הסטודנטים החרדים נושרים יותר מהנשים החרדיות

בקרב הסטודנטים שהחלו ללמוד בתשע"ו, 9.5% מהגברים לא המשיכו ללמוד בשנה שלאחר מכן, לעומת 6.1% מהנשים.

14.4% מהסטודנטים הערבים שהחלו ללמוד בתש"ס, הפסיקו את לימודיהם לאחר שנת הלימודים הראשונה, לעומת 9.1% מאלו שהתחילו ללמוד בתשע"ו. לעומת זאת, בקרב יהודים ואחרים האחוזים היו נמוכים יותר – 9.1% בתש"ס ו-7.1% בתשע"ו.

התמדה ומשך לימודים

כ-60% מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם בתש"ע (2009/10) סיימו בזמן התקני לעומת 51.8% בקרב אלו שהחלו בתש"ס (1999/00). ולפני הנתונים – הערה חשובה: ההגדרה 'לא סיימו את לימודיהם', מתייחסת לסטודנטים שלא סיימו את לימודיהם עד שבע שנים משנת הלימודים הראשונה.

אחוז המסיימים את התואר הראשון עד 7 שנים מתחילת לימודיהם גדל מ-77.8% בקרב סטודנטים שהחלו ללמוד בתש"ס (1999/00) ל-83.1% בקרב אלו שהחלו בתש"ע (2009/10).
רוב הסטודנטים (כ-80%) שהחלו ללמוד בתש"ע, סיימו את לימודיהם עד שנתיים מסיום הזמן התקני, ובשנתיים שלאחר מכן, נוספו 3.7% בלבד.

אחוז הסטודנטים שסיימו את לימודיהם בזמן התקני (עד 3 שנים אחרי הזמן התקני באוניברסיטאות ועד 4 שנים במכללות לחינוך) דומה בסוגי המוסדות השונים: 61.9% במכללות האקדמיות, 58.5% באוניברסיטאות ו-56.8% במכללות האקדמיות לחינוך.

אחוז ניכר (26.4%) מהסטודנטים שהחלו ללמוד במכללות האקדמיות לחינוך בתש"ע לא סיימו את לימודיהם עד תשע"ז, לעומת 16.4% במכללות האקדמיות ו-14.0% באוניברסיטאות.
בכל אחד מסוגי המוסדות השונים נמצאה שונות גדולה באחוזי הסטודנטים החדשים שהחלו ללמוד בתש"ע ולא סיימו עד תשע"ז. במכללות האקדמיות נע האחוז בין 7.6% ל-33.1%, באוניברסיטאות – בין 10.5% ל-20.5% ובמכללות האקדמיות לחינוך – בין 8.4% ל-55.1%.

כאמור, בעשור שבין תש"ס לתש"ע חל גידול באחוז הסטודנטים שסיימו את לימודיהם בזמן התקני ובאחוז הסטודנטים שסיימו עד 7 שנים מתחילת לימודיהם. הגידול בחלקם היחסי של המסיימים בזמן התקני היה גבוה במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (מ-37.4% ל-56.8%, בהתאמה). כמו כן, במכללות אלו הייתה ירידה גדולה בחלקם היחסי של אלו שלא סיימו את לימודיהם (מ-42.7% בתש"ס ל-26.4% בתש"ע).

תחומי הלימוד המועדפים

בתחומי הלימוד: משפטים, רפואה ומקצועות עזר רפואיים ועסקים ומדעי הניהול – אחוז הסטודנטים שלא סיימו את לימודיהם בקרב אלו שהחלו ללמוד באוניברסיטאות בתש"ע היה נמוך יחסית ועמד על פחות מ-10%. בתחומי הלימוד של מדעי הרוח: מדעי הרוח הכלליים, אמנות, אומנויות ואמנות שימושית אחוז הסטודנטים שלא סיימו את לימודיהם היה גבוה יחסית – כרבע מהסטודנטים שהחלו ללמוד בתש"ע.

משך הזמן הממוצע של סיום הלימודים בקרב כלל הסטודנטים החדשים שהחלו ללמוד בתש"ע, עמד על 3.9 שנים. בתחומי לימוד רבים כגון אמנות, אומנויות ואמנות שימושית, מדעים פיזיקליים ומתמטיקה וסטטיסטיקה משך הזמן התקני הוא 3 שנים אך בפועל משך הזמן הממוצע בקרב אלו שהחלו בתש"ע עמד על 4.0 שנים. לעומת זאת, בתחום רפואה משך הזמן הממוצע עמד על 3.2 שנים ובתחום עסקים ומדעי הניהול – על 3.3 שנים.

החרדים מול הערבים

וכאן אנו מגיעים לפילוח המרתק. אחוז הסטודנטים הערבים שהחלו ללמוד בתש"ע וסיימו את לימודיהם בזמן התקני היה נמוך (50.8%) בהשוואה לסטודנטים יהודים ואחרים (61.1%). אחוזי המסיימים בזמן התקני היו נמוכים במיוחד בקרב יהודים יוצאי אתיופיה (39.5%) ובקרב ערבים בדווים (46.0%). כמו כן, בקבוצות אלו אחוזי הלא מסיימים היו הגבוהים ביותר, 31.5% בקרב ערבים בדווים ו-29.8% בקרב יהודים יוצאי אתיופיה.

לאורך השנים חלה ירידה באחוז הסטודנטים שהפסיקו ללמוד לאחר שנת הלימודים הראשונה בכל סוגי המוסדות למעט במכללות הלא מתוקצבות. הירידה החדה ביותר הייתה במכללות האקדמיות לחינוך – מ-21.9% בתש"ס ל-9.0% בתשע"ו, ובכך צומצם הפער בין סוגי המוסדות השונים.

אחוז הגברים שהפסיקו ללמוד לאחר שנת הלימודים הראשונה היה גבוה מאחוז הנשים (9.5% מהגברים לעומת 6.1% מהנשים שהחלו ללמוד בתשע"ו). הפער בין הנשים לגברים גדל מ-2.5% בתש"ס ל-3.4% בתשע"ו.

אחוז הסטודנטים הערבים שהפסיקו ללמוד לאחר שנת הלימודים הראשונה היה גבוה מאחוז הסטודנטים היהודים והאחרים, אם כי הפער ביניהם הצטמצם בשנים האחרונות. בקרב סטודנטים ערבים שהחלו ללמוד בתש"ס, 14.4% הפסיקו את לימודיהם, לעומת 9.1% מאלו שהחלו ללמוד בשנת תשע"ו, ואילו בקרב יהודים ואחרים האחוזים היו 9.1% ו-7.1%, בהתאמה.

ומה קורה אצל החרדים? בקרב סטודנטים חרדים שהחלו ללמוד בתשע"ו אחוז אלו שהפסיקו ללמוד לאחר שנת הלימודים הראשונה היה גבוה מהאחוז בקרב סטודנטים לא חרדים: 12.4% מהסטודנטיות החרדיות לעומת 5.7% מהסטודנטיות הלא חרדיות, ו-15.4% מהסטודנטים הגברים החרדים לעומת 9.3% מהסטודנטים הגברים הלא חרדים.

חרדים נחשבים בחישוב מי שהינם יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי – סטודנטים שלמדו בשנתם האחרונה במערכת החינוך במוסד בפיקוח אחר (חרדי). לא נכללים תלמידים חרדים שלמדו במוסדות חב"ד אשר לא נכללים בפיקוח החרדי. כמובן שהגדרה זו איננה מתייחסת למידת הדתיות הנוכחית של האדם ו/או להגדרתו העצמית. כאשר 'לא חרדים' הם מי שאינם עונים על ההגדרה שלעיל, כלומר למדו בפיקוח הכללי או במינהל חינוך דתי, בין אם בחינוך העברי ובין אם בחינוך הערבי.