המדד החברתי כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015 פורסם היום • ירושלים בצניחה לצד בני ברק ובית שמש, אך מסרבת לקחת אחריות. ביתר עילית ומודיעין עילית באשכול הנמוך ביותר • "תופעת הקיצוצים חייבת להיפסק"
שי קליין 28.11.2018ירושלים, בני ברק ובית שמש – וכך גם ביתר עילית ומודיעין עילית – מדורגות במקום נמוך במיוחד במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם היום, ברמה של רשות מקומית וברמה של יישוב לשנת 2015. (לא – זאת לא טעות, המדד, המבוסס על נתונים ממקורות מנהליים שונים, ואורך זמן רב מאוד להצליב ביניהם ולשקלל אותם. מדד 2013, למשל, פורסם רק ב-2016).
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
עתה, בנתונים החדשים שפורסמו היום, מוצגים הן דירוג אשכולות מחודש (כאשר הדירוג הינו מספרית מנמוך לגבוה) והן דירוג של ערים ויישובים לפי מיקום (שוב ממקום 255 ברשימה ליישוב המבוסס סביון, ועד למועצה האזורית נוה מדבר שנמצאת במקום הנמוך – 1).
ירושלים ירדה ב-11 מקומות בהשוואה לדירוג המדד הכלכלי חברתי 2013, וניצבת עתה במקום ה-50 הבלתי מכובד. ירושלים אף יורדת בעקבות כך מאשכול 3, לאשכול 2, והינה העיר השלישית בלבד מתחתית הרשימה, כשלפניה ניצבות רק בני ברק (במקום ה-19) ובית שמש (במקום ה-22). בני ברק ובית שמש נותרו באשכול 2.
את רשימת הערים בישראל מובילה תל אביב (מקום 222) ואחריה רמת גן, ראשון לציון פתח תקווה וחיפה.
מבחינת אשכולות הדירוג הסוציו אקונומיים, באשכול 1 דורגו ביתר עילית ומודיעין עילית, לצד שכנים כמו יישובים בדואיים בנגב והמועצה האזורית נוה מדבר, ואילו כפר שמריהו וסביון נמצאים לבדם באשכול 10.
הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. חישוב המדד מבוסס על אותם משתנים ששימשו לחישוב המדד 2013 – כאשר מקורות הנתונים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין.
ערך מדד חברתי-כלכלי של רשות מקומית מחושב בשיטת ניתוח גורמים, כערך רציף שמתקבל על ידי שקלול של הערכים המתוקננים של 14 המשתנים הנבחרים. ערך המדד מתוקנן גם הוא, כך שממוצע ערכי המדד של כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע הכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. למשל, רשות שקיבלה ערך מדד 1.000- נמוכה מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע, והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.
ברמה של רשות מקומית, ערך המדד החברתי-כלכלי בשנת 2015 נע בין 2.797- עבור מועצה אזורית נווה מדבר לבין 2.590 עבור סביון. ל-126 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 45% מסך האוכלוסייה, ערך מדד שלילי (מתחת לממוצע). ל-129 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 55% מסך האוכלוסייה, ערך מדד חיובי (מעל הממוצע).
הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות.
להלן הטבלה המלאה של 10 הערים מתחתית ומרום הטבלה:
אין נטילת אחריות
למרות הנתונים העגומים, בעיריית ירושלים מסרבים ליטול אחריות על כשלונותיו של ראש העיר היוצא, ניר ברקת, ובוחרים להאשים דווקא את משרד האוצר בנתון המביש. "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של 4 שנים", נטען בתגובת העירייה.
לא זו בלבד, אלא שבעיריית ירושלים אף טוענים לכך כי העיר חובה שיפור סוציו-אקונומי בשנים האחרונות. "בעקבות פעולות העירייה בירושלים חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועליה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל והייטק בפרט. בשנים האחרונות נבלמה נטישת המשפחות הצעירות, חל גידול במגזר הציוני לצד שאר המגזרים, פרויקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית, תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים שמשמעותם מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר ובימים אלו מוקם רובע העסקים של ירושלים, בגודל פי 10 מעזריאלי, שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה", נכתב בתגובת העירייה.
בעיריית ירושלים הוסיפו וטענו כי "ראש העיר ניר ברקת הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר להגדיל את התקציבים לירושלים וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע ההתדרדרות באופן שיאפשר שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים".
בשלב זה, בחרו בעירייה להפיל את האשמה על כחלון ואמרו כי "לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תכנית אסטרטגית לבירה. על האוצר להירתם לפעולות שמובילה העירייה ולהגדיל את התקציבים לירושלים. הגדלת התקציב לבירה זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה", לשון התגובה.
קיצוצים של מיליונים
בתגובה לנתונים, הגיבו במרכז השלטון המקומי כי משרדי הממשלה אשמים בכך וכי פעילותם עלולים להחמיר עוד את המצב הסוציו-אקונומי בשורה של ערים בישראל. "לצערנו הרב, כל משרדי הממשלה ויתר הגופים המתקצבים רשויות מקומיות עושים זאת באופן דיפרנציאלי ובהתבסס על המדד החברתי- כלכלי אשר מודד את הרמה הכלכלית חברתית של התושבים ולא את האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית", אמרו.
במרכז השלטון המקומי הוסיפו, כי "כל פרסום שכזה גורם לזעזועים ולשינויים דרמטיים בתקציביהן של עשרות רשויות מקומיות. כך לדוגמה, בפרסום זה, ישנן 26 רשויות מקומיות שעולות באשכול החברתי – כלכלי והן יקוצצו במאות מיליוני שקלים, דבר שיפגע באופן מיידי וישירות בתושבים. תופעה זו חייבת להיפסק. כפי שהצבענו בעבר, על המדינה למסד מדד אלטרנטיבי שישקף הלכה למעשה את חוזק הרשות המקומית ויכולתה לממן את השירותים הנדרשים לתושבים", לשון התגובה.
מהמכון החרדי למחקרי מדיניות נמסר בתגובה לנתונים, כי "עצוב לראות כי בכל הקשור למצבן החברתי-כלכלי של הערים החרדיות, מדינת ישראל לא רק שאינה מתקדמת – אלא אף הולכת אחורה. כל מה שנעשה עד כה לא שינה דבר. המגזר החרדי נמצא במגמת גידול מתמדת (11.2% מהאוכלוסייה בשנת 2015, 14.2% מהאוכלוסייה בשנת 2025 ו-17.8% מהאוכלוסייה בשנת 2035), ולכן הצורך לפתור את המצב לא ייעלם, אלא רק יתעצם".
במכון הוסיפו וקראו לממשלה "התגייס ולטפל בכך עוד היום, תוך יצירת תכנית לאומית מקיפה. אנו חוקרים את הנושא זמן רב ויצרנו כמה תכניות עבודה שעשויות לשנות את המצב הקיים; משכך, אנו מזמינים את כל הגורמים הרלוונטיים לשתף עימנו פעולה כדי ליצור מציאות אחרת בערים החרדיות".
28/11/2018 17:43
איך ירושלים שמטר ריבוע עולה יותר מ25000 ש"ח נמצא בסוציו אקונומי נמוך
התשובה כי מחשבים את החרדים והערבים
לגבי החרדים במקום שיתנו תקציבים לירושלים שבסוף יגיע לבעלי היחידות דיור שמשכירים בשחור
שיתנו מענקים לאנשים שעוברים לגור בפרפריה