הלמ"ס: האבטלה עלתה ביולי – גם ההייטק משנה כיוון

משרדי הייטק בהרצליה פיתוח | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי 2026, ומהם עולה תמונה מעורבת של שוק העבודה הישראלי: מצד אחד, מספר המועסקים עלה בכ־10 אלף איש ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה המשיך לעלות; מצד שני, שיעור האבטלה עלה, היקף העבודה במשרה מלאה הצטמצם ומספר העובדים במשרה חלקית גדל. הנתונים מתייחסים לישראלים בלבד, לאחר המעבר להגדרות מפקד האוכלוסין 2022.

בנתונים מנוכי עונתיות, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ביולי ל־62.2%, לעומת 62.0% ביוני. שיעור התעסוקה עלה ל־60.3%, לעומת 60.2% בחודש הקודם, אך שיעור הבלתי מועסקים עלה ל־3.1%, לעומת 2.9% ביוני. במספרים, כוח העבודה כלל כ־4.521 מיליון בני אדם, מתוכם כ־4.383 מיליון מועסקים וכ־138 אלף בלתי מועסקים.

אחד הנתונים הבולטים הוא השינוי בתמהיל העבודה. מספר המועסקים אמנם עלה מ־4.373 מיליון ביוני לכ־4.383 מיליון ביולי, אך מספר העובדים בהיקף מלא של 35 שעות ומעלה בשבוע הקובע ירד בכ־113 אלף, בעוד שמספר העובדים בהיקף חלקי עלה בכ־144 אלף. במקביל, ממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק ירד ל־34.8 שעות, לעומת 35.6 שעות ביוני.

גם שיעור העובדים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא ירד ל־77.4%, לעומת 78.3% בחודש הקודם. בקרב הגברים ירד השיעור ל־86.4%, לעומת 86.7%, ובקרב הנשים נרשמה ירידה משמעותית יותר, ל־68.0% לעומת 69.4%.

בנתונים המקוריים של יולי, שאינם מנוכי עונתיות, התמונה אף חריפה יותר: שיעור האבטלה עלה ל־3.3%, לעומת 2.8% ביוני, בעוד שיעור התעסוקה עלה במעט ל־60.5%. מספר המועסקים עמד על כ־4.399 מיליון, עלייה של כ־11 אלף לעומת החודש הקודם. עם זאת, מספר מי שעבדו בפועל בשבוע הקובע ירד בכ־127 אלף, ומספר העובדים במשרה מלאה ירד בכ־126 אלף.

במקביל, נרשמה ירידה בהיעדרות מעבודה מסיבות כלכליות. שיעור הנעדרים זמנית מעבודתם במשך כל השבוע מסיבות כלכליות ירד ל־4.0%, לעומת 8.5% ביוני. גם שיעור הנעדרים בקרב גברים ירד מ־12.8% ל־6.2%, ובקרב נשים מ־5.0% ל־2.9%.

עם זאת, כשמביאים בחשבון את כלל מי שאינם עובדים או נעדרים מהעבודה, התמונה מורכבת יותר. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במשך כל השבוע מסיבות כלכליות, יחד עם הבלתי מועסקים, עלה ל־161.8 אלף איש, המהווים 3.6% מכוח העבודה, לעומת 145.1 אלף ו־3.2% ביוני. בהגדרה רחבה יותר, הכוללת גם מי שהפסיקו לעבוד בעקבות פיטורים או סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות, הגיע השיעור ל־4.0%. בהגדרה הרחבה ביותר, הכוללת גם מתייאשים מחיפוש עבודה, הוא הגיע ל־4.4%, שהם כ־199.6 אלף איש.

נתון נוסף שמצביע על הלחצים בשוק העבודה הוא מספר המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, שעלה ביולי ל־43 אלף, לעומת 39 אלף ביוני. חלקם מכלל המועסקים עלה ל־1.0%, לעומת 0.9% בחודש הקודם.

בהייטק נרשמה תמונה שונה בין הנתונים המנוכי עונתיות לנתונים המקוריים. בנתונים מנוכי עונתיות עלה מספר השכירים בתחום ההייטק ביולי לכ־434 אלף, לעומת כ־427 אלף ביוני, וחלקם מכלל השכירים עלה ל־11.4%, לעומת 11.3%. מנגד, בנתונים המקוריים מספר השכירים בהייטק ירד לכ־429 אלף, לעומת כ־447 אלף בחודש הקודם, וחלקם מכלל השכירים ירד ל־11.2%, לעומת 11.7%.

גם לפי ענפים נרשמו שינויים. התוספת הגדולה ביותר במספר המועסקים הייתה בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד, עם כ־9,000 מועסקים נוספים, בעוד הירידה הגדולה ביותר נרשמה בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, עם ירידה של כ־6,000 מועסקים. לפי משלחי יד, העלייה הגדולה ביותר הייתה בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה, עם תוספת של כ־20 אלף מועסקים, ואילו מספר העובדים הבלתי מקצועיים ירד בכ־12 אלף.

ברמה הגיאוגרפית, מחוז המרכז הוביל ביולי עם שיעור השתתפות של 67.6% בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, ואחריו מחוז תל אביב. מנגד, מחוז ירושלים הציג את שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר, 51.9%. גם בשיעור התעסוקה הוביל מחוז המרכז עם 65.6%, בעוד מחוז ירושלים רשם את השיעור הנמוך ביותר, 50.1%.

נתוני הלמ"ס משתלבים בתמונה רחבה יותר של המשק. מספר המשרות הפנויות עלה ביולי ל־147,990, לעומת 145,777 ביוני, לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר. במקביל, בנק ישראל דיווח כי המדד החודשי לפעילות המשק עלה ביולי ב־0.5%, כאשר בין הגורמים שתמכו בו היו נתוני המועסקים בפועל, משרות השכיר והמשרות הפנויות.