביליות כלפי מעלה בישראל – קרי, הסיכוי של ילד שהגיע ממשפחה מרמת הכנסות נמוכה לשפר את מצבו היחסי – הינה ממוצעת. כך, הסיכוי של ילד ממשפחה בחמישון השכר התחתון להגיע בבגרותו לחמישון השכר העליון עומד בישראל על 10.5%, בהשוואה ל-13.4% בקנדה ו-7.5% בארה"ב.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה – לבחון הבדלים גיאוגרפיים ברמת המוביליות בתוך ישראל, ועל כן זו התמקדה מתמקדים בניתוח המוביליות בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית; שהוכיחה שונות באופן ניכר בין אזורים שונים.
כך למשל, בעוד שההסתברות של יהודי שאינו חרדי שנולד למשפחה מחמישון השכר התחתון בהתפלגות הארצית להגיע לחמישון העליון עומדת על 16.5%, עבור מי שגדל בראשון לציון היא עומדת על 23%, ובטבריה היא עומדת על 10% בלבד.
עוד נמצא במחקר כי אזורים בהם סיכויים גבוהים למוביליות כלפי מעלה מאופיינים, בדומה לממצאים מארה"ב, בהון חברתי גבוה יחסית ובתא משפחתי זוגי. בחלק מהמודלים נמצא מתאם חיובי גם עם איכות מערכת החינוך בישוב, ככל שזו הצליחה להימדד. כמו כן, המוביליות מתואמת באופן חיובי וחזק עם רמת הפריפריאליות והמדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית – בפרט כשהדבר נמדד לפי רמות ההכנסה, ההשכלה הגבוהה ומאפייני התעסוקה; אולם ישנה שונות לא מבוטלת בסיכויי המוביליות כלפי מעלה לצעירים מרשויות ומועצות מקומיות מאותו דירוג חברתי-כלכלי ומכאן כי המדד מוסיף אינפורמציה חדשה.
ממצאי הניתוח, על אף שהם תֵיאוֹריים ואינם מתיימרים לזהות סיבתיות, עשויים למקד את הדיון; ובתקווה יהוו בסיס לניתוחי המשך שיתמודדו עם זיהוי הסיבות להבדלים במוביליות האזורית, ולמדיניות שתאפשר יותר הזדמנויות לפרטים ממעמד חברתי-כלכלי חלש יחסית.
מעבר לכך, ממצאי הניתוח מאפשרים לחשוב על כלים לשיפור ההזדמנויות עבור אוכלוסייה חלשה בטווח הקצר. דוגמה אחת לכך היא באמצעות מיקוד הסיוע בדיור למעבר לאזורים המתאפיינים ברמה גבוהה של מוביליות כלפי מעלה ובמשפחות עם ילדים קטנים שיוטבו מכך באופן המשמעותי ביותר.
אגב, מנתוני המחקר עולה, כי הסיכוי של צעירים ממשפחות חרדיות לשפר את ההכנסה – נמוך מאוד; הסיכוי של צעירים מהמגזר הערבי גבוה יותר אך עדיין נמוך מאוד ביחס לציבור היהודי שאינו חרדי.
