ההתמתנות בצריכה תימשך

לאומי: השפעת הסגר והתמשכות ההגבלות על הפעילות הכלכליות צפויות להכביד על הביקוש לשכירות; שיעור האבטלה הרחב במשק צפוי לעמוד על יותר מ-15% בסוף השנה, בממוצע שנתית ולהישאר דו ספרתי גם ב-2021

המחירים לא יורדים | צילום: guteksk7, שטארסטוק

סביבת האינפלציה הנמוכה, המשך התחזקות השקל והימשכות ההגבלות המשמעותיות על הפעילות הכלכלית במשק (על אף ההקלות של הימים האחרונים ומידת הציות החלקית לחלק מן המגבלות), מהווים תנאי רקע אשר מצריכים את הרחבת והארכת התמיכה של קובעי המדיניות בפעילות המשקית, הן בצד העסקים והן בצד משקי הבית, בדרך שתצמצם במידה רבה את מידת אי-הוודאות מולה ניצב הסקטור העסקי, בדגש על עסקים קטנים ועצמאיים בתחומי השירותים ומשקי בית חלשים יחסית.

שכר הדירה ומחירי הדירות

סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עלה ב- 0.3%, כתוצאה מעלייה בשיעור של 0.4% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים). לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות עלה מעט מ-1.4% ל-1.6%. להערכתנו, קצב עליית מחירי השכירות עשוי לשנות כיוון בהמשך, על רקע ההשפעה הממתנת של תקופת הסגר של חגי תשרי והימשכות ההגבלות על הפעילות הכלכלית, התפתחות שצפויה להכביד על הביקוש לשכירות. מנגד, מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) ירדו בשיעור של 0.3% בחודשים יולי-אוגוסט לעומת יוני-יולי. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות הואט ל-2.3% לעומת כ-4% בתחילת 2020. התמתנות העלייה במחירי הדירות, חלה, בין היתר, על רקע הסנטימנט הצרכני הנמוך עקב משבר הקורונה, אשר ירד בחודש ספטמבר בהשפעת הסגר של חגי תשרי. לאור האמור, נראה כי מגמת ההתמתנות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים.

משבר התעסוקה

הכניסה של המשק לסגר כללי בן חודש ימים בזמן חגי תשרי הובילה לעלייה בהיקף אי-התעסוקה, שצפויה להתבטא גם בנתוני חודש אוקטובר. מהלך זה, מדגיש את הצורך בבחינה של שיעור האבטלה ה"רחב" בעת הנוכחית ולא שיעור האבטלה ה"רגיל", שיחזור להיות רלוונטי, כפי הנראה, רק לאחר החזרה של המשק לפעילות מלאה וסיום תשלום דמי האבטלה לעובדים שנמצאים בחל"ת. אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ה"רחב" בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) יעמוד על יותר מ-15% בסיכום השנה (בממוצע שנתי), ויישאר ברמה דו-ספרתית גם במהלך 2021.

התפתחות זו, צפויה להמשיך להכביד על הביקושים המקומיים לצריכה מצד משקי הבית ולחייב את הממשלה לגבש מדיניות צופה פני עתיד, שמטרתה שימור יסודות הפעילות הכלכלית ויצירת התשתית להתאוששות כלכלית מהירה, בעתיד, לאחר השתלטות ממושכת על נושא התחלואה.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והמאמר נכתב יחד עם הכלכלן יניב בר

כתיבת תגובה