המדדים מכים: הפתעה כלפי מעלה

בעקבות נתוני הצמיחה הטובים מהצפי אנו מעדכנים כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לשנת 2021 • החיסונים הזריקו לבנק ישראל אופטימיות, אך הוא לא רומז על שינוי קרוב במדיניות • ארה"ב: הממשלה חילקה, הצרכנים בזבזו, והדילמה של הבנק המרכזי עולה

הבנק המרכזי, הפדרל רזרב - ארה"ב | צילום: shutterstock

הלמ"ס פרסמה את נתוני הצמיחה ל-2020 שהצביעו על ירידה של 2.4 אחוזים בתוצר. אמנם זו הירידה השנתית החדה מאז החלו המדידות, אך הנתון טוב מהתחזית המוקדמת שלנו (ושל בנק ישראל, האוצר וקרן המטבע).

ההפתעה כלפי מעלה נובעת מצמיחה חיובית של 6.3 אחוזים בשיעור שנתי (3% בניכוי יבוא רכבים) ברבעון האחרון של 2020, שצפינו שיהיה חלש יותר נוכח הסגרים וההגבלות על הפעילות. אך יצוא שירותים חזק, לצד גידול חריג בהשקעות (לא רק רכבים), בדגש על מכונות וציוד, תרמו להפתעה כלפי מעלה.

בעקבות זאת עדכנו כלפי מעלה את התחזית שלנו ל-2021 ל-5.1 אחוזים (4.4% בתחזית הקודמת), בהובלת תחזית לצמיחה דו‑ספרתית בצריכה הפרטית (כ-11%). חשוב לציין שגם לאחר העדכון אנו צופים שהתוצר לנפש בסוף השנה עדיין יהיה נמוך מרמתו קודם המשבר.

החיסונים הזריקו אופטימיות

כצפוי, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי על 0.1 אחוז והבנק גם לא שינה את תוכנית הרכישות. ההודעה לעיתונות הייתה מעט יותר אופטימית נוכח ההתקדמות המהירה של תוכנית החיסונים, דבר שמגדיל את האופטימיות באשר לצמיחה בהמשך השנה. אך הבנק הדגיש שהסיכונים עדיין גבוהים, נוכח הווריאנטים החדשים לנגיף, והוא לא צופה התאוששות מהירה בשוק העבודה.

ההודעה לא משנה את הערכתנו שקלושים הסיכויים שריבית בנק ישראל תרד, ושהיא תישאר ללא שינוי לזמן ממושך. הבנק ימשיך למקד את פעילותו ברכישת מט"ח וברכישת אג"ח ממשלתיות בכדי לשמור שעלויות הגיוס של הממשלה לא יעלו.

בעולם

המכירות הקמעונאיות בארה"ב בינואר עלו על הציפיות המוקדמות וזינקו ב-5.3 אחוזים. התשלומים הישירים שמשקי הבית קיבלו, עוד מתוכנית הסיוע הקודמת של טראמפ, תרמו רבות לכך, ומפיצו על הזינוק בתחלואה בינואר. להערכתנו, החורף הקשה ישפיע לשלילה על הנתונים בפברואר, אך אם השיפור במזג האוויר, ולאור הירידה בתחלואה והתקדמות בחיסונים, נראה בחודשים הבאים עדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה.

הגורמים הללו תרמו להמשך עלייה בציפיות לאינפלציה ולהיתללות עקום התשואות, אך הפרוטוקולים האחרונים של הבנק המרכזי ממשיכים להדגיש שחברי הבנק מאמינים שעוד מוקדם לצמצם את התמיכה, בדגש על שוק העבודה שההתאוששות בו נעצרה. כך גם על פי סך הדרישות השבועיות לדמי אבטלה שעלה ל-800 אלף בשבוע הקודם, ולמעשה לא נרשם שיפור מאז מדצמבר. אנו מצפים שנגיד הבנק המרכזי יתמיד בקו זה גם בעדות השבוע בקונגרס, וידגיש שצפויה עלייה זמנית באינפלציה באפריל/מאי בשל 'אפקט קצה'.

חלק מהעלייה במחירים מוסברת גם בזינוק בעלויות השילוח ובמחירי הסחורות, שתרמו לעלייה במדד המחירים ליצרן. בינואר המדד זינק ב-1.3 אחוזים (1.8% ב-12 החודשים האחרונים) והדבר יבוא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן בחודשים הבאים.

להערכתנו, אם החוזקה בצריכה הפרטית והעלייה בציפיות לאינפלציה יתמידו, הדבר יקשה על הבנק המרכזי להצדיק את המשך תוכנית הרכישות גם במחצית השנייה של השנה. במיוחד אם תוכנית הסיוע הנוספת של ביידן תעבור ותכלול תשלומים ישירים משמעותיים לכל משק בית.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

כתיבת תגובה