המלמד חשף: "זה מה שאני עושה עם המתנות"

משלוח מנות לרבנים | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מדי שנה מתעורר הוויכוח העתיק: האם המלמדים צריכים לקבל כסף בפורים או לא. לא ניכנס עתה לפרטי חוק המזומן והחיוב על דיווח למס הכנסה אודות המתנות והמעטפות המכילות מזומן, ועוד חזון למועד.

נזכיר, כי לפני שנתיים, פורסם מכתבו המרגש של מלמד ששיגר להורים את כספם בחזרה, תוך שהוא מציין במכתבו: "כספכם בא אלי והנה הוא מושב בפי אמתחותיכם.  ברוך ה' הפותח את ידיו ומשביע לכל חי שולח לי את שכר המלמדים מדי חודש בחדשו במלואו בליל עיבורו ובזמנו על ידי הנהלת החיידר. אי לכך אני נמנע מבוא בדמים. שכרי הטוב הניתן לי היא הזכות לגדל את הילדים, ילדיכם, ילדינו, לתורה ותעודה ולדעת שהם שמחים בכיתה ובלימוד התורה והיה זה שכרנו מכל עמלנו".

אולם עדיין, מנהג ישראל – תורה, וישנם רבים הנותנים מעות למלמדים. "אני נותן כמה עשרות שקלים, כפי יכולתי, ואפילו מכוון לצאת בזה ידי חובת מתנות לאביונים", אמר השבוע ישראל-מאיר זלמנוב מירושלים, אב לשלשה ילדים בתלמוד-תורה, לכותב השורות. "המלמד מחכה לזה כל השנה, ואני נותן מה שאני יכול. אין לי, אז אני נותן רק כמה עשרות שקלים לכל מלמד (וגם כך יש לי מלמדים של לפני צהרים ואחר הצהריים)".

לדבריו, "זה אולי סכום סמלי וקטן, שמצטבר אצלו אולי לאלפיים או שלשת אלפים שקל בסך הכל, כי הכיתות אצלנו בת"ת לא גדולות בגלל שיטת הלימוד הייחודית – אבל אין ספק שזה חלק מהדלק של המלמד והאופן המכובד עבורו להגיע לפסח, או לפחות להתחיל את החג, בראש שקט", מסביר ישראל-מאיר.

מנגד, יש את הטוענים נחרצות, כי המלמד שהחזיר את הכסף להורים כמו הדוגמה שהתפרסמה והובאה לעיל, מוכיח שאין אצלו איפה ואיפה אצל התלמידים, והמשמעות ברורה: מלמד שבכל זאת נוטל את הכספים מן המעטפות, אינו מתייחס לכל תלמיד בשווה, אלא לפי מידת עובי המעטפה ותוכנה.

כך או כך, המנהג יישאר על כנו, ככל הנראה, במרבית ערי ישראל ובמקומות מושבותיהם.