החשב הכללי מציג: כך מתנהל שלטון הפקידים בפועל

החשב הכללי בוועדת הכספים: “אני ב-31 לדצמבר בשלב שכבר אושרו הדברים, אני צופה בערוץ הכנסת לראות האם אישרתם” • ח”כ שפיר: “אנחנו בעצם סתם חותמת גומי” • משרד האוצר: “בשום שלב לא אמר החשב הכללי שהועדה היא חותמת גומי, וגם לא התכוון לכך”

רוני חזקיהו | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כפי שפרסמנו כאן לפני תקופה, בהיעדר ממשלה מתפקדת, החשב הכללי במשרד האוצר, מקבל סמכויות רבות בכל הנוגע לתקציב המדינה. היום, בסקירה שהציג החשב, רוני חזקיהו, בפני ועדת הכספים, לעניין ביצוע התקציב לשנת 2019 וההיערכות לשנת התקציב 2020. אמר להם, כי בעצם אצלו מאושרות כל ההעברות של עודפי תקציב בין המשרדים, והם רק מאשרים אותן פורמלית.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני פנה אל החשב בתחילת הדיון: “אני הרבה שנים בכנסת, אני לא מכיר מצב שכזה, נוכח הנסיבות הפוליטיות. מדינת ישראל איננה מפעל ליצור פחיות בירה, לא הכול נמדד לפי המאזן. בסופו של דבר צריך אמנם לשמור על היעדים והצמיחה, אך יש קבוצות באוכלוסייה חזקות וחלשות יותר שיש לדאוג להן.

“נופלת עליך אחריות רבה מאוד מאוד. אתה צריך גם להמשיך לשמור שלא יפגעו דברים מהותיים, שמשרדי הממשלה לא יפגעו, ושהציבור לא יפגע. החכמה של החשב הכללי ויש לך אותה, גם מעבודתך בעבר וגם כאן, לדאוג לעשות את האיזון, בין המציאות החוקית שיש לשמור עליה לבין הצרכים שיש לפעול על פי הם”.

רוני חזקיהו, החשב הכללי: “אפשר בוודאות לומר ש-2020 תפתח בתקציב המשכי בכל אופן, כי גם כשתקום ממשלה, ההליכים של אישור התקציב לוקחים את החודשים שלהם. אנחנו נערכים, זה מעמיד אתגרים גדולים בפני תפקוד הממשלה והמשרדים, וסוגיות שאתם מכירים ביום יום. ההתמודדות לא רק בהשוואה לשנה קודמת אלא גם בהשוואה לצרכים שגדלים. ההתמודדות לא תשפיע רק על משרדי הממשלה, אלא גם על המשק כולו”.

החשב התייחס לטענות שעלו סביב הצגת הגרעון בתקציב המדינה: “הדיווח החודשי של החשב, הכולל גם מקבץ של 12 חודשים אחורה הינו הדיווח הרשמי והפורמלי של המדינה, אין דיווחים אחרים. זה הדיווח שנעשה ע”י אנשים חרוצים, מיומנים ומקצועיים מאוד בתחום שלהם. הוא מגיע אלי כמשהו גמור, אני לא מעיר עליו, וכנ”ל כל אחד אחר בדרג המיניסטריאלי. לא הייתה פעם אחת במשך 3 שנים שאני בתפקיד, שמישהו ערער או שינה את הנתונים האלה, אנחנו מחויבים להביא את הנתונים לישיבה באוצר ומשם זה יוצא לפרסום. ברגע שאני מקבל אותם, אני מוציא אותם. אלה עובדות מוצקות וכל חברות הדירוג והמשקיעים, יודעות את הדבר הזה וסומכות עלינו ב-100 אחוזים”.

“לעניין גרעון 2019, כבר בתחילת השנה באנו לממשלה והצגנו את הנומרטור לשנת 19, ועדכנו שיש גידול צפוי בהכנסות כלפי מטה. שההכנסות יורדות מצפי של גידול בגובה-5.2 אחוזים ל-2.9. קרי יש פחות הכנסות מהגידול שתוכנן מראש. לצד כך הצגנו גידול חזוי בהוצאות המשרדים כלפי מעלה מ-5.1 אחוז ל-6.6 אחוז. מינואר הבנו שצריך להתכנס, וכך אנחנו עובדים מאז”.

ח”כ גפני: “יש חשש של כמה מחברי הוועדה, שההצגה לא הייתה מקצועית, לעניין הגרעון”.

חזקיהו: “אנחנו עובדים בצורה מקצועית וישרה לגמרי. הירידה בחוב תוצר ובגרעון וההבדלים בין השנים האחרונות נבעו גם מהכנסות עודפות שהשפיעו על הגרעון, חלקם כתוצאה ממיסים וסטרטאפים כמו מובייל, דלק, ואחרים שנכנסו בלי שתוכננו מראש והשפיעו על נתוני השנים הקודמות, בצירוף מבצע ‘ארנק’ של רשות המיסים, הם הביאו סכומים ניכרים והסכום ברובו הלך להורדת הגרעון. מכאן השוני”.

החשב המשיך וציין כי התחזית להמשך השנה היא “המשך המגמה הזו, בין עמידה ללא שינוי לחצי אחוז כלפי מעלה – קרי חצי אחוז עלייה בחוב תוצר. בשנה שעברה היה סדר גודל של עלייה – 0.4”.

Inner article

החשב הציג את ההתנהלות במסגרת הקצאת מימון חודשי, בהעדר תקציב, הצפויה בחודשים הראשונים של 2020: “אנחנו מדברים על גזירה מתוך התקציב המקורי של שנת 2019, ללא תוספות. מתוך מסגרת זו, מחילים תקציב של 1 חלקי 12. אנחנו לא יכולים להעביר בין חודש לחודש אחורה, אי אפשר להעביר מתקציב פברואר לינואר אחורה וכדומה.

“בגלל המצב הזה, וזה שנראה שיש תקציב קצר לעומת הצרכים והביצוע של שנה קודמת, אנחנו קודם כל חייבים לשלם את החוב, את השכר ועוד צרכים. רק לאחר מכן אנחנו עוברים לשלם שירותים חיוניים והכרחיים שבאים מהשטח, צריך לבצע תעדוף. וזו סמכות החשב הכללי עפ”י החוק. שמסיימים את כל הדברים האלה, אנחנו מתפנים להוצאות. התעדוף הוא כבר מהחודש הראשון”.

במסגרת זו הציג החשב, כי ישנן הסטות בין משרדים בהתאם לצרכים החיוניים, וכי ישנן ועדות חריגים באגף החשב הכללי, בפניהן מובאות התקשרויות או הוצאות חדשות, כאשר יאושרו רק הוצאות חיוניות או מחויבות החוק.

לעניין מכתב ההנחיות שהפיץ למשרדים השונים אותה פרסמנו גם כאן, ציין החשב כי הנחיתו הייתה בשל הקושי לעמוד במסגרת 2020, וכיון שמשרדים “התחילו לקבוע עובדות בשטח”, וכי ההנחיות מורות לאשר התקשרויות וחיוניות בלבד, ככל שישנה השפעה על 2020, וכי התקשרויות במעל 200 אלף ₪, יובאו להתייעצות עם מטה החשב הכללי.

כך ציין חזקיהו: “מתוך כך שברור שכנסים וגיבושים במאות אלפים לא יאושרו, התחילו משרדים להתקשר כדי לקבוע עובדות בשטח. לכן הוצאנו מכתב עם הנחיות, אנחנו מטפלים בכל פניה שישנה. אני לא שומע תלונות רבות מהמשרדים. אם נטמון ראשנו בחול, ייווצר מצב שלא נוכל לאפשר למשרדים לבצע הוצאות והמשק הזה יעמוד. הייתי נדרש הסברים אם לא הייתי נוהג באחריות ורואה קדימה”.

ח”כ משה גפני: “משרדי ממשלה פונים אלינו כל הזמן, ואומרים שעוצרים להם תקציבים. תעשו בדק בית אצלכם, אי אפשר לעצור את המדינה! דברים שצריכים להתבצע לא מתבצעים”.

לבקשת הח”כים, התייחס החשב לעודפי התקציבים, שחלק ניכר מהם מועבר בסוף שנת התקציב: וזה השיב כי “אני ב-31 לדצמבר בשלב שכבר אושרו הדברים, אני צופה בערוץ הכנסת לראות האם אישרתם”.

ח”כ קרעי: “טענתך היא שאתה מאשר דברים לפני שהם מאושרים בוועדה?”.

ח”כ סתיו שפיר: “חבר הכנסת גפני, נאמר לך הרגע שהוועדה היא חותמת גומי ושההחלטות מתקבלות לפני כן. זאת פשוט עבירה על החוק”.

פנינו למשרד האוצר לקבלת הסבר להתבטאות החשכ”ל להלן תגובתם: “בשום שלב לא אמר החשב הכללי שהועדה היא חותמת גומי, וגם לא התכוון לכך”.

“החשב הכללי התייחס בדבריו למקרים יוצאים מגדר הכלל בהם אנו מחויבים לשלם הוצאה מסוימת, לרוב על פי חוק- כגון קצבאות לניצולי שואה, בעוד הכספים עדין לא נמצאים בתקנה הרלוונטית”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה