החרדים בהיי-טק – הנתונים נחשפים

כמה חרדים עובדים בהיי-טק, איזה רקע טכנולוגי מאפיין אותם, מה המסלולים המוצעים להם, האם הם סובלים מאפליית שכר, אלו הבדלים יש בין גברים לנשים בתחום ומי מפקח על כל זה • האם מדינת ישראל עושה די כדי לסייע בשילוב חרדים בהיי-טק? • ועד כמה התחזית לעתיד אופטימית?

חרדים בהיי טק | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

תעשיית ההיי-טק, היא הקטר שמניע את המשק הישראלי בעשורים האחרונים. כשמדברים על שגשוגה של הכלכלה הישראלית – מדברים על הייטק, חברות ישראליות רבות, רשמו אקזיטים בסדר גודל דמיוני, וכמעט אין חברת הייטק גדולה בעולם, שאינה מעסיקה ישראלים בתפקידי מפתח ופיתוח.

גם חלקו של המגזר החרדי לא נפקד, אם כי עדיין יש מקום גדול לשיפור – הן בהיקף הכללי של אחוז המועסקים, הן בגובה השכר הממוצע והן במעורבות ביזמות פרטית ובתעשיית הסטרט-אפים. נפתח תחילה במעט נתונים.

Box

על פי מחקר שנערך במכון החרדי למחקרי מדיניות, על ידי החוקרת ניצה (קלינר) קסיר, והוצג אשתקד, בדיון בנושא בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, ישנם כ-320 אלף עובדים בתחומי ההיי טק בישראל, מתוכם כ3% (9,100 עובדים) הם חרדים, רובם, 5,200 שהם 1.6% מכלל העובדים בתחום – הן נשים חרדיות.

המחקר מעמיק ומתמקד בקליטת הנשים החרדיות בתחום, גם מאחר והפוטנציאל רב וגובר משנה לשנה – כאשר מאות בוגרות סמינר מסיימות את מסלול ההכשרה בהנדסאות תוכנה, וגם מאחר והן סובלות מאפליה חמורה ומשמעותית, בעיקר בנושא השכר.

על פי הנתונים, 74.8% מהנשים החרדיות עובדות (לעומת 83% בכלל האוכלוסייה בישראל) ו-50.6% מהגברים החרדים. אחוז ניכר מהנשים החרדיות, פונות לעיסוק בהיי-טק על תחומיו וענפיו השונים. וביתר פירוט: 42% מהנשים החרדיות, עוסקות בחינוך (יותר מכפול מאשר במגזר הכללי), 15% מהן עוסקות בענפי ההייטק השונים, ובעיקר בשירותים מקצועיים, מדעים וטכניים – 7% מכלל הנשים החרדיות ובמידע ותקשורת – 4%.

אחוז החרדיות נמוך יותר בתחום התעשייה בהיי טק (2% לעומת 23% מהנשים העובדות בתחום במגזר הכללי), וגבוה דרסטית בתחומי מידע ותקשורת (46% לעומת 25% במגזר הכללי) ומינהל (10% מהנשים החרדיות בתחום, לעומת 3% במגזר הכללי).

רוב החרדיות שעובדות בתחום, משלימות את ההכשרה בסמינר במסלולים הרלוונטיים, רק מיעוט נעזרות באקדמיה לרכוש הכשרה מקצועית בהיי-טק. במספרים: כ-24% מהנשים החרדיות בגילאי העבודה מחזיקות תעודה אקדמית, כאשר 20% מהפונות למסלולים אקדמיים – בוחרות בלימודי מדעים והנדסה.

בין הסיבות בשלהן בוחרות נשים חרדיות רבות, דווקא בתחום לימודים זה, מציינת עורכת המחקר את העדר הצורך בתעודה אקדמית, אך גם את קיומם של מסלולי הכשרה מתאימים בסמינרים, לצד היכולת למצוא עבודה מותאמת במסגרת ראויה, הן מהבחינה הרוחנית והן בהתאמת חלקיות משרה לפי היכולת. גם נושא השכר הגבוה מהווה שיקול משמעותי – כפי שנראה בהמשך.

שביעות רצון בקרב בוגרות סמינרים | אינפוגרפיקה: מירי ברנדוויין, באדיבות ביזמקס

נתון משמעותי נוסף שראוי להתעכב עליו, בחן את שביעות הרצון למפרע בקרב בוגרות סמינר מהמסלול המקצועי שבחרו. 79% מבוגרות מסלול הנדסאות תוכנה מרוצות והיו חוזרות על כך שוב, לעומת ממוצע של 55% בכלל המקצועות. בולט אף יותר שיעור המועסקות בפועל, בקרב בוגרות המסלול – 92%, אחוז נדיר כשמדובר על השמה בתעסוקה, לעומת 70% בלבד במסלול הנהלת חשבונות וייעוץ מס, 68% בהוראה ו-67% בראיית חשבון.

הפער בולט אף יותר כאשר מדובר על משרה מלאה – 79% מבוגרות מסלול הנדסאות תוכנה, מועסקות במשרה כזו לעומת 37% בלבד בחינוך, למשל. ממילא, מדובר גם בהיקף עבודה משמעותי יותר, כאשר ההיקף הממוצע של שעות העבודה השבועיות בתחום זה, הוא 40, לעומת 31 בממוצע בכלל המקצועות.

פערי השכר

ההשוואה המתבקשת ביותר, היא נושא השכר. בעוד בתחומים אחרים, רוב המשתכרות מכניסות מתחת 6,000 שקל (97% מהעובדות בתחום המזכירות, 82% מהעובדות בתחום החינוך, וכמחצית מהעובדות בתחום הנהלת חשבונות וייעוץ מס) הרי שבהיי טק, רק 10% נמצאות מתחת לרף הזה. 21% מכניסות בין 6,000 ל8,000 שקל לחודש, כרבע מבוגרות הסמינרים העובדות בתחום מכניסות בין 8,000 ל-10,000 שקל לחודש ו-44% משתכרות יותר מ-10,000 שקל לחודש (לשם השוואה, בראיית חשבון, רק 20% מגיעות לרף שכר שכזה).

ועדיין, למרות השכר הגבוה, מצביעה עורכת המחקר, על פערי השכר הניכרים אצל הנשים החרדיות. כך למשל, בקבוצת הגילאים 25-35, נשים חרדיות בהיי טק, משתכרות בממוצע 9,335 שקל, הרבה פחות מ-10,642 ₪, שמשתכרות נשים מהמגזר הדתי העובדות בתחום ומ-12,356 שקל – ממוצע השכר לנשים מהמגזר הכללי. רק הנשים במגזר הערבי שעובדות בתחום משתכרות פחות. בממוצע – 7,741 שקל לחודש.

הסיבות לאפליה הזו מגוונות: החל מחוסר היכרות מספקת עם שוק התעסוקה, כולל היכרות עם רמת השכר המקובלת ועם גופים שעומדים על זכויות העובד. סיבה נוספת, היא היצע מצומצם יחסית של מקומות עבודה, המותאמים מבחינת סטנדרטים של רוחניות, לעבודתה של אישה חרדית, כמו גם שילוב של ערכים להסתפקות במועט והעובדה שמדובר לרוב במפרנסת עיקרית של בית, המחזיקה ממשכורתה בעל אברך וילדים, וממילא אינה יכולה לנהל מאבק או לברור יתר על המידה, בשעה שהיא זקוקה לפרנסה.

במחקר נוסף שנערך על ידי כותב השורות במסגרת קרן ק.מ.ח., נבחנו לעומק נתוני ההכנסה. על פי המחקר הזה, רק כ-10% מהחרדיות עובדות בהייטק, כאשר ההכנסה הממוצעת בכל המקצועות לאישה חרדית, עומדת על 5,886 שקל בלבד, לעומת 8,968 שקל במגזר הכללי. עם זאת, גם מספר שעות העבודה של עובדת חרדית, נמוך משמעותית והוא עומד על 29 שעות שבועיות בממוצע, לעומת 38 במגזר הכללי. 63.5% מהנשים החרדיות העובדות, מועסקות במשרה חלקית, לעומת 31.1% בלבד במגזר הכללי, לפיכך, הפער בשכר קטן יותר ועומד על כ-7%.

עוד נבחן במחקר, היחס בין השכר הממוצע לעובדות חרדיות ובין רמת ההכשרה שלהן. על פי הנתונים, 62% מהחרדיות המועסקות בתחום הן הנדסאיות, 30% מחזיקות בתואר ראשון, 7% בוגרות קורס מקצועי ופחות מאחוז בודד מחזיקות בתואר שני.

והשכר בהתאם: הנדסאית תקבל בשנתיים הראשונות לעבודתה, בממוצע 7,000 שקל, בשנתיים הבאות תשדרג את שכרה ל-11,200 שקל ובהמשך היא תרוויח בממוצע, שכר נאה של כ-16 אלף שקל. הנדסאית שגם עשתה השלמה לתואר, תשתכר כבר בשנתיים הראשונות בממוצע 10,500 שקל לחודש, בשנתיים הבאות תרוויח 11,500 שקל ובהמשך 17,500 שקל בממוצע. אבל פסגת השכר נמצאת, אצל מי שמלכתחילה בחרו בתואר ראשון – בשנתיים הראשונות 10 אלף שקל, בשנתיים הבאות 15,500 שקל בממוצע ולאחר מכן השכר ממריא עד לממוצע של 22 אלף שקל (!)

שכר עובדות חרדיות בהיי טק | אינפוגרפיקה: מירי ברנדוויין, באדיבות ביזמקס

גברים מאחור

ומה באשר לגברים החרדים? מצגת של משרד העבודה והרווחה, חושפת שורה של פרטים חשובים המספקים תמונת מצב. על פי הנתונים, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הוא 51.7% (לעומת 86.9% במגזר הכללי), 35% מתוכן עובדים במשרה חלקית (לעומת 12.3% בלבד במגזר הכללי), 30% מתוכם עוסקים בחינוך (לעומת 5.4% בלבד במגזר הכללי), וכמובן, השכר נמוך משמעותית – 7,577 שקל בממוצע לעובד החרדי לעומת 14,146 שקל בממוצע, לעובד שאינו חרדי. בחישוב השכר השעתי, עובד חרדי משתכר, 46.6 שקל לשעה, לעומת 71.3 שקל לעובד במגזר הכללי.

בבדיקת ה’הון האנושי’, מתברר כי פחות מ10% מהגברים החרדים, מחזיקים בתואר אקדמי, כאשר רובם (9%) מסתפקים בתואר ראשון. עוד 9.6% מחזיקים תעודה על תיכונית שאינה אקדמית, קרוב ל-70% עונים להגדרה ‘סיום תיכון במסלול עיוני ללא תעודת בגרות’, ועוד קרוב לעשרה אחוזים, מחזיקים תעודת בגרות במסלול עיוני. על פי הנתונים, כ-3,700 גברים חרדים לומדים באקדמיה, מתוכם 433 בלבד במסלולי הנדסה ומדעים.

במבחני המיומנויות לגילאי 16 עד 40, ביכולות מתמטיות, זוכים הגברים החרדים ל261 נקודות בממוצע לעומת 274, בקרב גברים שאינם חרדים, ביכולות קריאה הם מקבלים 258 לעומת 275 במגזר הכללי ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, הם מקבלים ניקוד של 264 לעומת 291 בקרב גברים שאינם חרדים. הפער הגדול ביותר, מצוי בשליטה בשפה האנגלית – רק 23% מהצעירים החרדים (גילאי 20 עד 34) שולט באנגלית, לעומת 83% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.

המצגת בחנה גם מאפיינים רצויים בסביבת עבודה בקרב גברים חרדים: 73% הביעו על שעות נוחות כמאפיין חשוב, 72% בחרו במימוש עצמי, 71% בתנאים סוציאליים ובאפשרות קידום בעבודה, 69% הצביעו על מאפיין השכר ו44% על האופי החרדי של מקום העבודה.

מה חשוב לחרדי בעבודה? | אינפוגרפיקה: מירי ברנדוויין, באדיבות ביזמקס

Inner

מנגד, כאשר מדובר בגורמים מרתיעים, 57% הצביעו על גישה לרשת, 44% אבחנו כגורם בעייתי עבודה בימי שישי, 46% יירתעו מעבודה במקום שאינו חרדי, 40% לא ירצו לעבוד במקום שאינו שומר על הפרדה מגדרית ו-19% יעדיפו שלא לעבוד במקום, שדורש עבודה גם בחול המועד.

במסקנות שהוצגו נטען, כי שיעור החרדים בתעסוקה טכנולוגית, נמוך אף יותר משיעורם הכללי בתעסוקה, ובנוסף, כי גם החרדים המשתתפים בתעסוקה טכנולוגית – לרוב אינם מגיעים לתפקידי מפתח. בסך הכל, נמדד מחסור בהון אנושי, בהתאמת מאפייני התעסוקה לענף ההיי-טק, בידע רלוונטי וברישות חברתי.

הכשרה ושילוב

עניין נוסף שרצוי לברר, הוא מגוון האפשרויות ללימודים וההיררכיה של תחום לימודי ההיי-טק, במגזר החרדי בישראל. על פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, שלושה משרדי ממשלה מעורבים בתחום לימודי ההנדסאות – משרדי האוצר והחינוך, באמצעות מסלול לימודי הנדסאות בסמינרים ומשרד הכלכלה באמצעות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה”ט), המשפיע הן על הסמינרים והן במרכז החרדי להכשרה מקצועית.

גם מספר הסמינרים המציעים מסלול רלוונטי, גדל בהתמדה ובקצב מסחרר, בשנת 2010 היה מסלול כזה רק בתשעה סמינרים, חמש שנים לאחר מכן, ב-2015, כבר הוצע מסלול זהה בלא פחות מעשרים סמינרים.

כאשר מדובר בהשכלה אקדמית, המבנה הממשלתי שונה, האחראית היא המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) באמצעות הועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת), המציעה ארבעה אופנים שונים לרכישת ההשכלה – פלטפורמות חרדיות, מסגרות חרדיות במוסדות אקדמיים (מח”ר), מוסדות אקדמיים חרדיים ומסגרות אקדמיות המיועדות לכלל האוכלוסייה.

ומה באשר למספר הלומדים באקדמיה? הנתונים המתייחסים לשנת הלימודים תשע”ד, מצביעים על 8,000 סטודנטים חרדים, שלמדו באקדמיה הישראלית באותה שנה (לכלל המקצועות), מתוכן 4,500 נשים. בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב או מדעים מדויקים – כ-300 חרדים מסיימים מדי שנה לימודים טכנולוגיים ברמת תואר ראשון, כאשר כשני שליש מתוכם הן נשים.

חלוקה בסוגי משרות בחברה החרדי | אינפוגרפיקה: מירי ברנדוויין, באדיבות ביזמקס

בשלב השלישי, בחן המחקר את מבנה ההשמה בתעסוקה בתחום ההיי-טק במגזר החרדי, בו ישנם שלושה שחקנים מרכזיים: המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי. המגזר העסקי פועל באמצעות ארגוני השמה וכוח אדם, המגזר הממשלתי פועל באמצעות הרשויות המוניציפאליות (שמפעילות מחלקות השמה מקומיות ותומכות במרכזי הכוון תעסוקתי) ובאמצעות משרד הכלכלה (שתומך במפת”ח ובתוכנית פרנסה וכלכלה, שמסייעת למרכזי ההכוון התעסוקתי). המגזר השלישי מפעיל ארבעה מסלולים שונים: קרן ק.מ.ח, עמותת תמך, קמא-טק וג’וינט ישראל תבת (הגורם העומד מאחורי הקמת מפת”ח).

דחיפה ממשלתית

נעמי קריגר, סמנכ”לית רשות החדשנות ומנהלת הזירה החברתית-ציבורית, מסבירה בהרחבה על שילוב המגזר החרדי בתעשיית ההיי-טק הישראלית והכלים הממשלתיים המיועדים לקדם את השילוב. “נתחיל מזה שהמנדט שלנו ברשות החדשנות, הוא קידום החדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל כמנוף לצמיחה כלכלית, מצד אחד, תוך חיפוש הדבר הבא מבחינת חדשנות מחקר ופיתוח, ומצד שני, זה תמיד נעשה דרך הפריזמה הכלכלית ולא רק מחקר תיאורטי, הדגש הוא על מה שאפשר ליישם ממשית כאן ועכשיו. לפני כמה שנים עברנו מספר שינויים, שאחד מהם הוא כניסה לנושא של הון אנושי בתעשיית ההייטק, במטרה לתת מענה למחסור של כוח אדם מיומן, ולספק בעלי יכולת לתפקידים משמעותיים של מחקר, תכנות וכדומה”.

האפשרות לפנות לציבור החרדי בלטה מיד, כשבהגדרה חרדי נכנס, כל מי שלמד או למדה במוסד חרדי או שילדיו מתחנכים באחד כזה. “אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו איפה יש עוד פוטנציאל לא מנוצל. כשאתה מסתכל על החברה הישראלית ועל תחום ההיי-טק, בולטת מאוד נוכחותם של גברים יהודים לא חרדים, שרובם תושבי המרכז, וכל שאר חלקי החברה, פחות מנוצלים מהבחינה הזו. החברה החרדית שמהווה 11% מהחברה, בהייטק היא כשלושה אחוז בסך הכל. גם בנשים יש הבדל מהותי – רק כרבע מועסקות בתפקידים טכנולוגיים, לעומת כשלושת רבעי אצל הגברים”.

תפקידה של הרשות מתחלק לשני היבטים – האחד במישור העצמאי, עם דגש על יזמות טכנולוגית ופיתוח סטרט-אפים, והשני על שילוב בתעסוקה והכשרת כוח אדם מתאים לתפקידי שכיר.

נעמי מרחיבה: “יש שני היבטים, האחד יזמות טכנולוגית – כלומר סטרטאפים, כמובן שאנחנו רוצים לראות את החרדים משתלבים בתחום הזה, ומזה כשש שנים אנחנו מפעילים תוכנית מיוחדת שפונה ליזמים ויזמיות בחברה החרדית ומציעה להם תנאים מועדפים. מענקים שיאפשרו להם לקדם את החזון והרעיון בסכומים שמגיעים לעיתים גם למיליוני שקלים”.

העדפה מתקנת

ויש גם העדפה מתקנת מיוחדת לחרדים, “אם בדרך כלל, פרויקט יכול לקבל עד 50% מימון מאיתנו, אצל חרדים אנחנו נותנים 75% בשנה הראשונה ו70% בשנייה. הסיבה לכך היא, שמשקיעים חרדים לרוב לא ‘מקושרים’ לכל מיני קרנות ומשקיעים, כמו עמיתיהם החילוניים, שבאים עם רקע של היכרויות מהצבא וכדומה, אבל לא חלילה שהתפשרנו על פרויקטים ברמה נמוכה… בנוסף, גם ליזמים שלא מצליחים לעמוד בקריטריונים הגבוהים, הנדרשים לסיוע כלכלי – יש השקעה לעזור להם בשיווק, הנגשה לקהילה וכדומה, באמצעות מפגשים ותוכניות שונות ובוגרים שידריכו את תהליך הבדיקה”.

כמה סטארט אפים חרדים נתמכו עד כה על ידי הרשות? ובכן, מדובר בהיקף נאה למדי – במסלול ליזמים חרדים, קיבלו עד היום 31 פרויקטים תמיכה כלכלית מהמדינה, בהיקף כולל של 46.5 מיליון שקל.

“ההיבט השני, הוא שילוב בתעסוקה, הרבה ממנו קורה דרך המסלול הראשון של היזמות, כי באופן טבעי, סטרט-אפ חרדי, נוטה להעסיק עובדים חרדים, גם בגלל ההיכרות המוקדמת של היזמים עם האוכלוסייה וגם בגלל הגיאוגרפיה. אבל מלבד זאת, אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל של חרדים שמתעסקים בזה, תוך שאנחנו עובדים בנושא זה, בשיתוף פעולה עם זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, שמחזיקה את המנדט על הנושא של שילוב אוכלוסיות בתעסוקה.

“למשל, התוכנית הראשונה שיצאנו איתה, הייתה ‘סיירות תכנות’. הרעיון היה לקחת אנשים ללא ידע אוניברסיטאי בנושא, אבל עם יכולות גבוהות, ובתהליך מהיר ללמד אותם יסודות של תכנות ומשם לשלב אותם. זו תוכנית שמיועדת לכלל האוכלוסייה, אבל שילבנו בזה תמריץ כלכלי לשילוב חרדים, יש היום שבעה מפעילים בתחום, כל אחד מהם שמציג תוצאות – מקבל תמריץ כלכלי”. לדברי נעמי, “התוכנית הזו עוד בימים הראשונים שלה, בינתיים זה עוד בבחינה ואנחנו נבחן וננסה לשכלל ולהתאים אותה עוד יותר לקהל החרדי – בפרט לנשים בוגרות סמינר”.

אבל זה לא הכל, נעמי ממשיכה ומפרטת: “יש עוד תוכנית, שנקראת התמחות להייטק, שיצאה לפני כחודשיים, שמיועדת להתמודד עם האתגר, בו הרבה אנשים יוצאים מלימודים רלוונטיים לתחום, ועדיין יש פער בין הידע שיש להם לבין הידע הדרוש לשילוב בתעשייה, ונוצר מעגל קסמים שבחברות דורשים לרוב, ניסיון מעשי וידע נרחב יותר והעובדים לא מקבלים צ’אנס להתחיל ולצבור ניסיון כזה… אנחנו נותנים תמריץ לחברות הייטק, לייצר תמריץ בתוך הבית באמצעות קליטת ג’וניור – מישהו עם תואר אקדמי או הנדסאי בתחומים הרלוונטיים, אבל בלי ניסיון מעשי – ועל פני חצי שנה לבנות להם מסלול התמחות. במסלול הזה אנחנו מתקצבים ב-50 אלף שקל, על כל אדם שהחברה קולטת. בכוונה נכללה במסלול, גם האפשרות לעובדות הנדסאיות – כדי להתאים לחרדיות בוגרות סמינר”.

האם אתם פועלים לצמצם גם את האפליה בשכר, בפרט כאשר מדובר בנשים חרדיות?

“אני לא מסכימה לאמירה שנשים מקופחות בשכר, כשמתחשבים בשונות בתפקידים ובהיקף המשרה, בדרך כלל אין אפליה בשכר נשים בהיי-טק. צריך לזכור, שלרוב, נשים חרדיות, בגלל שההכשרה שלהן פחות ממהנדס עדיין, וגם הלימודים נמשכים תקופה קצרה יותר, אי אפשר לצפות שזה יהיה שקול ברמת הידע והמקצוענות לבוגרי אקדמיה. זו הסיבה שהתעשייה מתגמלת יותר בוגרי אוניברסיטה. לזאת יש להוסיף את המגבלות, על ההשתלבות מבחינת שעות, זמינות בשעות הערב והלילה, אפשרות לנסיעות לחו”ל להכשרות וכנסים וכדומה וגם לזה יש משמעות כלכלית. כמו גם להסעות שצריך לארגן עבור העובדות וכדומה. בתמונת מצב כוללת ובשקלול כל הנתונים הללו – הפערים בשכר יחסית הגיוניים בדרך כלל”.

סטטוס השכלה בקרב הגברים החרדים | אינפוגרפיקה: מירי ברנדוויין, באדיבות ביזמקס

“עם זאת, כדי לפתור את הבעיה ולהגדיל את שכרן של בוגרות הסמינרים, המיקוד שלנו הוא על שדרוג היכולות וההכשרה, כדי שהן תוכלנה לעמוד כשוות מבחינת התמורה לתעשייה. אנחנו רואים כבר פיילוטים יפים, היו כבר כמה וכמה מסגרות כאלה במספרים קטנים ובסוף צריך לראות איך נכנסים לליבת ההכשרה בסמינרים עצמם – או במסגרת אקדמית או סמי אקדמית כדי לשפר את הידע. שיהיה משהו שהוא גם מקבילה לעבודת סטודנט – סוג של ניסיון אמתי לתלמידות, וגם פה יש מגבלות שאנחנו נדרשים למצוא להם פתרונות, באופן שלא יפגע בצרכים ובדרישות הייחודיות של המגזר החרדי, כמו גישה לרשת וכדומה. אני מקווה שזה הכיוון הנכון וזה יביא למהפך. יש כוח אדם מוכשר ומלא מוטיבציה במגזר החרדי, שעשוי ויכול להגיע להייטק, ועם ההכשרה הנכונה זה יכול לקרות”.

ומה באשר לגברים החרדים?

“אצל גברים חרדים יש בדרך כלל, גם את הצורך בהשלמה של אנגלית ומתמטיקה. יש גם שם יוזמות יפות שמאפשרות השלמה כזו, בדרך כלל זה או בעלי רקע שונה, שיש להם קצת רקע בתחומים האלה, או כאלה שמשקיעים זמן בסגירת הפערים במשך שנה-שנתיים. זה נהדר להסתכל על כל הזוויות השונות”.

נעמי מסכמת: “אנחנו רואים הרבה פעמים יזם חרדי, שמביא את היוזמה העסקית ומחבר אליו שותף מהמגזר הכללי, שהוא הטכנולוג. אבל אנחנו רוצים לראות חרדים גם בצד הטכנולוגי. זו משימה לאומית, אנחנו מודעים למגמות הדמוגרפיות וכדי שהמדינה תמשיך לשגשג – החרדים צריכים גם לקבל נתח מעוגת ההיי-טק. אני אופטימית כי יש סיפורי הצלחה לרוב ואנשים טובים שנותנים השראה ואני מקווה שזה ישפיע”.

המבט הפסימי

אך יש מי שפחות אופטימי, מחקר שפורסם בשנה שעברה, על ידי גלעד ברנד עבור מכון טאוב, בחן את פוטנציאל התרחבות שוק ההיי-טק הישראלי, בדגש על הקהלים החרדי והערבי. בחלק הראשון נבחנו מיומנויות הבוגרים, על פי סקר PIAAC. בבחינת הממוצע בישראל ביחס למדינות ה-OECD, עולה כי כאשר מדובר על המגזר היהודי ללא חרדים, רמת המיומנות הממוצעת נמוכה ב-8%. כאשר מדובר בחרדים, היא נמוכה ב-19%, ואילו כאשר מדובר על ערבים תושבי ישראל, היא נמוכה ב-103%. בסך הכל, ישראל נמצאת עם 28% מהממוצע במדינות אלו.

בדיקה נוספת בחנה, כמה מתוך בעלי המיומנויות הגבוהות, מועסקים כבר בהייטק. לפי הנתונים, 59% מהחמישון העליון ברמת המיומנות, מועסקים בתחום, 22% מהחמישון הבא בתור, ופחות מ-20% בקרב שאר האוכלוסייה.

בנוסף, המחקר העלה כי בהיי-טק, חסם מרכזי הוא לימודי האנגלית, לפי המחקר, מי שאינו שולט באנגלית, הוא בעל סיכוי אפסי להשתלב בתעשייה. 44.1% מהאוכלוסייה החרדית, אינה שולטת באנגלית, ורק 27% מחזיקים בשליטה ‘טובה’ או ‘טובה מאוד’ באנגלית, כזו שבה מחזיקים 85% מעובדי ההיי-טק בישראל.

לפי מסקנות המחקר, הפוטנציאל הקיים בחברה החרדית להגברה משמעותית של ההשתלבות בהייטק, נמוך במיוחד. בשלושה תרחישים שונים שבחן המחקר, על פוטנציאל ההתרחבות של עבודה בהייטק במגזר החרדי, נע הפוטנציאל הכולל מ-3% בתרחיש המצומצם ועד 6.5% בתרחיש המורחב.

 

הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון הראשון של מגזין BizTech היו”ל על ידי Bizmax

 

Inner

4 תגובות ל: "החרדים בהיי-טק – הנתונים נחשפים"

  1. “על פי הנתונים, 74.8% מהנשים החרדיות עובדות (לעומת 83% בכלל האוכלוסייה בישראל) ו-50.6% מהגברים החרדים. אחוז ניכר מהנשים החרדיות, פונות לעיסוק בהיי-טק על תחומיו וענפיו השונים. וביתר פירוט: 42% מהנשים החרדיות, עוסקות בחינוך (יותר מכפול מאשר במגזר הכללי), 15% מהן עוסקות בענפי ההייטק השונים, ובעיקר בשירותים מקצועיים, מדעים וטכניים – 7% מכלל הנשים החרדיות ובמידע ותקשורת – 4%”.
     א. לא ברור למה מתייחס ה- 7%. האחוז הזה שייך להייטק? אבל אמרו לנו שיש שם 15%. זה שייך למידע ותקשורת? אבל שם יש 4%. יש טעות בניסוח.
    ב. כשאני מחבר את האחוזים, זה לא מגיע ל- 100%. 42+15+7+4 שווה 68.

    • 7 אחוזים מתוך ה-15 עוסקות בהיי טק בשירותים מקצועיים, מדעים וטכניים, ו-4 אחוזים מתוך ה-15 עוסקות במידע ותקשורת

  2. ובמה עוסקות ה 4% הנותרות מה-15 ?

  3. תודה על ההבהרה, אבל לדעתי כדאי לשפר את הניסוח.

    דבר נוסף, 15% שעוסקות בהייטק ו42% שעוסקות בחינוך משלימות ל- 57%, ולא למאה. היכן האחוזים בנותרים? במה הן עוסקות?

    אם תחום העיסוק אינו רלוונטי לכתבה שעוסקת בעיקר בהייטק, מדוע העוסקות בחינוך כן הוזכרו?

כתיבת תגובה