המחקר קובע: החברות לא עמדו ביעדי האיסוף

חברות המחזור הישראליות לא עמדו ביעד שהציבו לעצמם • גם קוקה קולה העולמית כשלה במאמציה • והאם המשפחות החרדיות אכן ייפגעו במידה והחוק יחול על בקבוקי 1.5 ליטר?

בקבוקי קוקה קולה במפעל | צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי, פלאש 90

השרה גילה גמליאל עדיין מתלבטת על הרחבת חוק הפיקדון עבור בקבוקי משקה הגדולים של 1.5 ליטר ומעלה, אך נראה כי בינתיים חברות המחזור לא עומדות בעומסים.

כזכור, חוק הפיקדון שנכנס לתוקף באוקטובר 2001 קבע פיקדון של 30 אגורות עבור מכלי משקה עד ל־1.5 ליטר. כעבור כמעט עשור קבעה המדינה, כי יעד האיסוף הוולונטרי עבור מכלי משקה גדולים יותר אמור להגיע לכדי 55% מהתצרוכת. המדינה קבעה כעין טייס אוטומטי על החוק, כך שבמקרה של אי-עמידה ביעדים, יחול אוטומטי החוק חובת פיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים.

250/200 סייד בר + קובייה

בהמשך התברר כי תאגיד המחזור אל”ה הצהיר על עמידה ביעד ואיסוף של למעלה מ-60% מבקבוקי 1.5 ליטר בשנת 2016. אלא שדו”ח הביקורת החיצוני קבע כי נאספו רק כ-51% ולא יותר.

בחודש מאי 2018 בחר השר לאיכות הסביבה לשעבר זאב אלקין שלא להרחיב את החוק, אלא להסתפק בקנס של 48 מיליון שקל שיוטל על תאגיד אל”ה שאמור לאסוף את הבקבוקים. בסוף השנה שעברה ( דצמבר 2020) החליט בג”ץ במסגרת עתירת הירוקים כי בצו על תנאי הוא חייב לקבל החלטה בנוגע לחוק עד ליוני 2020. כעת גם השרה גמליאל מבקשת לדחות את הגשת עמדתה בחודש נוסף עד לאחר החגים.

מי פוגע במשפחות החרדיות

בדיון בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר אמר מנכ”ל יצרנית המשקאות יפאורה תבורי, רוני גת, כי ניתן להתחייב ליעד איסוף וולנטרי של 73% והדבר יעלה לחברות כ-30 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, חובת פיקדון תוביל אולי לאיסוף של 75-77 אחוז, אך הדבר יעלה 70 אגורות לבקבוק וזה 300 עד 500 מיליון שקל שישתו כמס על הציבור. מנכ”ל תאגיד המחזור תמיר, רני איידלר, הצטרף לדברים ואמר כי ניתן להציב פח כתום ליד כמעט כל בית בישראל ולהגיע תוך 5 שנים ליעד איסוף של 73%.

יו”ר ועדת חוקה ח”כ יעקב אשר פנה לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, וביקש שלא תקדם את הרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים והעלאת מחיריהם בחצי שקל לבקבוק, עד לקידום הצעת חוק שהגיש לאסדרת הנושא באופן שימנע פגיעה במשפחות ברוכות הילדים ועלייה ביוקר המחיה. גם ח”כ ישראל אייכלר טען בוועדת הכלכלה כי הדבר יפגע במשפחות העניות: “הסירו ידיכם מכבשת הרש – הטלת מס על בקבוקי משקה גדולים תפגע במשפחות ברוכות ילדים”.

מנגד צריך להזכיר עבודת מחקר שביצעה BDO Consulting Group עבור תאגיד המיחזור ‘אסופתא’ וממנה עולה כי הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים עשויה דווקא להוזיל את מחיר הבקבוק בכ-15-20 אגורות, כמובן רק לאלה שישיבו אותו לסופר הקרוב או לתחנת המחזור העירונית באזור מגוריהם.

870/135 ליינר ארטקל

השאלה היא מדוע אייכלר ואשר לא חושבים כי המשפחות החרדיות שכל שקל חשוב להם לא ישיבו את הבקבוקים הגדולים לסופרים כדי לקבל את כספם בחזרה. סקירה לא מקצועית באזורים החרדיים מעלה מיחזוריות ‘מפוצצות’ בבקבוקים ומצד שני ניתן לראות לקוחות רבים צועדים ביום ראשון עם בקבוקי הזכוכית שהשתמשו בהם בשבת (עד ימי הקורונה שביטלו במרבית המקומות את האפשרות). נראה כי בכנסת אף אחד לא חשב לעשות מחקר מעמיק כלפי ההרגלים של המגזר החרדי בנוגע למיחזור בקבוקים.

קוקה קולה כשלה ביעדים

בתוך כך, מחקר חדש המתפרסם ב’כלכליסט’ קובע כי קוקה-קולה העולמית היא החברה הכושלת ביותר בעמידה ביעדי צמצום הפלסטיק שהציבה לעצמה. בקבוקיה מכילים רק 10% פלסטיק ממוחזר, רחוק מאוד מהיעד שהוצב ב-1990 לפיו התחייבה קוקה-קולה כי עד 2015 תשתמש החברה ב־25% פלסטיק ממוחזר לייצור בקבוקים. גם חברת פפסיקו התחייבה להגדיל את מיכלי המיחזור הפרוסים בארה”ב עד 2018, אך לא השלימה את המשימה

לדברי נוסה אורבנקיק, בכירה בצ’יינג’ינג מרקטס, הסיבה העיקרית לתופעה היא העלויות הכרוכות ביישום ההתחייבויות. במיוחד כעת, כשמחירי הנפט הנמוכים הורידו את עלויות הפלסטיק הגולמי. מאידך, בשבועות האחרונים הודיעה קוקה־קולה, המייצרת 200 אלף בקבוקים בדקה, כי היא משתמשת ב־100% חומר ממוחזר בבקבוקיה בנורבגיה והולנד. על פי הדיווח, בשתי המדינות האירופיות קיים מערך השבת בקבוקים מוסדר.

דובר מטעם עמותת אלן מקרטור פאונד יישן הבריטית חיזק בדבריו את הטענה בישראל כנגד האיסוף הוולנטרי: “אנחנו מסכימים כי הסכמים וולונטריים לבדם אינם מספיקים בכדי לפתור את בעיית זיהום הפלסטיק”, מדובר בעמותה המקדמת מודלים של כלכלה בת קיימא. “תפקיד חשוב מונח על כתפיהם של ממשלות וקובעי מדיניות”, הוסיף הדובר.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה