המוסדיים ישקיעו 100 מיליארד בכלכלת ישראל?

ועדת הכספים קיימה דיון ארוך לעניין תקנות להגדלת אחוז ההשקעה של גופים מוסדיים במיזמי תשתיות בישראל • במסגרת הדיון הציגו שר האוצר ומנהל רשות שוק ההון כי השקעה בהיקף של עד 49% במיזמי תשתיות, תחזיר לישראל השקעות של מיליארדים רבים שיקדמו את הענף ויביאו להשקעה בטוחה ומניבה יותר לציבור החוסכים • מנגד תהו חברי כנסת וגורמים נוספים האם הצעד לא יפגע במאבק בריכוזיות במשק, האם האחוז לא צריך להיות נמוך יותר והאם נכון לעשות שינוי משמעותי בעת כהונת ממשלת מעבר • בתום הדיון נקבע כי הוועדה תמשיך ותדון כדי להעמיק ולהגיע להחלטות המיטביות למשק

בניית תשתיות shutterstock

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח”כ משה גפני קיימה היום (ג’) דיון לעניין תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) – תיקון תקנות כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים. בדיון לקחו חלק שר האוצר ישראל כ”ץ וראש רשות שוק ההון דר’ משה ברקת.

התקנות מציעות בין היתר, להתיר במעמד הנפקת מניות, השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום לעניין השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל – כך קבוצת משקיעים מוסדיים תוכל באמצעות כספי החוסכים בלבד, להחזיק עד 49 אחוזים בתאגיד שפעילותו הקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל תחת המגבלה של עד 20 אחוזים כיום.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני פתח את הדיון: “מדובר על תקנות שאנחנו הולכים לדון בהן ויש הרבה פרטים והשגות ותמיכה והתנגדות, חשוב מאוד שהשר כאן, נבקש לקבל מענה ותמונה מלאה של הדברים”.

שר האוצר, ישראל כ”ץ: “התקנות מגיעות על רקע הצורך שהכספים יושקעו כאן בישראל ולא רק בחו”ל, היקף ההשקעות בקרנות הוא כ-2 טריליון שקלים, עיקר ההשקעות היו בחו”ל בגלל חוסר התאמה כאן. גם במסלולי המיסים יקודמו דברים במסגרת כך. שנכנסתי לתפקידי קיימתי פגישות כדי לחפש דרכים להתניע את המשק, לעודד השקעות וכל הדברים האחרים, וזה היה אחד הדברים.

“אנחנו מדברים על 100 מיליארד ₪ שיושקעו בתשתיות במדינת ישראל, סכומים עצומים כאלה יכולים להיות ממש נקודת שינוי ביכולת למנף. ננקטו כל צעדי הזהירות, וזה יכול לגרום להכנסות יותר גבוהות לציבור, זה מתן אפשרות מבוקרת ונכונה להשקיע בישראל במקום בארה”ב או מקומות אחרים, זה נכון לכל הגורמים שעכשיו נערכים להשקעות ולתכנון. הם מתחילים להתארגן, זה לא דבר שקורה ביום אחד. מדובר בעד 49 אחוז, לא שליטה, מדובר בהשקעה בפרויקט ספציפי ולא השתלטות של קרנות על גופים. דברים שונו עוד ועוד כדי להגיע לנוסחים המבוקרים בלי לפגוע בתחרות או בדברים האחרים”.

מנהל רשות שוק ההון, דר’ משה ברקת הציג כי מטרת התקנות הינה “הסרת חסמים בבחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל והגברת הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שישיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים”, וכי ההשקעה בתשתיות טומנת בחובה יתרונות משמעותיים בראיית החוסך, והיתרונות מתחדדים כאשר מדובר בפרויקטים בישראל.

עוד הציג ברקת כי אין כל הקלות רגולטוריות במסגרת השינוי, וכי השקעה כפופה לבחינות כדאיות כמו בכל השקעה אחרת. ברקת הציג כי בכלל הגדרת תשתיות נכללות תשתיות מים וביוב, פסולת, כבישים, אנרגיה, תקשורת, תשתיות ppp, מבנים ציבוריים ותשתיות המסייעות להתמודדות עם משבר האקלים.

כך הציג ברקת כי השינוי מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליון ₪: עד כ-80 מיליארד ש”ח להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 מיליארד ש”ח נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל.

במקביל הדגיש ברקת כי גם במסגרת השינוי, לגופיים המוסדיים אין שליטה בתאגיד, ההשקעה מכספי חוסכים בלבד, וכי ההשקעה היא לפעילות התאגיד -הקמה ופיתוח של פרויקט תשתיות בישראל או גיוס הון לפרויקטי תשתיות בישראל, וכי ההשקעה לא תהווה יותר מ-5% מסך הנכסים של המוסדי.

ברקת הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל, וכי האפיק מגלם בתוכו יתרונות שונים גם בראיית החוסך, בניהם השקעה ארוכת טווח.

ברקת: “הצעד הזה בראש ובראשונה בעד הפנסיה של אזרחי ישראל, ייתן לאזרחים להינות מהתנופה בישראל בלי לפגוע בחסמים. השלב  הזה נוגע לתשתיות שהוא נושא סופר קריטי, יש קונצנזוס שאנחנו צריכים להשקיע עוד ועוד בתשתיות זה יאפשר לחוסכים בפנסיה להנות מהתשואות האלה, יש תשואה עודפת והתאמה גבוה לתיקי החוסכים לפנסיה”

“יש לנו בעיה אקוטית, שלחנו את כספי החוסכים לשוק ההון, אבל שלחנו את זה גם אל מעבר לים. צריך לפזר סיכונים אבל מבחינת האפקט של החוסכים והצמיחה בישראל, ויש לזה היבטים בעייתיים. צריך להבין שמכל שקל 50 אחוז מוצאים את עצמם מחוץ לישראל, מהר מאוד זה יגיע ל-70 אחוזים. מה שאנחנו עושים זה הסרת חסמים להשקעות בפרוייקטיי תשתיות בישראל והשגת תשואות גבוהות יותר לחוסכים. הסיכונים שלי נמוכים יותר מהשקעה דומה בחו”ל, אין פה סיכון, ההשקעות נבחנים כמו כל השקעה אחרת.

“היום אני יכול להשקיע בשותפות בתחום הקנאביס או הנדל”ן עד 49% לא יכול להיות שלא נעשה זאת גם בענף מניב יותר כמו ענף התשתיות בישראל. היום ההשקעה כוללת בתשתיות בארץ ובחו”ל עומדת סה”כ על 64 מיליארד ₪, אנחנו מדברים רק על 100 מיליארד באקוויטי”.

“לצד כך, אנחנו גם הולכים לחיזוק ועדות ההשקעה, להן יש את כוח ההצבעה. אנחנו הולכים להפוך אותן ל-100 אחוז בלתי תלויות. כבר שמנו הוראות שהיום הצבעות העמיתים מופרדות לחלוטין”.

בנוסף הציג ברקת מחקר שנעשה על ידי הרשות בשיתוף עם חוקרים בעלי שם ומצביע כי עלייה בשיעור של 10% בשיעור החשיפה של תיק החוסכים לנכסים לא סחירים מביא לתשואה שנתית עודפת בשיעור של 0.5%. עוד ציין ברקת: “אנחנו לא ממציאים את הגלגל, ה-cecd, וגופים מפקחים שונים בעולם ממליצים כולם על השקעה זו”.

קופון על הפנסיה

ח”כ יפעת שאשא ביטון: “השאלה אם אנחנו לא מסכנים יותר את הפנסיות שלנו? במיוחד שה-29% הנוספים הם מעולם הפנסיה בלבד”.

ח”כ מיקי לוי: “למה ממשלת מעבר? היום מתהפכים דברים. יכול להיות שיבוא מישהו אחרייך לרשות ויגיד סליחה. מדוע ביום האחרון בממשלת מעבר? לא נראה לי שזה ראוי”.

ברקת: “אני רוצה לחדד שלא מדובר על הגדלת השקעות אלא על השקעות חדשות. כבר היום יכולים הגופים להגיע ל-49% בשותפויות, למה שאתן לכל מיני גופים לגזור קופון על הפנסיה?”.

ח”כ עודד פורר: “השינוי צריך לבוא במסגרת ממשלה חדשה עם תקציב מסודר ופרויקטים להשקעה, אני שואל משפטית גם את הייעוץ לוועדה האם ניתן להביא את התקנות בכלל בעת ממשלת מעבר?

שר האוצר: “התקנות מסתובבות פה כבר כחצי שנה, והכריזו על בחירות, אנחנו מגובים בכל האישורים אחרת ההליך הזה לא היה קורה. אני לא יכול לחתום כשר אוצר לחתום על הדברים אחרת. זה באישור כל הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, כולל היועץ המשפטי. אנחנו במצב מאוד מורכב, העברנו פה צעדים פה אחד שאילו לא היינו עושים זאת הייתה פגיעה קשה מאוד באזרחי ישראל בזמנים האלה. אנחנו אמורים לגלות אחריות כולנו, המשק הישראלי צריך את זה. אם מישהו חושב שהתקנות לא טובות, הן לא טובות אף פעם. הן מנרמלות אותנו ומביאות אותנו למצב של מדינות אחרות. משקיעים סכומים גדולים במקומות הרבה פחות בטוחים בעולם וזה מתקן את העיוותים. אם נלביש את זה על הזמנים הפוליטיים אז זה יכול להתעכב שוב ושוב”.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני: “הקמנו ועדת כספים כדי לטפל בבעיות במשק, הציבור אומר לנו נבחרתם ואתם לא עושים את העבודה. אם התקנות לא טובות צריך להצביע נגד, לא כי זה ערב בחירות אלא כי התקנות לא טובות, אם התקנות טובות והן אכן מתניעות את מה שמדובר כאן, אז מה זה רלוונטי?. צריך לשמוע את כולם ולשקול אבל צריך להחליט עניינית. אף אחד לא יכול להבטיח מתי יובא תקציב לכנסת, לכן לפעמים בוועדה זמנית צריך לקבל החלטות”.

ח”כ אופיר כץ: “טענתם שהכנסת לא מתפקדת ועכשיו שהיא מתפקדת זה גם לא בסדר? מה אתם רוצים?”.

ח”כ מוסי רז: “אני בעד הגדלת ההשקעה בתשתיות, אבל צריך להיות כאן דיון מפורט, כמו שבחוק יש 3 קריאות. אי אפשר עכשיו בשעה להצביע על 100 מיליארד ₪. הדברים גם צריכים להיות בהגבלת סכום, לא באחוזים כאלה, לכל היותר עד 25%, צריך לדבר על הדברים”.

ח”כ יוראי להב הרצנו: “אני לא מכיר שההשקעות המוסדיות מגיעות ל-20 אחוז בתחום התשתיות, אפילו לא קרוב לכך, לכן אני לא רואה שיש איזה חסמים שצריך להפיל, אשמח לדוגמאות”.

ח”כ יואב סגלוביץ’: “אני מסכים שמדובר בשינוי משמעותי, ולכן אני מסכים שזה לא צריך להסתיים בדיון אחד, אלא צריכים להתקיים דיונים ארוכים עם שמיעת כלל הגורמים. יש חוויה היסטורית לא טובה עם המוסדיים, אני לא מדבר על התשואות, אבל התהליך שמוצג פה יגביר בצורה דרמטית את הריכוזיות במשק. נניח אתה חושב שצריך להוסיף, למה לא ל-30% למה 49%?”

ח”כ גלעד קריב: “מעבר לכללים של שינוי מדיניות, אני חייב לומר שדי תמוה אדוני השר שהופעתך הראשונה בכנסת הזו, בוועדה הזמנית, היא לא כדי להציג כיצד המשרד נערך לתום תקופת החל”ת או כיצד תסייעו לעשרות אלפי עסקים שתלויים על בלימה, אלא על הדבר הזה. יש תחושה שיש ניסיון לקבוע עובדה במהירות לפני התחלפות ממשלה. הסיבה הגדולה שאין השקעה מספקת בתשתיות היא המדיניות המוסדית במדינת ישראל, לכן יש יחס הדוק בין הצעדים – השקעה מרכזית בתשתיות צריכה להיות מתקציב המדינה, לא מכספי החוסכים. תראו לנו נתונים כמה המוסדיים משקיעים בתשתיות לעומת תחומים אחרים, אם יש פער דרמטי, ולדעתי זה לא המצב”.

ח”כ קרן ברק: “מישהו חושב שהשקעה נוספת בתשתיות היא לא חיובית?”

870/135 ליינר ארטקל

ממשלת מעבר תוכל לקדם?

סגן היועץ המשפטי למשרד האוצר, דודי קופל: “התקנות הוגשו לראשונה לוועדת הכספים בחודש מרץ בכנסת הקודמת, סברנו בעצה אחת עם משרד המשפטים שמאחר שמדובר בנושא מקצועי שיש לו הסכמה לכלל גורמי המקצוע והוא נושא ממוקד, ולאור החשיבות שהשר והממונה ראו לצורך פיתוח התשתיות, במיוחד בתקופת פוסט קורונה, אין מניעה משפטית”.

חמוטל דרקסלר, משרד המשפטים: “לא מצאנו לנכון להתערב בעמדת האוצר בין השאר בגלל שהדבר מבוסס על עבודה מקצועית שנמשכה זה זמן רב והכסף ממוקד”.

יועמ”ש הכנסת וועדת הכספים, עו”ד שגית אפיק: “התקנות האלה הובאו בפני הכנסת בסמוך לבחירות, והועלו בפני ועדת הסכמות. ציינו בחוות הדעת שלנו שהתקנות מעלות שאלות רבות וכי הדברים דורשים דיון מעמיק וראוי שהנושא ידון בפני הכנסת הבאה, חשבנו שלא נכון יהיה להביא את זה בתקופת הדמדומים לפני הבחירות והמלצנו לוועדת ההסכמות שלא לקדם את זה, כי זה נושא שדורש ליבון, וזו בדיוק מטרת הוועדה הזו. ככל שהממשלה הביאה תקנות שנעשו בהן עבודה מקצועית, ועומד ראש הרשות ואומר שהוא עומד מאחוריהן, עליכם לקיים דיון. התקנות מעוררות שאלות כבדות משקל ויש לעבור תקנה תקנה ולבחון את הדברים, אבל צריך להפריד זאת מהשאלה המקדמית אם אפשר לדון בזה ולהצביע, זה אפשרי”.

ברוך לוברט, יועמ”ש רשות שוק ההון: “גם ליועץ המשפטי לממשלה יש מכלול שיקולים ואחד מהם הוא גם העבודה המקצועית, אנחנו מדברים על רגולטור מקצועי שעשה עבודה מקצועי, לכן במסגרת הזו ובשיקול של תקופת הקורונה ומצב של בחירות שוב ושוב, ורצון להביא טובה גדולה לציבור החוסכים בישראל, יחד עם חוות הדעת של משרד האוצר והמשפטים – אין מניעה גם מבחינת הממשלה להביא את התקנות ולהתקדם, לכן פרסמנו את הדברים להערות ציבור וביצענו תיקונים, ולכן אנחנו מביאים אותם לכנסת כדי לקבל החלטה”.

ראש הרשות השיב לשאלות: “מבחינת הריכוזיות – שעשו את חוק הריכוזיות דיברו על טייקונים, ושאנחנו מזיזים אותם, מי מצפים שיכנס במקומם אם לא הציבור? לא רק שזה לא יגדיל ריכוזיות זה עשוי להקטין ריכוזיות ולהגדיל תחרות. לגבי האחוז שנקבע על 49, בסך הכל השווינו להגבלה על עולמות אחרים כמו הנדל”ן שם רצו להגדיל אך למנוע שליטה”.

פרופ’ אברהם בן בסט: “המטרה להגדיל את ההרשאות במשק היא חיונית ביותר, נשאלת השאלה אם אנחנו מתקנים זאת באמצעות ההשקעות החדשות והתשובה היא לא. מאז 2000 ההשקעות יחסית לתוצר בישראל הרבה יותר נמוכות יחסית למדינות ה-oecd, באופן מערכתי ישראל משקיעה אחוז וחצי פחות, ואנחנו מדברים על כ-14 וחצי מיליארד בשנה. הסיבה היא לא העדר מימון, כן חשוב מאוד להגדיל את ההשקעות אבל הסיבה היא לא מחסור במימון, הכספים זורמים לחו”ל כי אין מספיק השקעות. הממשלה צריכה להחליט על הרבה יותר השקעות תשתית”.

“בנוסף יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים”.

“למיטב הבנתי הגדלת ההשקעה ל-49% מוגבלת לחברות פרטיות ולא לחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, זה אפליה מאוד גדולה עבור חברות שמבוקרות יותר מחברות אחרות”.

ברקת: “כולנו לא היינו רוצים לאפשר למוסדיים להגדיל אחזקות בחברות קיימות, זה לא יביא כסף חדש. אנחנו מייעדים זאת להנפקות ראשונות או לחברות חדשות”.

לינור דויטש, לובי 99: “אני חושבת שרוב החדר בעד השקעות בתשתית, השאלה אם התקנות האלה הן הדרך. רואים שההשקעות הקיימות  בתחום עומדות על בן 5 ל-7 אחוזים. אנחנו חושבים שמדובר בהחלטה כבדת משקל שמצריכה בדיקה, הזכירו פה צעדים שונים שנעשו לביזור הריכוזיות במשק. כמות הכוח שאתה נותן לגופים המוסדיים שחולשים כל אחד על 30 מיליארד ₪ מכספי המוסדיים, ונותנים להם 49% שליטה, זה להחזיר אותנו 25 שנה אחורה. שישקיעו כמה שהם רוצים דרך קרנות ההשקעה. נשמח לשמוע אם זה עבר את כל הרגולטורים, כולל הוועדה ליציבות פיננסית, האם רשות התחרות נתנה על זה את דעתה. מדובר על השלכות רוחב מאוד רחבות”.

תמיר כהן, יועץ שר האוצר: “היה פה שעטנז די גדול של מה זה תשתיות למדינת ישראל, נשמעו גם כמה נתונים שהיו נכונים לפני כמה עשורים. בעשור האחרון השקיעה המדינה כספים רבים מאוד בפרויקטי תשתיות בישראל, רק בהסעת המונים כ-45 מיליארד ₪. צבר הפרויקטים שעומד בפני מדינת ישראל הוא אסטרונומי, הממשלה לא יכולה להתבסס רק על מימון מדינה, אנחנו צריכים לגשר על פערים של כמה עשורים, השקענו במספרים גדולים בשנים האחרונות אבל אנחנו צריכים עוד מקומות מימון כדי לסגור את הפער”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה