הכלכלנית הראשית: עסקים קטנים התקשו להשיג אשראי

זאת, לעומת העסקים הגדולים שזכו ל'כרית ביטחון' מהבנקים • עסקים בסיכון כלל לא נהנו מהקרנות בערבות מדינה בתקופת הקורונה • ככלל, קובעת הכלכלנית: "במהלך משבר הקורונה ניכרת שונות גבוהה ביכולתם של עסקים שונים להשיג אשראי. עסקים גדולים נהנו מגידול משמעותי באשראי בהשוואה לעסקים קטנים ובינוניים"• ומי הענף שהכי נפגע בקבלת אשראי?

הלוואות | צילום: SVStudio, Peshkova, שאטרסטוק

לצד העלייה בהיקף האשראי הבנקאי הכולל מתחילת השנה, ניכרת שונות ביכולת לגייס אשראי בין עסקים גדולים לעסקים קטנים יותר – כך קובעת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג בדו"ח חדש שפרסמה היום אודות מצב האשראי לעסקי בתקופת הקורונה.

לפי הדו"ח, ברבעון הראשון היקף האשראי הבנקאי לעסקים גדולים גדל בשיעור חריג של 11%, וגם לאחר שהיקפו קטן ברבעונים שלאחריו, הגידול הכולל מתחילת השנה הסתכם ב-6%. לעומתם, האשראי לעסקים הבינוניים והקטנים גדל בצורה מתונה בלבד ברבעון הראשון (פחות מ-1%) ועבור עסקים זעירים הוא אף הצטמצם ברבעון זה (בלמעלה מ-1%). ברבעון השני נרשמה עליה בהיקף האשראי של העסקים הבינוניים, הקטנים והזעירים, וזאת הודות לפעילות הקרנות בערבות מדינה. בסיכומו של הרבעון השלישי, האשראי הבנקאי לעסקים קטנים גדל ב-4%, לעסקים בינוניים הוא גדל ב-1.5% ואילו לעסקים זעירים ירד האשראי ב-0.6% בהשוואה לסוף שנת 2019.

מממצאים אלו מסיקה גרינברג, כי לעסקים הגדולים יש, בממוצע, מה שהיא מגדירה "כרית ביטחון מימונית" באמצעות מערכת הבנקאות, שהינה גבוהה משמעותית מזו שבידי העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים, וזו מומשה במהלך חודש מרץ. חלק ניכר ממשיכות האשראי של העסקים הגדולים הוחזרו במהלך הרבעון השני, כאשר אי הוודאות המשקית פחתה מעט. הפערים בינם לבין העסקים הקטנים יותר, ובפרט הזעירים והבינוניים, שבו והתרחבו ברבעון השלישי, נתון המשתלב עם הירידה בכמות ההלוואות החדשות שניתנו באמצעות הקרנות בערבות מדינה ברבעון זה. בולטת גם החולשה היחסית של העסקים הבינוניים (עסקים עם מחזור בין 50 ל-250 מליוני שקלים) ושל העסקים הזעירים (מחזור של פחות מ-10 מיליוני שקלים) אל מול עסקים קטנים שמחזורם בין 10 ל-50 מיליון שקלים.

ממצאים אלו גם משתלבים עם נתוני סקר הערכת מגמות העסקים המצביעים על כך ששיעור העסקים הגדולים (מעל 100 עובדים) שדיווחו לאורך שנת 2020 על מגבלות בגישה לאשראי בנקאי, היה נמוך משמעותית מזה שדיווחו עסקים קטנים יותר (מתחת ל-100 עובדים). נתונים אלה גם הם מעידים על שיפור מסוים בגישה של העסקים הקטנים (בין 5-10  ובין 11-49 עובדים) לאשראי בהשוואה לחודשים הראשונים של המשבר. זאת בניגוד לעסקים בגודל בינוני (50-99 עובדים), אשר שיעור המדווחים בהם על מגבלות אשראי מתונה או חמורה עלה, והסתכם בנובמבר ב-34%.

המלונות במצב הקשה ביותר

באופן כללי, שיעור העסקים שמדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי בנקאי עלה בתקופת משבר הקורונה, והתייצב בממוצע על 20% באוקטובר לעומת 17% בפברואר. מדובר בשיפור משמעותי לעומת שיא המצוקה בחודש אפריל, שם 31% מהעסקים דיווחו על מגבלה מתונה או חמורה. ענף המלונאות ספג את ההרעה המשמעותית ביותר: 71% מהעסקים בענף זה דיווחו על מגבלה בהשגת אשראי בחודש אוקטובר 2020, אל מול 12% בלבד בפברואר.

בחלוקה ענפית של יתרות האשראי הבנקאי, עולה, כי למעט קבוצת ה"ענפים האחרים" (הכוללת בתוכה את ענף המסעדות, התיירות ועוד), קיים גידול באשראי הבנקאי בכל הענפים מאז תחילת השנה. בנוסף, בולט הזינוק שנרשם באשראי לענף השירותים הפיננסיים ברבעון הראשון (כ-13%) אשר ירד מאז בחדות, כך שבסיכומו של דבר העלייה באשראי שניתן לענף השירותים הפיננסיים נכון לסוף הרבעון בשלישי נמוכה מזו שניתנה לענפי התעשייה, הבינוי, הנדל"ן והמסחר. בנוסף, קבוצת ה"ענפים האחרים" מציגה תמונת כמעט הפוכה של צניחה בהיקפי האשראי ברבעון הראשון, עם התאוששות ברבעון השני, שסביר לשייכה לפעילות הקרנות בערבות מדינה, וירידה תלולה נוספת ברבעון השלישי.

פדיון קופות הגמל

העלייה המתונה באשראי הבנקאי למגזר העסקי בולטת על רקע הגידול החד בפיקדונות הציבור בבנקים. הגידול בפיקדונות נבע בין היתר ממימוש נכסי הציבור (בפרט, דרך קרנות הנאמנות) בהיקפים גדולים אשר התמורה בגינן הופקדה במערכת הבנקאית. נכון לחודש יולי 2020, גדלו פיקדונות הבנקים מתחילת השנה ב-10% (לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד היקף הפיקדונות גדל ב-2% בלבד).

הגדלת היקפי הפיקדונות ללא עליה זהה במתן אשראי הקטינה את יחס האשראי לפיקדונות (Loan to Deposit Ratio) של הבנקים בישראל לרמת שפל של 74% בספטמבר 2020, לעומת 111% בבנקים במדינות אירופה שנרשם ברבעון השני של 2020. גידול בפיקדונות, ללא עליה באשראי העסקי בגינה, השתקפה בין היתר גם בעליה חסרת תקדים באחזקת אג"ח ממשלתיות על ידי המערכת הבנקאית.

אשראי מחברות האשראי החוץ בנקאי

בשנים האחרונות נרשמה צמיחה משמעותית בהיקפי האשראי הניתנים על ידי חברות האשראי החוץ בנקאי בישראל. 8 חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות דיווחו יחד על מתן אשראי בהיקפים של למעלה מ-5 מיליארד שקל בסוף שנת 2019, גידול של למעלה מ-100% בארבע שנים. אמנם בהשוואה למערכת הבנקאית והמוסדית היקף האשראי הכולל שניתן על ידי גופים אלה למגזר העסקי הינו זניח (פחות מ-1%), אך עבור חתכים מסוימים במגזר הפרטי, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים בסיכון גבוה, נטען כי מוסדות אלה מהווים מקור משמעותי של אשראי. דו"חות החברות הללו לרבעון השלישי ולרבעון השני של 2020 מעידים כי משבר הקורונה הוביל לפגיעה משמעותית בהיקפי האשראי שגופים אלה מעמידים, בסדרי גודל חריגים מאד בהשוואה לשאר נותני האשראי במשק.

בסיכום הרבעון השלישי של 2020 נרשמה ירידה דרמטית של 1.2 מיליארד שקל (כ-24%) ביתרת האשראי מצד גופים אלה בהשוואה לתחילת השנה. זאת, לאחר צניחה חריפה של כ-938 מיליון שקלים ביתרת האשראי שניתנת על ידם ברבעון השני של 2020. 

סיבה מרכזית לירידה זו נעוצה בצניחה מקבילה של מקורות המימון שהועמדו לטובת גופים אלה. בהשוואה לתחילת השנה, ברבעון השלישי של 2020 נרשמה צניחה של 1.4 מיליארד שקל (32%-) בהתחייבויות השוטפות של החברות הללו, המשקפת ירידה של 740 מיליון שקלים (25%-) באשראי הניתן להן מתאגידים בנקאיים וירידה באשראי הניתן על ידי הגופים המוסדיים.

חלק מפערי המימון הללו הושלמו על ידי הזרמת הון בעלים לחברות הללו, שהגדיל את ההון העצמי כולל שלהן ב-500 מיליון שקלים (41%) מסוף 2019. יחד עם זאת, יש לציין כי ברבעון השלישי קיימת מגמת התאוששות קלה בהשוואה לרבעון השני, אשר באה לידי ביטוי בגידול בהיקף האשראי של כ-193 מיליון שקל – גידול של 5%, וכן בגידול של כ-9% בהתחייבויות השוטפות. ברקע הדברים, יוזכר כי נכון לסוף הרבעון השלישי חברות אלה לא נהנו מכלי הסיוע שבנק ישראל העמיד לטובת הבנקים, ובפרט ההלוואות בתנאים מועדפים לטובת העמדת אשראי לעסקים קטנים. בנוסף, חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות שנסקרות בפרק זה, לא הצטרפו לקרן בערבות מדינה. בכך, חברות אלה נמצאות בעמדת נחיתות בהעמדת אשראי בהשוואה למערכת הבנקאית. 

בהתאם לירידה המתוארת באשראי החוץ בנקאי, עולה כי שיעור העסקים שמדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי חוץ בנקאי עלתה במהלך המחצית האחרונה, מ-15% מהעסקים בפברואר ל-21% מהעסקים באוקטובר 2020, שיפור משיא המצוקה שנרשמה באפריל, בה 29% מהעסקים דיווחו על מגבלה מתונה או חמורה. כמו לגבי הגישה לאשראי הבנקאי, המצוקה בלטה במיוחד בענף המלונאות שגדלה מאד בחודשים האחרונים. בענף הבינוי ניכרת הרעה משמעותית בחודשים מאי ויוני ומאז חל שיפור, אם כי בחודש אוקטובר נרשמה הרעה נוספת. 

עלויות האשראי הבנקאי

ולקינוח, מציינת הכלכלנית הראשית בשורה טובה יחסית: הריבית הממוצעת על האשראי הבנקאי למגזר העסקי פחתה החל מחודש אפריל 2020 ושמרה על יציבות יחסית מאז. הריבית על האשראי לעסקים זעירים בסוף הרבעון השלישי היתה נמוכה בכ-0.45 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מרץ 2020, והריבית לעסקים קטנים נמוכה בכ-0.27 נקודות אחוז. הקיטון לגבי עסקים בינוניים וגדולים היה נמוך יותר והסתכם ב-0.07 וב-0.09 נקודות אחוז בהתאמה. 

הירידה בריבית, במיוחד בקרב עסקים קטנים וזעירים, משקפת גם את הריבית המופחתת על האשראי שניתן בערבות המדינה. זו עוגנה על רמה ממוצעת של 1.5% מעל לריבית הפריים (החל ממאי משמעותה ריבית של 3.1%) זאת לעומת ריבית ממוצעת שנעה שבין 2.3% ל-3.19% מעל לריבית פריים, כתלות בבנק ובגודל העסק, שהייתה נהוגה במחצית השנייה של 2019 בקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה בשנת 2016 בתנאי ערבות מדינה נמוכים יותר. עם זאת, ברור, לדעתה של גרינברג, כי נתוני הריבית משקפים רק את מצבו של מי שקיבל אשראי, אך כמובן, אינם יכולים לשקף את מצבו של מי שמודר מקבלת אשראי.  

כתיבת תגובה