הם יצאו להביס את כרישי וול סטריט ובחרו להשקיע את כספם במספר מניות שקרנות הגידור רכשו עליהן 'שורטים' • על הדרך החליט ההמון להשקיע גם באחת המתכות המשפיעות ביותר על כיסנו: הכסף • ירידת המניות הללו בצניחות עזות של 'תיקון' מסמנת את פתיחתם המחודשת של בתי ההימורים השונים, שהבורסה היוותה להם תחליף • וגם: כמה יהיה שוויה של מטבע מחצית השקל השנה?
דוד שלומוביץ 03.02.2021מלחמת הצעירים בוול סטריט עומדת להשפיע ישירות על הכיס שלנו. בסוף השבוע הבא יחול ראש חודש אדר בו 'משמיעים על השקלים' ותחל מצוות מחצית השקל. משפחות רבות נוהגות לתת ערך מחצית השקל על כל ראש במשפחה, נראה שהשנה ההוצאה תהיה יקרה מאוד.
בשנה שעברה פרסם הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, כי שווי מחצית השקל עומד על 22 שקלים לנפש. סכום זה נקבע על פי חישוב השווי של אונקיית כסף שעמד על 18 דולר ומחירו של גרם כסף טהור הנגזר ממנו.
ב-12 החודשים האחרונים עלה מחיר אונקיית כסף בכ-61% ומתחילת השנה בכ-9%. מחירו עומד כיום על 28.5 דולר לאונקייה ורק השבוע זינק ערכו בכ-15% בקירוב והיד עוד נטויה בגלל מיליוני אמריקאים שהחליטו לחנך את כרישי וול סטריט.
תשאלו: מה הקשר? התשובה היא גיימסטופ.
נזכיר בקצרה במה מדובר. בשוק המניות יש מושג הנקרא 'מכירה בחסר' – שורט, בעגה המקצועית. על פי ההסבר הפשוט בוויקיפדיה, מדובר בשיטה לעשיית רווחים כשערכו של נכס בסיס סחיר בשוק ההון נמצא בירידה. בשיטה זו נמכרים ניירות ערך או כספים שאינם בבעלות המוכר במטרה לגריפת רווחים במועד מאוחר יותר, אם ערכם אכן ירד. הדבר מתבצע כאשר סוחר מקבל בהשאלה נייר ערך מבעליו ומוכר אותו בשוק, לאחר זמן מסוים עליו לרכוש אותו מחדש על מנת להחזירו לבעליו. כאשר מחירו נמוך יותר, הוא מוציא מכיסו פחות כסף מהסכום שקיבל בעת מכירת הנייר.
מאידך, כאשר מחיר המניה גבוה יותר, הוא צריך להביא כסף מהבית כדי לרכוש אותה ולהחזיר את המניה לבעליה. ישנן קרנות גידור המתמחות בתחום ואחת הדרכים שלהם היא להפיץ מידעים עד כמה המניה נמצאת בשפל ועד כמה המניה נמצאת בסכנה, בינתיים הם מבצעים רכישות שורט גדולות וממתינות בצד לרווח הגדול.
בחודשים האחרונים, לצד השעמום הגדול כתוצאה ממשבר הקורונה וסגירת אפשרויות הפנאי וההימורים בעולם בפרט ובארה"ב בכלל, התאגדו מיליוני בני אדם באמצעות הרשתות החברתיות בקריאה "להביס את כרישי וול סטריט". גולשים בפורום WallStreetBets באתר הפופולרי רדיט קראו לרכוש מניות שהשורטים עליהם היו בעשרות אחוזים. אחת מהן היא מניית גיימסטופ הנמצאת בכותרות לצד מניית בלקברי, AMC ועוד.
מרשת כושלת למניית על
גיימסטופ היא רשת חנויות משחקי מחשב ואלקטרוניקה שמפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה בעקבות פתיחת חנויות וירטואליות ואפליקציות משחק, המייתרות את הרכישה בחניות הפיזיות. (לשם המחשה: תזרים המזומנים של החברה נפל בשש שנים האחרונות בכמיליארד דולר למינוס 240 מיליון דולר). גם הקורונה לא עשתה טוב לרשת ובהתאם לכך מחיר המנייה צנח לפחות מ-3 דולר ליחידה. בעקבות כך קרנות הגידור הגדולות כתבו עליה 'שורטים' ורכשו כמעט את כל מניות החברה בשורט, כשהן ממתינות לחברה שתפשוט רגל והן יגזרו רווחים עצומים.
הקריאה ברשתות החברתיות נגד קרנות הגידור, הביאו מיליוני אמריקאים ואחרים לרכוש את מניות החברה והקפיצו את המנייה בכ-1,625% בחודש האחרון ובכ-7,770% ב-12 החודשים האחרונים. שווי החברה צמח כמעט בן לילה מ-2 מיליארד דולר ל-15 מיליארד דולר, בזמן שבפעילות האמיתית השווי נמוך בהרבה. מחיר המנייה הרקיע שחקים, ובסוף השבוע האחרון המחיר אף עבר את ה-400 דולר למנייה.
בעקבות כך קרנות גידור נאלצו 'להביא כסף מהבית' לצורך סגירת ההפסדים, כאשר על פי הערכות הן הפסידו בחודש האחרון 70-100 מיליארד דולר. כדור השלג שהחל להתגלגל בוול סטריט גרם למניות רבות לרדת בעקבות מכירה המונית של מניות קרנות הגידור כדי לכסות על ההפסדים.
ואיך כל הסיפור הזה קשור למצוות מחצית השקל שנקיים בעוד מספר ימים, או מה הקשר בין כל זה למתנת קופסת כסף טהור לאתרוג (בין ט"ו בשבט לפורים) או נרתיק מכסף למגילת אסתר, שנהוג בקהילות רבות לרכוש לחתן הטרי?
מחיר הכסף
גולשים בפורומים המדוברים החליטו שגם שווי מתכת הכסף סובל ממניפולציות רבות. הקריאה הפכה מדיבור מתון ל'עליהום' מטורף וההמונים קבעו שזינוק במחירי המתכת יעורר בעיות עבור המוסדות הפיננסיים המסורתיים. "תחשבו על הרווחים, ואם לא אכפת לכם מהרווחים, תחשבו על בנקים כמו JP Morgan שאתם תמוטטו על הדרך", צוטט ב'מאקו' המשתמש RocketBoomGo בפוסט שהפך לפופולרי במיוחד באתר.
מחיר הכסף, גם כך זינק בשנה האחרונה – בעקבות משבר הקורונה. המתכות היקרות הן נקודת מפלט בטוחה לחוששים מפני נפילות. גם הזהב טיפס מתחילת הקורונה ולאחר מכן תיקן את עצמו בחודש אוגוסט, אך עדיין – מחירו גבוה יותר מהתקופה טרם הקורונה.
קריאת ההמון 'לטפל' בערך הכסף עלולה לגרור זינוק במחיר אונקיית הכסף. ביומיים האחרונים זינק מחיר האונקייה ב-17% ופרץ את מחסום ה–30 דולר, מחיר שלא נראה מזה שמונה שנים, בהמשך השוק תיקן את עצמו והמחיר עומד היום כאמור על 28.5 דולר.
"היו לכסף אפיזודות של תנודות גדולות בעבר", אמר ל-TheMarker יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים פיננסיים. "באפריל 2011 הוא הגיע כמעט ל-50 דולר לאונקייה, כך שהשוק היה כבר בסרט הזה. זה החזיק כמה ימים, ואז התרסק. גם ב-1980 הייתה ריצה גדולה".
לדברי פריימן, שחקנים נוספים בשוק הכסף הם היצרנים – חברות הכרייה. הן עשויות להיכנס לשוק ולמכור מלאים או את התפוקה העתידית שלהן ברווח כך שלא ניתן לזהות להיכן יילך מחיר הכסף.
עם זאת, פריימן מרגיע מעט וטוען כי הכסף נבדל בכמה דרכים ממניות כמו גיימסטופ, ולכן גם יהיה קשה יותר לבצע בו 'שורט סקוויז" אותה שיטת הפעולה המועדפת על משקיעי רדיט, כפי שבוצעה בין היתר במניית גיימסטופ (כלומר, לאלץ משקיעים שפתחו פוזיציות שורט לסגור אותן, ולרכוש מחדש את המניה בשוק – ובכך לתדלק את העליות).
לפי נתונים של נציבות המסחר בחוזים העתידיים בסחורות, לחברות ההשקעה וניהול הכסף בעולם יש פוזיציית 'לונג נטו' על הכסף מאז אמצע 2019 – כלומר, יש יותר משקיעים שמעריכים שערך הסחורה יעלה, ולא יירד. כך שגם להמונים יהיה קשה להריץ את מחיר הכסף כפי שעשו עם גיימסטופ ואחרים.
התחליף להימורים
המטרה של הצעירים הייתה לזעזע את שוק ההון הממוסד והמעונב ולגרום למוסדות הפיננסיים הגדולים להפסדים כבדים. כפי שראינו, המשקיעים החובבים ברדיט אכן הצליחו. מאידך, ביומיים האחרונים מחיר המנייה ירד בכ-72%, אמש נפלה המניה בכ-60% לאחר נפילה של כ-30% שלשום. מחיר המניה עומד כעת על 90 דולר וזאת לאחר שמחירה עמד בשיא על 483 דולר.
מה הלאה? כאן הדעות חלוקות, רבים בעולם נוטים לומר שבקרוב – בהתאם להתקדמות החיסונים והשליטה בנגיף – ייפתחו שוב מתחמי ההימורים בארה"ב ובעולם, הפנאי יחזור לקדמותו וגם עולם העבודה יקבל זינוק. לאנשים יהיה פחות זמן וכסף לשחק במגרשים הללו והכרישים ישובו לטרוף את החברות הקטנות.
מנגד, ישנם רבים הטוענים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר ולבנות עולם חדש ובלתי מוכר. אלו מדברים במונחים של האביב הערבי שהושפע מהרשתות החברתיות, סערת טראמפ והפריצה לקפיטל, וכדור העולם שמצטמק עוד ועוד, כך שהכפר הגלובלי הופך לקטן מאי פעם. מי צודק? שלמה המלך כבר כתב לפני כ-2,900 שנה: "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שייעשה – ואין כל חדש תחת השמש".