החרדים בישראל: מחקר חדש ומעודכן חושף נתונים מפתיעים

חרדים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

נתונים חדשים ומעודכנים מנפצים פרדיגמות על החברה החרדית, כאשר נרשמת, לפי מחברי המחקר, ירידה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה החרדית. כך עולה מנתונים המופיעים בדו"ח חדשני של המכון החרדי למחקרי מדיניות שחושף, כך לדעת החחוקרים שחיברו אותו, ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, כי מספר החרדים נמוך בכ-13% מהנתון המקובל כיום ועומד על 1.21 מיליון איש בלבד (2023). בנוסף, קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית נמוך בכ-10% מן האומדן הרווח. הדו"ח מתבסס על מחולל נתונים חדשני המשלב בינה מלאכותית המפלח את החברה החרדית ברמת דיוק גבוהה מאי פעם, לפי קהילות, אזורים גאוגרפיים, גיל ומגדר.

"דוח מצב החברה החרדית 2023", חושף נתונים מרתקים והינו גם בעל חשיבות רבה בתכנון צרכי האוכלוסייה החרדית והשתלבותה בחברה הכללית, שכן על נתוני המכון נשענים בתכנון המדיניות ויצירת תוכניות העבודה, בין היתר, משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות.

שלא כמו דוחות דומים בנושא החברה החרדית, אשר לרוב מתבססים על איגום של נתונים ומדדים קיימים, לרוב מבוססי סקרים, הנתונים המוצגים בדו"ח המכון החרדי מרחיבים את בסיס הידע על החברה החרדית, ומתבססים ברובם על עיבודים מקוריים של צוות המכון החרדי למחקרי מדיניות לקובצי נתונים מנהליים. קבצים אלו הורכבו ביחידה להנגשת מידע למחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם משלבים נתוני אמת ממספר רב של מקורות ממשלתיים, לרבות מרשם האוכלוסין, רשות המיסים, משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, המועצה להשכלה גבוהה, קבצי כרמן (נדל"ן) ועוד. השימוש במקבץ הנתונים המנהליים מאפשר להגיע לרזולוציות ולרמות דיוק גבוהות מאלו המתאפשרות בסקרים הרגילים, למשל במדידת שיעורי בעלי התארים באוכלוסייה, וכן למדוד מגמות לאורך זמן בנושאים שונים ומהותיים.

זיהוי האוכלוסייה החרדית בקבצים אלו בוצע על בסיס אלגוריתם משופר שפותח במכון החרדי, המשלב בין זיהוי לפי משתנים המוכרים כמנבאי חרדיוּת (למשל מקום מגורים) ובין למידת מכונה (בינה מלאכותית), המתבססת על הצלבה בין מספר גדול של מקורות מידע רלוונטיים, ומסייעת לזיהוי חרדיות ברמת דיוק גבוהה מאוד. אלגוריתם זה כולל גם זיהוי של השתייכות לזרמים בתוך החברה החרדית (חסידי, ליטאי, ספרדי או חב"ד) — חלוקה שיש לה משמעות רבה בשל השוני המהותי בין הזרמים הללו. זיהוי הזרמים מתבסס על עבודת מיפוי מקיפה ויסודית של אלפי מוסדות חינוך הקיימים כיום, או התקיימו בעשור האחרון, בפיקוח ממלכתי-דתי וחרדי.

האטה בקצב הגידול

השימוש במתודולוגיות חדשות ובמאגר נתונים משולב ממקורות רבים מניב תובנות חדשות ומפתיעות בסוגיות מדיניות מרכזיות הנוגעות לאוכלוסייה החרדית, ולחברה הישראלית כולה. לדוגמה, הזיהוי שחלקם של החרדים באוכלוסייה בישראל נמוך בכ-10% מהנתון המוכר כיום. משמעות הדבר היא שגודלה העתידי של החברה החרדית בשנת 2065 יהיה נמוך בהרבה מהצפי בתרחישים הנמוכים של התחזיות המקובלות כיום. על פי ניתוחי המכון החרדי, מספר החרדים עמד על 1.21 מיליון איש בלבד בשנת הדו"ח (2023) ולא 1.335 מיליון (לפי האומדן הרווח). מידע ראשוני ממפקד האוכלוסין שבוצע לאחרונה מאושש את אומדני המכון החרדי למחקרי מדיניות. חלקו של המגזר החרדי באוכלוסיית ישראל עומד, לפיכך, על 12.3% בלבד (ולא 14% לפי האומדן המקובל כיום).

על פי התחזיות המעודכנות המוצגות בדוח, קצב הגידול האיטי של החברה החרדית יביא לכך שבשנת 2065 היא תהווה רק רבע מאוכלוסיית ישראל – ולא שליש לפי התחזית הרווחת כיום. אחת הסיבות לכך היא הממצא שפריון הילודה נמצא בשנים האחרונות בירידה, בכל הקהילות והיישובים החרדיים. מגמות אלו מביאות לראשונה לתחזית נמוכה בהרבה מאלו המקובלות כיום של שיעור החרדים באוכלוסייה בעתיד. מנתוני הדו"ח עולה כי מדובר בשפל של 40 שנה –  6.2 ילדים למשפחה. בזרם הספרדי נרשמה הירידה החדה ביותר ל-5.2 ילדים בממוצע למשפחה.

הצעירים משתלבים בעבודה

בתחום התעסוקה ממשיכה מגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של חרדים – בעיקר בקרב נשים, אך גם בקרב גברים חרדים. עם זאת, פערי השכר בין נשים יהודיות שאינן חרדיות לנשים חרדיות עודם גדולים, ופערי השכר בין גברים יהודים שאינם חרדים לגברים חרדים מתרחבים — נתונים המצביעים על כך שהשתלבותם של החרדים בשוק העבודה עדיין טעונת שיפור בהיקפה, וביתר שאת באיכותה.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בעלייה ניכרת בגובה ההכנסות מעבודה, וכן בגובה תשלומי החובה של החברה החרדית ביחס לקבוצות אחרות. גם העלייה בגובה התמיכות הממשלתיות הייתה קטנה בהרבה בהשוואה לקבוצות אחרות. שיעורי העוני בחברה החרדית נמצאים במגמת ירידה, בזכות התמורות בהיקף התעסוקה — אולם הם עדיין גבוהים בפער ניכר מהשיעור במגזר הכללי.

הדוח של המכון החרדי מציג נתונים בתחום התעסוקה בחברה החרדית בפילוח לפי יישובים, זרמים וקבוצות גיל. בין היתר נמצא כי בחלק מן הערים המעורבות שיעורי תעסוקה של נשים חרדיות גבוהים מאלו של יהודיות שאינן חרדיות, לרבות: קריית מלאכי, מגדל העמק, זכרון יעקב, ערד, נוף הגליל, חיפה, אשקלון, נתיבות, קריית אתא, כרמיאל, אור יהודה ולוד.

עוד עולה כי ב-15 השנים האחרונות, הזינוק החד ביותר בתעסוקת גברים חרדים חל בקרב צעירים בגילי  25-34. לכן ניתן להעריך בסבירות גבוהה, כך לפי מחברי הדוח, כי בשנים הקרובות, עם חילופי הדורות, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ימשיכו לעלות. זהו נתון חדש הסותר דוחות ממשלתיים שפורסמו לאחרונה לפיהם רוב העלייה בהשתלבות חרדים בשוק העבודה מקורה בגילאי 55-66.

מרוויחים יותר ומשלמים יותר

בין השנים 2014 ל-2021 גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי בשיעור הגדול ביותר -24% , לעומת גידול של 13% בהכנסות נטו  מעבודה של משק בית ערבי ושל 2% בלבד במשק בית יהודי שאינו חרדי.

בתוך כך, תשלומי החובה הממוצעים של משקי הבית חרדיים גדלו בשיעור הגבוה מבין המגזרים: בין השנים 2014 ל-2021 נרשם זינוק של 30% בתשלומי החובה של משקי בית חרדיים, לעומת עלייה של 5% בלבד בתשלומים של משק בית יהודיים שאינם חרדיים ושל 4% במשקי בית ערביים. סך תשלומי החובה של משק בית חרדי ממוצע הסתכמו ב-2021 בכ-1,500 ₪ -בדומה למשק בית ערבי ממוצע. במשפחות יהודיות שאינן חרדיות תשלומי החובה הממוצעים עמדו על כ-3,900 ₪ ב-2021.

דיור: עוברים לפריפריה

מאפייניו הייחודיים של המגזר החרדי בהתנהלות הנדל"נית באה לידי ביטוי גם בנתוני הדו"ח העדכני של המכון החרדי למחקרי מדיניות. כדי להתמודד עם הקושי הגובר ברכישת דירה, החרדים קונים דירות קטנות יותר וזולות יותר ונודדים לפריפריה, בדגש על צפון הנגב, אזור חיפה וצפון הארץ. משמעות הדבר היא פריסה גאוגרפית נרחבת יותר של החברה החרדית בכל הארץ; בשני העשורים האחרונים חל זינוק עצום בחלקם של התלמידים החרדים ביישובים שאינם חרדיים, כמו בית שמש, ערד, אשדוד ואופקים – עניין המצריך היערכות מותאמת של הרשויות המקומיות.

בעשורים האחרונים צנח שיעור רכישת הדירות של חרדים באזור המרכז (מכלל רכישות החרדים בארץ) מ-35% ל 20%– ובמחוזות הפריפריה) דרום, צפון, חיפה) עלה השיעור מ-20% ל-40%.

לראשונה בית שמש עקפה את ירושלים כיעד הרכישה העיקרי של החרדים – בין 2018 ל-2021 נרכשו ע"י חרדים כ-8,600 דירות בבית שמש לעומת כ-8,400 דירות בירושלים. חיפה נכנסה לאחרונה לרשימת 5 יעדי הרכישה העיקריים של החרדים: בין השנים 2018 ל-2021 רוכשים חרדים קנו בה כ-1800 דירות. רבות מהן כנכסים להשקעה.

מכיוון שאורח החיים החרדי מקנה חשיבות רבה לרכישת דירה, שיעור בעלי הדירות בחברה החרדית עדיין גבוה יותר מאשר בקרב יהודים שאינם חרדים. על פי הדו"ח, נרשמה ירידה קלה בלבד בשיעור בעלי הדירות בחברה החרדית, מכ-69% ב-2014 לכ-68% ב-2021. נתון זה עומד בניגוד לפרסומים האחרונים לפיהם שיעורי הבעלות של החברה החרדית מצויים במגמת עליה. מאידך עולה כי בקרב יהודים לא חרדים נרשמה בתקופה זו ירידה בשיעורי הבעלות מכ-67% לכ-63%.

עוד עולה מהדו"ח כי בחמש השנים האחרונות חלה ירידה קלה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתה מ 45%- לכ 40%—- רמה דומה לזו שנחזתה ב-2014. לעומת זאת, במשקי הבית היהודיים שאינם חרדים שיעור משקי הבית נוטלי המשכנתאות ירד בהדרגה מ 33%-בשנת 2014 עד לכ 28%-בשנת  2021.

חינוך: גידול ענק – בעשור

שיעור מקבלי הבגרות בקרב התלמידים החרדים עלה בעשור האחרון ואף הכפיל עצמו בקרב הבנים, לצד צמיחת מוסדות החינוך הממלכתי-חרדי ועלייה בשיעור התלמידים החרדים הלומדים בהם (אף על פי שחלקם מקרב כלל התלמידים החרדים אינו גדול).

החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) הוקם בשנת 2014. עד שנת 2023, מספר הבנים הלומדים במוסדות הממלכתיים-חרדיים עלה מ 1,200- לכ 6,000-  תלמידים, ושיעורם גדל מ 1%- ל 5%- מסך התלמידים החרדים.

שיעור הזכאים לבגרות מקרב בנים חרדים עלה מ-2.6% בשנת 2014 ל 4.7% בשנת 2023. לעומתם, שיעור הזכאות לבגרות בקרב בנות חרדיות עלה  מ- 21% בשנת 2014 ל-25% בשנת 2023.

האקדמיה והשכר

 למרות שהמדינה השקיעה מאמצים רבים לשילוב חרדים באקדמיה, מדוח המכון החרדי למחקרי מדיניות עולה כי בפועל זו הצליחה בעיקר בזירת הנשים החרדיות. שיעור בעלי התארים מקרב הגברים החרדים בגילי 25 – 49 עלה רק ב-1.5% בשני עשורים האחרונים, מכ-2.5% לכ-4%. לעומת זאת, שיעור בעלות התארים מקרב הנשים החרדיות באותה קבוצת גיל זינק כמעט פי שלושה ועלה מכ-4% לכ-13%.

פערי ההשכלה לטובת הנשים החרדיות הביאו לכך שלראשונה הן עקפו את הגברים החרדים בשכר השעתי. (70 ש"ח לעומת 67 ₪, בהתאמה). למרות זאת, הגברים עדיין מרוויחים שכר חודשי גבוה יותר כי הם עובדים יותר שעות בממוצע. חוקרי המכון החרדי מעריכים כי לאור התרחבות הפערים השעתיים לטובת הנשים, הן צפויות לעקוף בקרוב את הגברים גם בשכר החודשי.

נתון מעניין נוסף מהדו"ח של המכון החרדי ממחיש את היכולת הייחודית שלו לרדת לרזולוציות שטרם נראו במחקרים דמוגרפיים. מהדו"ח עולה כי זרם חב"ד לומד יותר בהשכלה גבוהה מזרמים חרדים אחרים, עובד יותר ומרוויח יותר. שיעור האקדמאיות מזרם זה גדל פי 4 בעשור האחרון (מ-8% ל-32%). גם אצל הגברים מזרם חב"ד נרשמה עלייה משמעותית בתקופה זו (מ-5% ל -9%). שיעור האקדמאים בזרם חב"ד גבוה מהשיעור בזרמים האחרים וכתוצאה מכך הם גם מרוויחים יותר משאר הזרמים. מאידך, בקרב גברים ונשים מן הזרם החסידי שיעור האקדמאים עודנו נמוך וזניח – ובהתאם שכרם החודשי הוא הנמוך ביותר.

דיגיטציה: הכפלה בשמונה שנים

השימוש המבוקר באינטרנט, לצד המענים המותאמים שהתפתחו בתוך החברה החרדית לסינון ובקרה על תכנים וירטואליים, הביאו לכך שמרבית משקי הבית החרדים מחוברים לאינטרנט, ולשיעור גבוה של שימוש במחשב. עם זאת, בהיבטים מסוימים, מבחירה, יש פערים: שיעור המחזיקים בטלפון החכם נמוך בהרבה מאשר במגזרים אחרים (כשליש מהחרדים בלבד), והשימוש באינטרנט מוגבל לרוב לצרכים בסיסיים כמו דואר אלקטרוני וחיפוש מידע.

שיעור משקי הבית החרדיים המחוברים לאינטרנט זינק מ-39% ב-2014 ל-69% ב-2022. שיעור החרדים המחזיקים טלפון חכם הוכפל ב 8-השנים האחרונות מ-18%  ב 2014-ל-36% ב-2022. שיעור החרדים המשתמשים באפליקציית העברת המסרים ווטסאפ עלה מ 29%-ב 2020-ל-37% ב-2022.

מגמות אלו ניכרות לכל אורך העשור האחרון, אך שנות הקורונה תרמו לגידול משמעותי בחיבור לאינטרנט במשקי הבית החרדים.

לדברי אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, "בשלוש השנים האחרונות עסק המכון בשקדנות בהקמת תשתית ידע רחבה, מקיפה ומבוססת, המוכוונת במיוחד להבנה מעמיקה של המאפיינים והרגישויות הייחודיות של החברה החרדית. בתהליך זה השקענו אין-ספור שעות במחקר, בבניית מסדי נתונים ובפיתוח של אלגוריתמים מתוחכמים, כדי לספק מבט מקיף על הקהילה הייחודית הזו. יצירת תשתית זו התאפשרה הודות לתמיכה בלתי מעורערת של קרן וואהל, שהייתה שותפה מהרגע הראשון לחזון ולהבנת החשיבות הרבה של יצירת תשתית מידע מקיפה, אמינה וראשונה מסוגה על החברה החרדית בישראל.

"באופן ייחודי, מסמך זה לא רק מנגיש נתונים ממאגרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא יוצר אינטגרציה פורצת דרך של מסדי נתונים מרובים".