האם קורונה היא ‘כח עליון’? ב’חשב הכללי’ חושבים שלא

סגן החשב הכללי יצא בהנחיה שבשל העובדה שעובדי ענף הבניה הוחרגו כעובדים חיוניים, אין להתייחס לאיחורים בסיומי בניה כנובעים מ’כח עליון’ • התאחדות בוני הארץ: במקום לעודד אותנו במשבר הקשה תוקעים לנו סכין בגב • היועמ”ש: הוקם לפני כמה ימים צוות משפטי בין משרדי לבחינת הסוגיה

עסקאות רכש נדל"ן, מקרקעין ודירות | אילוסטרציה: 1599686sv, שאטרסטוק

אחד הענפים הנפגעים ביותר מחד, והחיוניים ביותר מאידך, בתקופת המשבר הנוכחי, הינו ענף הבניה. כאשר למרות ההקלות שהמדינה עשתה לגביו, בכל הנוגע למניעת הגבלות בעבודה, הוא מתפקד בפועל בפחות מ-50% מתפוקתו הרגילה, אם בשל המחסור הבידיים עובדות, אם בשל השפעות חומרי הגלם.

אל הכאוס ואי הוודאות בכל הנוגע לעתיד ולאפשרות חברות הבניה להתאושש מהמשבר, מצטרפת היום הנחיה של גבי שוחט, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, שלא להתייחס למשבר בכל הקשרי לענף הבניה, כאל ‘כח עליון’ כהגדרתו בחוק.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

במכתבו המיועד למנכ”לי, סמנכ”לי וחשבי משרדי הממשלה, נכתב כי “מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם מצב תקדימי וייחודי שלא נודע בעבר, תוך ניסיון לשמור על שגרה נדרשת בכל הקשור לשירותים חיוניים.

“ככלל, המגבלות שהוטלו על המשק עקב המצב, לא חלות על ענף הבניה בשל חיוניותו למשק ועל כן בשלב זה, אין להכיר במצב, כעיכוב שנגרם מ’כוח עליון’.

“עם זאת ככל שבפרויקט מסוים ייגרמו עיכובים, כתוצאה מהמגבלות שהוטלו על המשק או שיחול שינוי במגבלות החלות על ענף הבניה, הדבר ייבחן בהמשך בהתאם להוראות ההסכמים והדין”.

חשוב להבין, כי החלטה שכזו, עשויה להשפיע דרמטית על עתיד חברות הבניה. החוק בישראל קובע פיצוי על מוכר נכס, בגין כל איחור במסירתו.

במידה ולא מתייחסים למשבר הנוכחי כעיכוב שנגרם מכח עליון, ולאור העובדה שבפועל לא ניתן להתקדם בבניה בקצב הרגיל, אין ספק כי יתאחרו סיומי הבניה ומסירת הדירות.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים ‘בוני הארץ’, פנה במכתב בהול לחשב הכללי, רוני חזקיהו, בו הוא תוקף חריפות את ההחלטה, שלדבריו אינה בסמכות הכותב כלל, ומפרט את עומק המשבר ואת המצב לאשורו.

“כמעט בלתי נתפש כי מכתב שכזה וברוח הזאת, יוצא בעת המשבר החמור ביותר שידעה כלכלת ישראל וכל זאת, כשפני הדברים ועומק המשבר אינם ברורים.

“עם כל הכבוד, ויש לנו הרבה כבוד למר שוחט, הוא כנראה אינו יודע או אינו בקיא בפרטים ובעובדות על המשבר הענק שפוקד את ענף הבניה והתשתיות כמו גם את הכלכלה כולה – הכל בשל כוח עליון שלא ניתן היה לצפותו בישראל ובעולם שהוא נגיף הקורונה.

“לצערנו, ההנחיה שיצאה תחת ידך למזמיני הממשלה, להקדים תשלומים, לא חלחלה אל השטח.

870/135 ליינר ארטקל

“ציפינו, כי במקומו של המכתב הנדון, היה תופס מכתב ברוח שונה בתכלית, מכתב של עזרה ותמיכה – על מנת לעודד את העוסקים בענף הבניה והתשתיות שימשיכו לבצע את “הפרויקטים בהם הם עסוקים, בימים אלו של אי ודאות. ציפינו לטלפון עם שאלה כיצד ניתן לסייע לנו ולתמוך בנו. אך תחת זאת קיבלנו ירי בגב בדמות המכתב שבנדון. אשר ספק אם בכלל מר שוחט מוסמך לקבוע את הקביעה האומללה שבמכתבו.

“כידוע לך, ענף הבניה והתשתיות, הינו המנוע המרכזי בכלכלת ישראל. קבלני הבניה והתשתית תמיד היו בחזית כל משימה וכל אתגר שמדינת ישראל העמידה בפניהם.

“מכתבים מהסוג הזה, המהווים פגיעה קשה בקבלנים וברוח הלחימה שלהם, עדיף היה שלא היו נכתבים כלל, בטח לא בשעת לחימה וקרב. אלה מושכלות ראשונים שכולנו למדנו בשדה קרב, אך מישהו אצלכם שכח וטעה.

את מכתבו מסיים סרוגו בדרישה חד משמעית, “אבקש ממך להוציא לאלתר הנחיה, המבטלת את האמור במכתב שבנדון”.

מטעם היועץ המשפטי לממשלה, נכתב בהתייחסות לנושא, “כי לפני מספר ימים הקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, צוות משפטי בין-משרדי, לבחינת ההשפעה שיש למשבר על דיני החוזים הכלליים  בהיבטי כוח עליון (דיני סיכול).

על הצוות הוטל לבחון את השאלה החוזית  הרחבה, בין היתר גם בהקשרים של חוזי שכירות למגורים ולעסקים. הקושי בקיום חוזים בעת הזו, בוודאי חוזי שכירות, הוא ברור ומשכך יזם הייעוץ המשפטי לממשלה את הקמת הצוות.

עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשאלה משפטית מורכבת, המחייבת התייחסות לאינטרסים של כלל הצדדים לחוזה. הצוות יבצע שימוע של גורמים רלוונטיים מהציבור כמקובל, אם כי נוכח הדחיפות הדבר ייעשה בנוהל מהיר, ככל הניתן.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה