ההגנות העומדות לערבים לחשבון בנק

אמנם חז”ל קבעו שכל ישראל ערבים זה לזה, אבל בכל הקשור לחשבונות בנק והלוואות, זה לא תמיד כדאי… • טורו של עו”ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית, ה מסביר מהי ערבות בכל הקשור להלוואות וחשבונות בנק ומהן הזכויות וההגנות לחותם הערבות לחבר או לבן משפחה

עו"ד גלעד נרקיס. צילום: אסף לב | יח"צ

כאשר לקוחות הבנק מעוניינים לקחת הלוואה לרכישת נכס או לכל מטרה אחרת, לעיתים קרובות נדרש מהלקוחות להביא ערב או ערבים לצורך אישור הענקת ההלוואה. חוק הערבות תשכ”ז-1967, הינו הרובד החקיקתי שמסדיר את עניין הערבות וקובע את גבולות הגזרה לערבות ואת חובות הבנק כלפי הערבים.

מהי ערבות?

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

סעיף 1(א) בחוק הערבות קובע את מהותה של הערבות כך: “ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי”.

כלומר, לצורך קיום ההתחייבות דורש המוסד הבנקאי (או כל גורם אחר), מנוטל ההלוואה כי יעמיד אדם נוסף (או יותר) שהם במקרה הצורך, ובמידה ונוטל ההלוואה לא יעמוד בהחזרים שנקבעו בלוח הסילוקין, יצטרכו להיכנס בנעליו של נוטל ההלוואה להשיב לבנק את סכום ההלוואה שניטלה על-ידי הלווה וזאת עד לגובה ערבותם.  כך למעשה מבטיח הבנק את כספו, ומונע מצב בו הוא נותר למול שוקת שבורה ואין ביכולתו להשיב את כספי ההלוואה שנתן ללווה.

למעשה ערבות להלוואה או לחוב בבנק משמשת כמעין “תעודת ביטוח” לנותן ההלוואה שלא יגיע למצב בו הוא אינו יכול להשיב את כספו וכך ייווצר לו “חסרון כיס”.

ההגנות העומדות לערבים:

החוק הבין כי מדובר במצב בעייתו, בו נדרש מאדם לחתום על ערבות לקיומו של חיוב של אדם שהוא לא באמת בקיא ויודע את מצבו הכלכלי והאם בכוונתו להשיב את ההלוואה או להתחמק מתשלום ההחזרים. לכן החוק מקנה מספר הגנות לערב כדלקמן: 

  • זכות לחזור לחייב ולדרוש ממנו את סכום הערבות- במצב בו נדרש הערב לשלם את ערבותו ולהשיב את סכום ההלוואה או החוב במקום החייב העיקרי, ביכולתו לחזור אל החייב העיקרי ולתבוע ממנו את סכום הכסף אותו הוא שילם בתוספת ריבית.
  • שעבוד נכס של החייב- במידה והחיוב הנערב מובטח בשעבוד נכס של החייב, יעבור השעבוד לזכותו של הערב, וזאת לאחר שמילא את ערבותו ושילם את החוב.
  • חובות ידוע של הבנק- הערב זכאי לקבל עדכונים באשר למצבו הכלכלי של החייב העיקרי, בעיקר במצבים בהם יכולתו הכלכלית של החייב העיקרי נפגעה משמעותית וקיים ספק כי לא יוכל לעמוד בקיום התחייבויותיו. במצב זה, יכול הערב לפנות לחייב העיקרי ולדרוש ממנו לשלם את חובו או לבקש להיכנס בנעליו עוד בטרם יפתחו הליכים משפטיים כנגדו.

Inner article

מעבר לכך, קיים הסדרים נוספים בחוק הערבות שבאים לטובת ערבים שהינם ערבים יחידים או מוגנים לחוב או התחייבות.

ערב יחיד:

סעיף 19 בחוק הערבות מגדיר ערב יחיד כך: 

“ערב יחיד” – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, “בעל ענין בתאגיד” – כהגדרת “בעל ענין” בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968;

כלומר במצב הדברים בו קיים ערב אחד בלבד לקיומו של חוב או התחייבות, המחוקק מצא לנכון לקבוע הסדרים מחמירים יותר לצורך שמירה על זכויות המלווה מצד אחד ושמירה על זכותו של הערב מהעבר השני:

ערב מוגן

“ערב מוגן” – אחד מאלה:

(1)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 שקלים חדשים;

(2)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

כלומר ערב מוגן הינו ערב יחיד אשר עומד בסכומים הקבועים בחוק וזכאי להגנות נוספות בחוק.

הגנות לערב יחיד:

חובת גילוי – סעיף 22 בחוק מטיל חובה על הבנק לגלות לערב מספר נתונים בטרם יחתום על כתב הערבות: א) סכום הקרן ב)  שיעור הריבית ג) סכומי הפירעון, מועדי הפירעון ד) ציון האם הערב הינו יחיד או מוגן.

ראוי לציין בעניין זה, כי במידה והבנק לא עמד בקיומה של חובת הגילוי לעיל,  יכול והערב יהיה מופטר מערבותו ואין הוא נדרש לשלם את ערבותו לנושה (הבנק). יפים לעניין זה דברי בית-המשפט בפסק הדין אלול (ת”א (נצ’) 4118/97 אלול דינה נ’ בנק מזרחי טפחות בע”מ, תקדין מחוזי 98(3), 2599, 2603: “ערב שחתם על ערבותו מבלי שפקיד הבנק ציין בפניו את גובה החוב של החייב העיקרי לו ערב מופטר לחלוטין מערבותו ואין לחייבו…”

חובת היידוע – סעיף 26 בחוק קובע לעניין ערב יחיד כי הבנק חייב לעדכן וליידע את הערב על אי קיומו של החיוב על-ידי החייב העיקרי בתוך 90 ימים. במידה ולא הודיע על כך ולא עמד בהוראות החוק, יופטר הערב בכדי הנזק שיגרם לו.

מיצוי הליכים – סעיף 27 בחוק קובע, כי במקום בו מבקש הבנק לפנות לערב ולתבוע את כספו מכוח ערבותו, נדרש הבנק להוכיח כי ניסה לגבות הכספים מהחייב העיקרי ורק בהתקיימות אחד מהשניים: 

1) “ניתן פסק דין נגד החייב;

2)  יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל-מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין”.

ורק לאחר מיצוי ההליכים ראשי הבנק לפנות לערב ולתבוע את כספו ממנו מכוח הערבות עליה חתם. 

לסיכום:

חתימה על ערבות הינה לעיתים כורח המציאות, אך גם במקרים כאלה עלינו לדעת לעמוד על זכויותינו. הדבר הכי חשוב, אם ברצוננו להימנע מאי נעימות והליכים משפטיים מיותרים, לבחון לטובת מי אנחנו חותמים ערבות. 

הכותב הוא עו”ד המתמחה בהתמודדות מול המערכת הבנקאית.

[email protected]

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה