הדרך לעבודה פקוקה? תעבדו מהבית

קבלו את החלופה לפקקים שתוריד את הגודש בכבישים מבלי להשקיע 200 מיליארד שקל בתכניות גרנדיוזיות לעוד 20 שנה • הפתרון הוא כאן ועכשיו ובעלות עשרות מיליונים בודדים • ומה חושבים על כך הגורמים הרשמיים? מסתבר שיש הפתעות

פקקים | צילום: פלאש 90

מדינת ישראל מתמודדת עם הפקקים המעיקים בכבישים בשעות העומס ללא הצלחה. המס על הרכבים מגיע ל-83% ולא מאיים על הצרכן ומאידך, מעניק הכנסה שמנה לתקציב המדינה. בעקבות כך, כמות הרכבים בכבישים מגיעה למספרי שיא ולחוסר יכולת של התשתיות להתמודד עם העומסים.

הפתרונות שהוצעו, רבים יותר מפקק מזדנב מירושלים ועד אילת: תחבורה ציבורית יעילה, רכבות קלות, קווי מטרו, איסוף לפי הזמנה, נסיעות שיתופיות וקראפולים, אופניים וקורקינטים ואפילו איומים חוזרים ונשנים על אגרת גודש בכבישים. המחמירים מציעים פשוט ללכת ברגל לעבודה, בתקווה שכל פתרון יצמצם במשהו את השימוש ברכב פרטי.

בנושא אגרת הגודש, הדעות חלוקות, המצדדים באגרה מביאים לראיה מרכזי ערים בעולם שהטילו אגרה זו וגודש התנועה אכן ירד. המתנגדים טוענים שבדיוק כמו עלות הרכב לעובד שהמעסיק לוקח על עצמו וגובה זאת מעליית מחיר המוצרים בשוק, גם אגרת הגודש תוטל בסופו של דבר על הציבור כמס עקיף ולא כפתרון שיש בו ממש.

סקר שערכה חברת נתיבי איילון בקרב עובדים, בחן את העדפות האישיות שלהם כלפי דרכי הגעה חילופיים לרכב הפרטי. תוצאות הסקר, הביאו את אנשי החברה לחשיבה מחודשת. 72% מהנשאלים בחרו בעבודה מהבית או במרכזי עבודה משותפים, חלקם אף הצהיר כי הוא כבר בחר באופציה זו. 

פתיחת מרכזי עבודה משותפים במרכזי הערים כחלופה ליציאה של העובדים מעיר מגוריהם, יכולה להזניק את ההכנסות של העסקים המקומיים כדוגמת מסעדות, פיצוציות ומזון מהיר. בטווח הארוך, אם וכאשר הפתרון ייתמך ע"י הממשלה, מרכזי ערים שכיום נמצאים במהלך היום במצב של שְלַפשְטוּנדֶה (נמנום צהרים), יכולים להתעורר ולגרום לפתיחת עסקים חדשים.

מעסיקים: הכינו 'רכבי חירום'

פתרונות נוספים עליהם הצביעו העובדים בסקר הם תחבורה ציבורית ושאטל מותאם אישית (שירות באבל) שקיבלו כל אחד כ-60%. רק מעטים בחרו באופציות הנוספות הגעה רגלית ורכב דו גלגלי 17% ו-20% בהתאמה וזאת מפני הכמות המועטה של העובדים הגרים במרחק סביר ממקום עבודתם. 

העיתונאי סמי פרץ שמביא את פרטי הסקר בטור ב'דה מרקר' מספר על תכנית רחבת היקף של חברת נתיבי איילון להורדת הגודש בכבישים מבלי להיכנס לבעיות התשלום ומבלי להשקיע 200 מיליארד שקל בתוכניות גרנדיוזיות לעוד 20 שנה. הפתרון הוא כאן ועכשיו ובעלות עשרות מיליונים בודדים.

במהלך הכנת התכנית, ניסו אנשי החברה להבין מה יגרום לאנשים לוותר על הרכב שלהם, מה מונע מהם לעשות כך, ומהם הפתרונות. כך למשל, כותב פרץ ב'דה מרקר', "הורים לילדים קטנים לא נוטים לוותר על הרכב, משום שהם רוצים לשמור על גמישות למקרה של צרכים דחופים. התוכנית מציעה לתת לכך מענה באמצעות הקצאת רכב חירום מטעם המעסיק שיאפשר לעובד לצאת במהירות באמצע העבודה לילדים או לפגישות דחופות".

גם פתרון העבודה מהבית לא אמור להישלף כלאחר יד. אם הממשלה רוצה לעודד עבודה מהבית או ממרכזי עבודה משותפים, יש צורך לספק מחשבים ותוכנות לעבודה מרחוק, וכן מערכות לוידוא נוכחות ובדיקת תפוקות. אם הממשלה תמתין למעסיקים שיבצעו זאת – העומס בכבישים רק יגדל.

חברת ליסינג, זוזי מהדרך

פתרונות נוספים שמביא פרץ הם הפעלת לחץ על חברות ליסינג שמתנגדות כיום לשימוש ברכביהן לקארפול ייעודי. סבסוד את עלות השימוש והענקת הטבות לרכבי קארפול כמו חניה חינם בחניונים ציבוריים, סבסוד דלק והקצאת מקום חניה מבוקש בקרבת העבודה. בנתיבי איילון מעריכים כי פתרונות רבים אינם מיושמים על ידי המעסיקים בשל חוסר מודעות, ולכן גיבשו "ספר פתרונות" לארגונים.

לטענת פרץ ב'דה מרקר' התוכנית כולה הונחה על שולחנה של מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, וסביר להניח שהיא תידון ברצינות כשתקום ממשלה חדשה. ולמה לא כעת? כל עוד לתכנית – כל תכנית – יש עלויות, אף משרד ממשלתי לא יכול להוציא כסף על פרויקטים חדשים בשלב הנוכחי של 'תקציב המשכי'. במשרד התחבורה אוהבים את הרעיון ופועלים בשלב ראשון ליצירת דו-שיח עם ארגונים באזורי תעסוקה גדולים. אך כמובן, פרץ מסייג כי כסף ממשלתי גדול לא יישפך כאן לפני שהצרכים ימופו ויכומתו.

כתיבת תגובה