הממונה על התחרות תפרוש מתפקידה חצי שנה מוקדם יותר

דוח מבקר המדינה מתח על רשות התחרות שבראשות מיכל הלפרין ביקורת רבה • בתזמון שקשה לטעות בו, הממונה על התחרות מודיעה על רצונה לפרוש מהתפקיד באוגוסט, חצי שנה לפני תום שש שנות כהונתה • האם אכן הלפרין עמדה במשימתה, כפי שהיא טוענת?

לוגו רשות תחרות על רקע אחת מדוחות הרשות

עוד לא חלף שבוע מאז פרסום הדו”ח המקיף של מבקר המדינה שסקרנו בהרחבה, במסגרתו עלתה על המוקד גם רשות התחרות, כמי שלא סיפקה את הסחורה לצרכנים בהגנה מפני יוקר המחייה ושמירה מפני מונופולים – כיבואנים שונים וכדומה, שעושקים בעקיפין את כיסו של הצרכן הקטן – והנה, הממונה על הרשות, מיכל הלפרין, מודיעה לשר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, על רצונה לסיים את כהונתה חצי שנה לפני תום המועד הקצוב לה בחוק, ולפרוש ממנו כבר בראשית חודש אוגוסט 2021.

“על רשות התחרות להשתמש בכלים שהעניק לה המחוקק לשם הסרת חסמים לקידום התחרות בענף המזון ולהורדת יוקר המחיה, כמו הכרזה על מונופולים וקבוצת ריכוז ומתן הוראות במקרים מתאימים, כדי לרסן את כוחם”, כתב מבקר המדינה, מתניה אנגלמן. כך למשל, נמנעה הלפרין מטיפול במונופולין הגז, הבנקים וכדומה. הביקורת החריפה, כך סבורים הפרשנים הכלכליים, הם שהובילו את הלפרין להכרעה על הפרישה.

250/200 סייד בר + קובייה

אולם הממונה על התחרות בטוחה כי היא עשתה את הטוב ביותר. “המאמץ להוריד את יוקר המחייה בתחום המזון ולהפחית את הריכוזיות בענף אינו מאמץ של הרשות אלא מאמץ כלל ממשלתי”, מסרה בתגובה לדו”ח.

בנוסף, במכתב פרישתה ציינה, “אני משאירה אחריי רשות תחרות איתנה ואיכותית, שתמשיך לפעול למען התחרות, הצרכן והמשק”, כתבה הלפרין.

“במהלך שנות כהונתה הובילה עו”ד הלפרין אכיפה מנהלית מוגברת נגד מונופולים בכל תחומי החיים וקנסה בעשרות מיליוני שקלים מונופולים כגון בזק והחברה המרכזית (קוקה קולה). כמו כן, נקטה הליכי אכיפה נגד ענקיות בינלאומיות כמו פייסבוק, בוקינג וימאהה, והובילה הליכי אכיפה מקדמי תחרות נגד גופים כגון נובל אנרג’י, סופרפארם ושופרסל. בנוסף הובילה אכיפה נחושה נגד תיאומי מכרזים (קרטלים) וקידמה תהליכים תחרותיים נוספים בשוק הגז הטבעי, שוק ההתפלה, שוק המחצבות, שוק המשכנתאות, שוק הברוקראז’, שוק הטלוויזיה ועוד”, נמסר מרשות התחרות.

לפי הודעת שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, “מיכל הלפרין עשתה את עבודתה בצורה הטובה ביותר ללא משוא פנים ובמקצועיות. הנחיתי את מנכ”ל משרדי לפעול מיידית להקמת ועדת איתור על מנת שלא נגיע למצב שרשות התחרות תהיה ללא ממונה מטעמה”. ב’דה מרקר’ ציינו, כי בממשלת מעבר יהיה על היועץ המשפטי לאשר ועדת איתור.

לא עמדה במשימה

בטור נוקב באתר ‘ביזפורטל’ טוען נתנאל אריאל, כי הייתה “תקלה ושמה הלפרין… הממונה אישרה את חיסול התחרות ובורחת מהשטח”.

לדבריו, רשות התחרות אמורה לשמור על הכסף של הציבור ולעודד תחרות בשוק. הממונה על התחרות מיכל הלפרין הודיעה כעת כי תפרוש מוקדם מתפקידה ותיקח “פסק זמן אותו אנצל למחקר וכתיבה באוניברסיטת הרווארד”.

מכאן, נצטט חלקים ממאמרו:

לא נעים לומר, אבל כנראה שלהלפרין כדאי בעיקר לחקור ולכתוב על הכישלונות שלה עצמה כממונה על התחרות. אנחנו כבר אומרים תקופה ארוכה שבמבחן התוצאה: מיכל הלפרין – נכשלה ומדובר ביותר ממקרה אחד. היא התפארה בהורדת רגולציה, לא רצתה לחקור דירקטורים, הגדילה את נטל ההוכחה על רשות התחרות ולא נגעה בדואופולים, בקרטלים ובמונופולים.

רק לפני שבועיים אישרה הלפרין לבית ההשקעות אלטשולר שחם לרכוש את בית ההשקעות פסגות, במהלך שפשוט אסור לאשר אותו. על פי הרשות, “המיזוג אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הפנסיה, גמל והשתלמות מול חברות הביטוח”.

אלא שהתחרות תיפגע גם תיפגע. והסברנו זאת יותר מפעם אחת. זה נכון שבבדיקה הכמותית אלטשולר שחם עדיין נשאר בגבולות ה-15% המותרים, אך בבדיקה האיכותית – זו שבודקת בנפרד את קופות הגמל וההשתלמות לעומת הפנסיה רואים שבעקבות רכישת פסגות, אלטשולר שחם ישלוט ב-35% מהשוק – בהחלט מפלצת חדשה בשוק. מדובר במכרה זהב עם דמי ניהול גבוהים יחסית, וכסף שנשאר להרבה זמן. אישור העסקה זה כמו להגיד שקוקה קולה ופפסי קולה יכולות להתמזג כי בשוק המשקאות יש גם מים מהברז. חיסול פסגות בשוק הזה, משמעו, הפחתת התחרות דווקא במקום שהצרכן הכי נפגע, והכי נדרש התערבות של רגולטור לעזור לצרכן ולהפחית את דמי הניהול. הרגולטורים יודעים זאת ואישרו את העסקה בכל זאת… אבל הרגולטורים נכנעו.

מהצד השני, ברור שזו עסקה מצויינת לאלטשולר שחם ולא סתם המניה זינקה בחודשים האחרונים בלמעלה מ-20%. הענק החדש יקבל את כל פעילות הקרנות של פסגות אך העלויות כמובן לא יגדלו ורוב דמי הניהול של הציבור פשוט יתגלגלו לשורה התחתונה של אלטשולר שחם. מבחינתם הם בהחלט עשו עסקה טובה.

870/135 ליינר ארטקל

כאמור, זה לא הכישלון היחיד של הלפרין.

לפני מספר חודשים בת”א היא השתתפה בכנס בת”א, שארגן איגוד הדירקטורים. כל המשתתפים בו הגיעו רק בגלל סיבה אחת – לוודא מה עמדתה של הלפרין לגבי העמדה לדין של דירקטורים במקרה שהם לוקחים חלק במניעת תחרות – הם רצו לוודא שהיא איתם – וזה מה שהם קיבלו. לא הייתה לה כוונה להעמיד דירקטורים לדין. היא מעולם גם לא התכוונה לעשות זאת. יותר מכך, היא התפארה ש”בחוק הדירקטורים הושמט הסעיף בנוגע לאחריות על דירקטורים. בסעיף הקודם היתה אחריות מוחלטת שהותוותה ע”י אחריות שילוחית במסגרת חוק ההגבלים העסקיים.

“בעניין הזה נשמעו להוראות משרד המשפטים. שם לא רוצים שוני בין החוק לחוק אחר. העברנו את האחריות השילוחית לאחריות פיקוחית. זו הקלה עצומה על המנהלים. אפילו הורידו לשנה מאסר בלבד, וויתרו על הדרישות מצד הדירקטורים”, אמרה.

בקיצור, היא התקפלה לטובת מי שרבים מחשיבים אותם כבני בריתה – בעלי ההון. יותר חמור מכל זה שהיא התפארה בזה שגלגלה אחורה את הרגולציות בנושא, בניסיון להעביר את חוק הדירקטורים בכנסת במהירות “ממש ברגע האחרון ובלחץ זמן – כמו בסרט מתח”.

אבל האמת היא שדברים שכאלה לא צריכים להיעשות במחטף. הם כל כך בסיסיים ומשמעותיים למשק ולשוק ההון. בטווח הארוך, זה עלול לייצר יותר נזק מתועלת.

כשנשאלה באותו כנס לגבי חלקם של גוגל ופייסבוק, המחזיקים בעצם בדואופול כלל עולמי על הפרסום באינטרנט וגם בישראל, ואם יש לה כוונה לפעול נגדם, הייתה לה תשובה מאוד מעניינת: “אין הכרזה על קבוצות ריכוז אלה ע”פ חוק. אני צריכה לדעת מה לבוא ולהגיד להם. כרגע אני לא יודעת. נכון שהפרסום המסורתי בעיתונות נפגע. בטלוויזיה פחות. זה שהאינטרנט מאתגר את העולם הישן לא מעיד על מונופול או דואופול”.

בקיצור – הממונה לא יודעת אם פייסבוק וגוגל הן חברות ענק. זה הגיוני?

…ואיך אפשר לשכוח, גם את איחוד הבנקים מזרחי טפחות ואגוד היא הרי לא הייתה יכולה לעצור.

אז במי כן נלחמת הרשות? בקרטל הגזם, בקרטל מתקני המעליות, וגם בחלק משותפויות הגז והנפט – שהדם שלהם די הותר. עם יצחק תשובה, שמראש נאלץ לוותר על מאגר תמר, היא לא התעסקה, טוען אריאל.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה