זה לא אתם ואפילו לא הקורונה: זה האשראי הצרכני שמגלגל 200 מיליארד שקלים בשנה, ונחשב לבועה הכי גדולה במשק הישראלי מבחינתו של עו"ד תומר רבינוביץ, מייסד ומנכ"ל עמותת 'דף חדש' • וכשהיא תתפוצץ, הוא סבור שהחזרי הלוואות הקורונה או המינוס שתיכנסו אליו – יהיו כאין וכאפס לעומת מצב האשראי הצרכני בישראל • מה בכל זאת עושים? איך שורדים את הימים הללו בבטחה כלכלית בלי להכנס להוצאות מיותרות? • על כל אלה ועוד, עו"ד רבינוביץ בראיון מיוחד ל'ביזנעס'
דוד שלומוביץ 19.03.2020עד לפני כחודש נגיף הקורונה היה משהו ביזארי. בעיה סינית מלוכסנת עיניים. אכלתם עטלפים ברוטב נחשים? קבלו קורונה. העולם כולו הגיב במשיכת כתף. ההבנה הייתה שבמקרה הגרוע ביותר היצוא מסין יתעכב. חנויות הביגוד והמשחקים יקבלו את סחורתם באיחור ואולי לא נאכל דג מושט בפסח. זהו.
לפתע הסיר העולם את הכפפות. ענף התעופה בקריסה עם הפסקת הטיסות וסגירת המעברים בין מדינות; עולם התיירות שקע בתרדמה עמוקה; מיליוני אזרחים בעולם נתונים בהסגר ברמה כזו או אחרת; מרכזי קניות ותרבות הפנאי סגורים; התחבורה הציבורית צומצמה למינימום ואלפי עובדים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת.
לפתע החל הנגיף לתקוף את הכיס שלנו. את חשבון הבנק. את משענת הכלכלה והמחיה של כולנו. איש לא יודע מה ילד יום. הממשלה מציעה לנו הלוואות בערבות מדינה והבנקים קוראים לאזרחים להושיט את היד ולקבל את ההלוואה הבאה, שתעזור להם להחזיק את הראש מעל המים הסוערים.
"אל תכנסו לפאניקה". מבקש עו"ד תומר רבינוביץ (43), מומחה לדיני חדלות פירעון ומייסד ומנכ"ל עמותת 'דף חדש', המסייעת לאנשים לצאת ממעגל החובות לצמיחה כלכלית. "הפעילו שיקול דעת גם בעת הזאת. הלוואות הן לא הכנסות ולא מתנות. הלוואות יוצרות חובות שיקשו בהמשך על ההתנהלות הכלכלית היומיומית".
המצב קשה. ההכנסות בירידה דרסטית. ההוצאות ממשיכות לרדת מהחשבון, כרגיל. ההלוואות, שעד היום לחצו – לוחצות עוד יותר. מה עושים?
"בתור התחלה, פשוט לעצור רגע, לנשום עמוק, ולעשות הערכת מצב. נכון. זה קשה. בטח כשאתם עם ילדים בבית 24/7, ועם כל הלחץ הכלכלי. יחד עם זאת, קחו את הטיפ הכי חשוב לתקופה זאת. קחו עט ונייר (או טבלת אקסל), ותכננו את התזרים שלכם 3 חודשים קדימה.
"נסו לענות על 4 שאלות פשוטות:
- כמה כסף יש כרגע בחשבון הבנק?
- כמה עוד צפוי להיכנס ב-3 החודשים הקרובים?
- אילו תשלומים צריכים לרדת בתקופה הזו?
- איזה משאבים יש לנו כדי להשלים את הפער?
"סביר להניח שחלקכם תגלו שבתום 3 החודשים הללו ההוצאות יהיו גבוהות יותר מההכנסות. הכל בסדר. זה צפוי לחלוטין בתקופה משוגעת שכזאת, וכנראה שזה המצב שרוב תושבי ישראל יהיו בו בעוד 3 חודשים מהיום. אבל חובות הם לא גזירת גורל וניתן להיערך לקראת המצב".
טרם שנעבור לשלב הפתרונות אנחנו מנסים להבין. החובות וההלוואות הרי לא נולדו עם נגיף הקורונה. נכון להיום, יש כ-650 אלף איש בישראל שמתנהלים נגדם הליכי הוצאה לפועל, ומספר פושטי הרגל מכפיל את עצמו כל 3-4 שנים. היכן שורש הבעיה?
עו"ד תומר רבינוביץ שולף תשובה במהירות. "השורש טמון בשוק באשראי הצרכני. זהו שוק שעבר את ה-200 מיליארד שקל הלוואות למשקי בית בשנה (כ-45% מתקציב המדינה. ד"ש). היד הקלה על צריכת הלוואות בקליק והלוואות ברגע הביאה למצב שסטטיסטית 40% מתושבי ישראל מסובכים בחובות, וזה עוד לפני המשבר הנוכחי. מדובר במשפחות נורמטיביות, רובן משפחות עובדות ממעמד הביניים, שלחלקן החזר חובות חודשי של 2000-3000 שקלים בחודש, ואף יותר מזה, וזה עוד לפני משכנתה.
"כעת, אם משפחה כזאת תיטול הלוואה נוספת של 60,000 שקל, בעתיד הקרוב היא עלולה לקרוס. יתרה מזאת, רמת ההכנסה בתקופה זו עלולה לרדת – אם עדיין הדבר לא התרחש. דמי אבטלה הם רק כ-70% מהשכר. תוסיפו על זה החזרי הלוואות גבוהים, ובחודשים הקרובים כל בועת האשראי הזו צפויה להתפוצץ, ועשרות אלפים עלולים להיכנס למעגל אינסופי של חובות, עיקולים, צווי הוצאה לפועל, ובסופו של דבר – גם להליכי חדלות פירעון".
התחזיות פסימיות מאוד בעולם הכלכלי העולמי. קריסות, פיטורין והתדרדרות כלכלית עולמית צפויה לפי מומחים רבים. עו"ד רבינוביץ מצטרף לפסימיות: "להערכתי, בעקבות משבר הקורונה בועת האשראי הצרכני שמניעה את המשק בעשור האחרון צפויה להתפוצץ לנו בפנים, ולצערי עשרות אלפי משפחות בישראל יגיעו כנראה למצב של קריסה כלכלית, שזה אחד המשברים החמורים שמשפחה עלולה לעבור במהלך החיים".
מ'המפרקת' לכנ"ר – ומשם לחילוץ משפחות
עו"ד תומר רבינוביץ שהקים את עמותת 'דף חדש' למד עריכת דין באוניברסיטה העברית בשנת 1999 התמחה אצל 'שופטת הפירוקים' ורדה אלשיך בתל אביב. בהמשך פנה לעבוד כמנהל בעמותת "בית הגלגלים" המסייעת לילדים נכים, במקביל – עשה תואר שני בניהול מלכ"רים באונ' העברית, ולאחר כמה שנים עבר לעבוד אצל אביו עו"ד ירון רבינוביץ בתחום האזרחי-מסחרי. תקופה ארוכה שימש כבעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון מטעם הכונס הרשמי, שם הכיר את הצורך של המשפחות שנפלו לחובות לצאת מהבוץ.
בשנת 2014 פתח עו"ד רבינוביץ משרד עצמאי שפעל כעסק חברתי וסייע לעמותות רבות להתמודד עם נושא החובות. במקביל, החל לרכז סביבו עורכי דין המוכנים לעזור למשפחות לפתוח דף חדש. בשנת 2017 הוקמה העמותה ויצאה לדרך, בין היתר בתמיכת הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי. כיום מחזיקה העמותה בקהילה של עורכי דין מעולים, מרמת הגולן ועד ערד, שעברו סינון והנחיה מקצועית ע"י העמותה, כולם מומחים בתחום של ייצוג חייבים. עצמאיים, שרוצים להתפרנס בכבוד ובהגינות, אבל גם לעשות טוב בעולם.
מדובר בעורכי דין שנבדקו אחד לאחד. אנשי מקצוע מצוינים, הגונים וערכיים, שישימו תמיד את טובת הלקוח במקום הראשון. בנוסף הם כפופים לליווי המקצועי של עמותת דף חדש, מחויבים לקוד האתי, הערכי והמוסרי של העמותה ומחיריהם תואמים למחירון שנקבע על ידי 'דף חדש'. משפחות רבות כבר עברו דרך העמותה, פתחו דף חדש ויצאו בראש מורם לדרך כלכלית חדשה.
חשוב לציין שכעמותה, 'דף חדש' נותנים לעורכי הדין המצוינים הללו גב מקצועי גם בתחום המשפטי, וגם בתחום השיקום הכלכלי. הדבר נעשה בעזרת שותפות עם עמותות העוסקות בתחום: פעמונים, מסילה, נושמים לרווחה, איגוד היועצים לכלכת המשפחה וכן בשיתוף עם טכנולוגיית Riseup, המסייעת בניהול תזרים משק הבית.
אלמנט עזרה נוסף הוא קרן הלוואות של 1.5 מיליון שקל המיועדת לסיוע במימון הסדרי חוב. הקרן הוקמה בשיתוף פעולה עם עמותות 'עוגן' ו'פעמונים' כדי לאפשר לאנשים להגיע להסדר במקום ללכת לחדלות פרעון. עו"ד רבינוביץ מדגיש כי הקרן מיועדת רק למי שעבר תהליך מסודר במסגרת העמותה.
כל הארגונים הללו פועלים בשיתוף פעולה עם עורכי הדין, מסייעים לחייבים לפושטי הרגל ולחדלי פירעון ו'תופרים' לכל לקוח חבילת ליווי מותאמת אישית, על פי צרכיו, הכוללת סל מלא של פתרונות, והכל כדי לוודא שלא רק פותרים את בעיית החובות הנוכחית, אלא גם לוודא שהלקוח לא חוזר שוב לחובות.
לא להתפתות להלוואות
אם כן, אלו טיפים פרקטיים מציעה 'דף חדש' למסתבך המצוי? "ראשית", אומר עו"ד רבינוביץ, "כל מי שנפגע כלכלית וחושב לקחת הלוואה מתבקש לעשות חושבים. אומר זאת בחדות: אם אתם עדיין לא במעגל ההלוואות תעצרו!!! עשו מאזן תשלומים, כמה נכנס כמה יוצא, ואם יש צורך פנו לקבל ליווי כלכלי ממסילה, פעמונים, מקימי או ללכת ליועץ כלכלי בתשלום.
"עשו חושבים מה יקרה ביום שאחרי. האם אהיה מסוגל להחזיר את ההלוואה הזו יחד עם כל ההתחייבויות האחרות? האם ההכנסות שלא מספיקות כעת יספיקו בעתיד?
"ככלל אצבע, החזרי הלוואות שעולים על 10% מההכנסות השוטפות של משק הבית עלולים להכניס אותנו לבעיה, ואם אתם צופים ירידה בהכנסות – קל וחומר. צמצמו בהוצאות ככל שניתן כבר מעכשיו. מותר להוריד מעט את רמת החיים, וכדאי גם לעבור על הוראות הקבע שלנו ולראות אם יש שירותים שאפשר להקפיא כרגע (חוגים לילדים, לדוגמה). מרבית הפעמים, חדלות פירעון מתחילה בהלוואה אחת שלא משולמת כסדרה, הגוררת הלוואות ופיגורים ובעיות רבות".
עו"ד רבינוביץ מסביר כי בטבלת אקסל מסודרת ניתן לקבל בסופו של דבר את "מספר הזהב", דהיינו – הסכום שאני מסוגל מדי חודש להחזיר אחרי הוצאות יומיום, תשלומים ובלת"מים (בלתי מתוכננים) כמו תיקון מקרר וכד'. רוב האנשים לא יודעים כיצד מגיעים למספר הזה וראוי לקבל ייעוץ מקצועי. אפשר גם להיעזר בכלים שבאתר 'דף חדש'.
ומה יעשה מי שכבר הגיע למסקנה שהלוואה מתאימה לו ויכול לעמוד בהחזרים?
"לעשות סקר שוק בין הבנקים. זהו טיפ נוסף שלנו. יש כיום הפרשים גבוהים מאוד של הריבית. נכון שהכול לוחץ אבל אין סיבה לשלם יותר. עשו שיעורי בית. אל תיקחו הלוואה עם 12-13 אחוזי ריבית וגם לא 8-9%. ישנם מספיק אפשרויות לקבל הלוואה ברביות של 4-5 אחוזים. כדאי גם לבדוק באתר של רשות המסים ושל משרד האוצר לגבי הלוואות ומענקים מיוחדים בשל הקורונה.
"בנוסף ניתן לבדוק במחשבונים ברשת, באתר הבנק או באפליקציה כמה תעלה ההלוואה. כמה תחזירו בסך הכל בתום התקופה כולה. אל תתפתו לסגור עם פקיד הבנק החייכן. בנק זה לא חבר. בנק זה עסק שמטרתו להרוויח. התפקיד שלכם הוא להתמקח על המחיר, כמו בכל קניה רצינית אחרת שאתם עושים. אם אתם לא מרגישים שאתם מבינים מספיק, תתייעצו. תנסו לראות את התמונה המלאה".
שקועים בחובות? כך תשרדו
לאנשים שכבר שקעו בחובות ומרגישים את המחנק בגרון, מציע עו"ד רבינוביץ כמה טיפים חשובים:
- לא להיכנע ללחצים של הבנקים ונושים. לנשום עמוק וללכת להתייעץ לפני שמקבלים החלטות. אל תכבו שריפות, זה יקר, לא יעיל ומסבך את המצב עוד יותר.
- אם אי אפשר לעמוד בכל התשלומים, עשו תעדוף נכון – אל תאחרו ואל תעצרו תשלומי משכנתה, מזונות, מסים וחשבונות שוטפים. אלו חובות שיחזרו אליכם בעתיד ורק יגררו אתכם לסחרור כלכלי. לגבי משכנתה – כדאי לעקוב אחרי הפרסומים האחרונים של בנק ישראל לגבי אפשרות לדחיית תשלומים זמנית, אבל לא לדחות בלי הסכמת הבנק.
- לא להתפנות מהבית כדי להסדיר חובות, אלא רק במסגרת הסדר כולל. כל עוד יש לכם נכס ביד יש סיכוי שתקבלו הסדר טוב יותר. כלומר, אם תתבקשו להתפנות, נכון יותר לעשות זאת במסגרת הסדר ולאחר התייעצות עם עו"ד המתמחה בהסדרי נושים (חשוב, לא עו"ד מקרקעין, משפחה וכיו"ב. ד"ש). זכרו! על פי החוק החדש, לא ממהרים לפנות מהבית בכוח ואל תעשו זאת מרצון.
- לא ללכת בשום פנים ואופן לשוק האפור. זה נזק כלכלי אדיר, ורק יעמיק את ההסתבכות.
- נהגו בשקיפות וביושרה מול הנושים. גם הם מעדיפים לקבל כסף ביד. עורכי דין יכולים לסגור הסדרים טובים עם הבנקים ולהוציא אתכם מהחובות. זכרו! הבנקים עושים תספורות גם לפרטיים לא רק לטייקונים.
- שתפו משפחה, הורים וחברים במצבכם וקבלו גב ועזרה. מאידך, לעולם לא להחתים אותם כערבים. אל תכניסו למעגל החובות אנשים שלא נמצאים שם. אם הבנק מבקש ערבות זה אומר שהוא לא מרוצה ועדיף להתייעץ ולהבין למה ואיך ניתן לסדר זאת. גם אתם, אל תחתמו על ערבות בשום פנים ואופן.
- פנו לקבל ייעוץ משפטי, יעוץ פיננסי לעסק, יעוץ כלכלי למשפחה. אפשר למנוע צרות ובעיות רבות על ידי יעוץ טוב. אל תנסו לתקן טעויות לבד, זה יקר, מסוכן ולא משתלם.
- ממליץ לכל מי שבחובות להוציא דו"ח מאגר נתוני אשראי ולהבין בעזרתו מה היקף החובות הכולל.
זכרו, חובות הם סימפטום לבעיה עמוקה יותר. חשוב מאוד לפתור גם אותה, אחרת, החובות עלולים לחזור. כנסו אלינו לאתר או לפייסבוק, קבלו עוד מידע חשוב על התמודדות עם חובות, ופנו אלינו כדי לפתוח 'דף חדש' והתחילו לחיות בשלווה כלכלית וברוגע.