עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, ויואב סופר, מנהל פרוייקט השקל הדיגיטלי, נשאו דברים בכנס פינטק בינלאומי – האירוע השנתי של לשכת המסחר של לוקסמבורג בנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית | וגם: ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי הציגה שש מוטיבציות אפשריות לכך שבנק ישראל ינפיק מטבע דיגיטלי | קראו ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל
אהרן פיין 19.09.2021
עודד סלומי | צילום מסך מתוך המצגת, בנק ישראלעודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, ויואב סופר, מנהל פרוייקט השקל הדיגיטלי (CBDC) בבנק ישראל, דיברו (וירטואלית) בכנס הבינלאומי "ICT Spring Europe", האירוע השנתי של לשכת המסחר של לוקסמבורג בנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית. האירוע עוסק במגמות העכשוויות בעולמות הטכנולוגיה, בהצגת ההתפתחויות החדשניות והשפעותיהן על החברה והכלכלה, ובהזדמנויות עסקיות עבור חברות סטארט-אפ ועסקים קטנים. מושב הפינטק של הכנס, בו השתתפו השניים, עסק בהתפתחות עולם התשלומים המתקדמים. בכנס השתתפו אלפי אנשים מרחבי העולם – מי פיזית ומי מרחוק.
במהלך דבריו בכנס הסביר סלומי שמרבית אמצעי התשלום בהם הציבור עושה כיום שימוש, למעט הכסף המזומן, הם דיגיטליים. כאשר גם הצ'קים עוברים למימד הדיגיטלי. תשלומים דיגיטליים, רובם ככולם, מתבצעים באמצעות מערכות תשלומים, כשלספקי אמצעי התשלום (PSP) יש תפקיד קריטי – הם מתווכים את פעולת התשלום בין שני הצדדים של העסקה. למעט המטבעות הקריפטוגרפיים, כמעט כל החדשנות בעולמות התשלומים מתרחשת על גבי מערכות התשלומים הקיימות – חשבונות בנק, מערכות סליקה, תשתית כרטיסי החיוב, וכיו"ב.
סלומי סקר את הרפורמות שמקדמות את התחום בישראל, חלקן כבר בהתהוות וחלקן מתוכננות לעתיד. הוא הסביר שבעוד שבעבר בנקים שלטו בחלק נרחב ממקטעי עולם התשלומים, המגמה המסתמנת בשנים האחרונות היא שחברות פינטק נכנסות לנישות שונות של עולם התשלומים, כאשר על פי רוב כל חברה מתמחה בחלק קטן מהנישות ומנסה להביא ערך ללקוחות בתחום התמחות ספציפי. מגמה זו יוצרת פריקות של המוצרים והשירותים הפיננסיים ומגדילה את מספר שיתופי הפעולה בקרב חברות פינטק ובנקים.
הוא הוסיף ותיאר תיאר מודל עסקי שבו בעוד שמספר הטרנזאקציות בעולמות התשלומים הוא גדול מאוד, מספר הטרנזאקציות בחשבונות העו"ש קטן יותר, וחלק קטן עוד יותר הינו טרנזאקציות בתחום האשראי. אולם, מבחינת הרווחיות של הגופים הפיננסיים הפירמידה היא דווקא הפוכה – הרווחיות מאשראי היא הגבוהה ביותר בעוד שהרווחיות בביצוע תשלומים נמוכה. עם זאת, פעילות התשלומים מהווה בסיס לפעילות האשראי, ומשום כך גופים רבים מנסים להיכנס לעולמות התשלומים.
סלומי הציג הבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של מטבעות דיגיטליים – מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) שמונפקים על ידי הרשות המוניטרית הריבונית, ויציבים בערכם. מטבעות יציבים (stablecoins) שאמורים להיות מגובים בנכסים יציבים ולכן לשמור על ערך יציב, אולם הם מונפקים על ידי גופים פרטיים. הסוג השלישי הנו המטבעות הקריפטוגרפיים, שמונפקים באופן מתוכנת, אינם נושאים ערך פנימי וערכם תנודתי מאוד. התנודתיות הגבוהה והעובדה שמטבעות אלו אינם זוכים למכובדות גבוהה מביאה לכך שעד כה הם אינם משמשים כאמצעי תשלום, אלא יותר כנכסי השקעה. הוא הציג חלק מהאתגרים הרגולטוריים שהמטבעות הקריפטוגרפיים מציבים, וסקר בקצרה שימושים אפשריים של הטכנולוגיות הקריפטוגרפיות בעולמות התשלומים.
בהמשך התמקדו עודד סלומי ויואב סופר במטבעות הדיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) ובפרוייקט השקל הדיגיטלי שבוחן בנק ישראל. סופר הסביר שכיום הציבור עושה שימוש בשני סוגים עיקריים של אמצעי תשלום: כסף מזומן, אותו מנפיק הבנק המרכזי והוא קיים במימד הפיסי, וחשבון בבנק מסחרי, שמנוהל כמובן בצורה דיגיטלית, ומהווה את הבסיס לאמצעי תשלום שונים של הציבור – המחאות, העברות כספיות, כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום וכיו"ב. CBDC יוכל להביא לציבור את הבטחון, המיידיות והנזילות שקיימים בכסף של הבנק המרכזי, לצד היתרונות שמביא איתו המימד הדיגיטלי.
סופר סקר את המגמות העולמיות בתחום: בעוד שאף מדינה מפותחת עדיין לא החליטה להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, יותר ויותר בנקים מרכזיים עוסקים בנושא, ומשנה לשנה הבנקים המרכזיים מעריכים שגדלה ההסתברות לכך שינפיקו מטבע דיגיטלי בתוך כמה שנים.
בנק ישראל ינפיק מטבע דיגיטלי?
סלומי הסביר שלאור ההתקדמות של מערך התשלומים בישראל, שאלת הצורך במטבע דיגיטלי הנה שאלה רלוונטית. סופר הוסיף שלאור הסיכונים הגלומים במהלך כזה, יש לבחון לעומק את התועלות האפשריות. בדו"ח שפרסמה ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי הוצגו שש מוטיבציות אפשריות לכך שבנק ישראל ינפיק מטבע דיגיטלי: 1. אלטרנטיבה תחרותית לאמצעי התשלום הקיימים, וגם לאלו החדשים, בעולם הדיגיטלי. 2. עידוד החדשנות בעולמות התשלומים והתאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית. 3. הגברת היתירות של מערך התשלומים והעמידות שלו בפני מצבי כשל, כללי או מקומי. 4. הוזלה וייעול של תשלומים חוצי גבולות. 5. שמירת האפשרות לפרטיות בעת ביצוע תשלום דיגיטלי, כל עוד התשלום מתבצע בהתאם לחוק. 6. תמיכה במדיניות הממשלה למאבק בכלכלה השחורה.
סופר ציין, שבעוד שייתכן ואף אחת מהמוטיבציות לבדה אינה מהווה גורם מספק כדי שבנק ישראל יחליט להנפיק מטבע דיגיטלי, ייתכן שהמסה הקריטית של כל המוטיבציות יחדיו עשויה בעתיד להכריע את הכף לטובת החלטה להנפיק שקל דיגיטלי, אך עוד חזון למועד.
בסיכום הדברים, סלומי וסופר קראו ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל, לאור ההתפתחויות המואצות, ותהליכי הדיגיטציה המואצים של מערך התשלומים שמקדם בנק ישראל.
