המשק מגיב בחריפות לאישור הארכת התקנות

ועדת החוקה אישרה את הארכת תקנות הגבלת והגבלת פעילות ואת תקנות הגבלת מקומות העבודה עם התיקונים שאישרה הממשלה • איגוד לשכות המסחר: “כל יום של סגר במגזר המסחר עולה באובדן של מאות עסקים ומחליש את הסיכוי להתאוששות מהירה של המגזר העסקי לאחר תום הסגר” • ואיזה מתווה הציגו 62 בעלי עסקים מטעם לה”ב?

יעקב אשר בוועדת החוקה | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוקה בראשות ח”כ יעקב אשר אישרה לפני זמן קצר את הארכת התקנות הנוכחיות של הסגר כולל סגירת מקומות העבודה והגבלת השהייה במרחב הציבורי עד ליום ראשון 18.10.20 בחצות. במהלך הישיבה הבהירו נציגי הממשלה, כי אם לא יגובש מתווה חדש, אזי, החל מיום שישי (16.10.20) מגבלות התעופה והיציאה לחו”ל יוסרו.

במסגרת אישור התקנות אושרו שתי מגבלות בכפוף לשמירת שאר התקנות האמורות האחת התרת אימונים של ספורטאים מקצועיים בליגה הבכירה בענפי כדור, והשנייה, התרת סיבה נוספת ליציאה מהבית מעבר למגבלת הקילומטר, לטובת חתונה של בן משפחה קרוב או של המתחתנים עצמם ועורך החתונה. זאת בכפוף למגבלת ההתקהלות של עד 20 אנשים בשטח פתוח ועשרה בתוך מבנה סגור (מאז סיום השואה לא היו חתונות קטנות שכאלה. ד”ש).

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

יו”ר הוועדה ח”כ אשר קרא למארגני ההפגנות להימנע מהפגנות במוצאי שבת הקרובה ואמר: “השבוע לא זמן להפגנות אלא להתכנס בבית, כדי שנוכל לחזור לעבודה”. אשר הבטיח סוכריה גדולה לאזרחים שישמעו בקולו: “עם ישראל יקבל בשבוע הבא חבילת הקלות גדולה”.

אישור התקנות לא התקבל בוועדה בפה אחד. בתקנות תמכו 9 ח”כים: היו”ר ח”כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח”כים שלמה קרעי, אסנת הילה מארק, אריאל קלנר, עמית הלוי (הליכוד), מיכל וונש, הילה שי וזאן, איתן גינזבורג (כחול לבן) ואוריאל בוסו (ש”ס). לעומתם התנגדו לתקנות 6 ח”כי האופוזיציה: אוסאמה סעדי, עופר כסיף (הרשימה המשותפת), יואב סגלוביץ’, קארין אלהרר (יש עתיד תל”ם), אלי אבידר (ישראל ביתנו) ויאיר גולן (מרצ).

שגיאה חמורה, חיסול והרס

עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב הבוקר בחריפות להחלטת קבינט הקורונה מאמש על פיה הסגר יוארך עד ליום א’ 18.10.20 בחצות, ומבלי שיינתן היתר לפתיחת עסקים. לדבריו, “כל יום של סגר במגזר המסחר עולה באובדן של מאות עסקים ומחליש את הסיכוי להתאוששות מהירה של המגזר העסקי לאחר תום הסגר”.

לין הדגיש כי עיקר מגזר המסחר מורכב מבעלי עסקים קטנים, אשר בנו את עסקיהם במשך שנים רבות ובהשקעת ההון האנושי של המשפחה; על קבינט הקורונה להפנים את תוצאות החלטותיו.

לדברי לין, “על קבינט הקורונה היה לאפשר מיידית פעילות עסקית בתחום המסחר בעסקים בהם לא מקבלים קהל; ולאחר מספר ימי התארגנות והיכן שיש שליטה על התנועה האנושית, לאפשר כבר משבוע הבא לעסקים המקבלים קהל, יחד עם הסרת הסגר, להיערך לפתיחה תוך עמידה בתנאי התו הסגול”.

המשק קורס כמגדל קלפים

“אנו (בעלי עסקים ועצמאים. ד”ש) מודעים לעלייה בתחלואה עקב נגיף הקורונה ואיננו מקלים ראש בסכנות הבריאותיות הממשיות שהיא מביאה עמה”, פותח עו”ד רועי כהן, נשיא לה”ב ויו”ר מטה המאבק של ארגוני העצמאים והעסקים בישראל את מכתבו המיועד לראש הממשלה ולשר האוצר.

“לצד זאת, קיימת מגמת עלייה מתמדת בתחלואת חשבונות הבנק של עשרות אלפי עצמאים ובעלי עסקים, המגזר העסקי נמצא בצלילה חופשית לעבר תהום כלכלית שחורה משחור. כל חלקה טובה של מפעלי חיים שנבנו במשך שנים ושמפרנסים מאות אלפי משפחות בישראל נהרסים בעקבות הסגר וחוסר המענה הדרוש לסיוע כלכלי מצד המדינה”. במכתבו המייצג 62 ארגוני עצמאיים, עו”ד כהן לא חוסך במילים חריפות: “המשק כמגדל קלפים קורס לנגד עיננו וגורר איתו את עתידה של מדינת ישראל בכל המישורים – החברתיים, הכלכליים, הבריאותיים לעוד שנים ארוכות”.

לצד ההתלהמות המילולית פורס כהן 20 פתרונות או תיקונים המהווים שינוי במודל הסיוע לעצמאים ולעסקים במשק. את 20 הסעיפים במכתב כתבו 62 ארגוני עצמאים ועסקים המאוגדים בלה”ב והם מיועדים, לטענתם, להגביר את שרידות העסקים שלהם.

הארגונים מבקשים מתן פתרון להשארת מצבת העובדים אצל המעסיקים ואי הוצאתם לחל”ת, בין השאר תוך החלת מנגנון גמיש ו/או חל”ת משלים כפי שניתן לעובדי משרדי הממשלה. כמו כן מבקשים הכותבים ליצור מתווה המאפשר לעובדים להישאר אצל המעסיקים ושיפוי המעסיקים על מנת שתשלום השכר של העובדים יועבר באמצעותם, בנוסף להקלה במנגנון הבירוקרטי של המענק להחזרת עובדים בחזרה מחל”ת וביטול הצורך במנגנון בירוקרטי על ידי רישום המתבצע על ידי העובדים.

Inner article

דרישות נוספות שהעלו הארגונים הן:

  • החלת מודל פיצוי לפי מודל ‘צוק איתן’.
  • מתן פתרון לעסקים שגובה שכר הדירה שלהם עובר את רף 10% מהמחזור (הגדלת מקדם הפיצוי).
  • העלאת רף הפיצוי המקסימלי במענק ההוצאות הקבועות לכ-700 אלף שקל.
  • הזרמה של פיצוי מקדמה באופן מידי של המענק הסוציאלי לעצמאים על חודשים ספטמבר-אוקטובר.
  • מתן מענה של פיצוי לעסקים חדשים ולעסקים שעדיין לא קיבלו מענקים כהוצאות קבועות עקב בעיות בירוקרטיות ויצירת מתווה “מסלול חריגים” מול רשות המסים.
  • פטור מלא מתשלום ארנונה גורף לכלל העסקים שנפגעו בחודשים ספטמבר-אוקטובר, כפי שנעשה בחודשים מרץ-מאי.
  • עצירת הליכי גבייה קיימים מול הרשויות המקומיות נגד בעלי העסקים, לרבות ארנונה, היטלים ואגרות.
  • דחיית תשלומי מע”מ על חודשים ספטמבר ואוקטובר לכלל העסקים ל-30 בדצמבר 2020.
  • החל מה-1 בינואר השנה (רטרואקטיבית) אישור מתווה תשלום על ידי המדינה על עובדים שהוכנסו לבידוד באמצעות המוסד לביטוח לאומי וכן אישור מענק פיצוי לעצמאים הנכנסים לבידוד באמצעות המוסד לביטוח לאומי
  • סיוע לעסקים בבירוקרטיה וברגולציה ובין היתר תוך הארכת תוקף רישיונות העסק עד סוף 2021.
  • מתן פתרון לעשרות אלפי עצמאים המוגדרים בסטטוס “שכיר-עצמאי” בביטוח הלאומי כך שיהיו זכאים לקבל דמי אבטלה או תשלום חל”ת ללא קשר להכנסתם כעצמאים ו/או יהיו זכאים לקבל את מענקי הסיוע לעצמאים ללא קשר להכנסתם כשכירים.
  • החלת עיקרון קיזוז הפסדים לאחור – אפשרות של קיזוז הפסדים משנת 2020 מול רווחים של שנת 2019.
  • דרישה לעידוד רכש וייצור ישראלי כחול לבן באמצעות ביטול הפטור ממע”מ ברכש בייבוא אישי עד 75 דולר.
  • השלמת החקיקה בנושא פחת מואץ בהקדם כך שתחול גם על מסחר ושירותים.
  • תיקון החקיקה שיאפשר לנשים עצמאיות שיצאו לחופשת לידה במהלך שנת 2019 לקבל את מענק הפיצוי על חודשים ספטמבר-אוקטובר לפי שנת 2018.

העצמאים מבקשים גם שינוי מתווה מענק עידוד התעסוקה והתאמתו למציאות בשטח, בין היתר באמצעות קביעה כי כל מעסיק יקבל החזר של 80% משכרו של כל עובד שיוחזר מחל”ת או מאבטלה ובתקרה של עד 10,500 שקל, וכן קביעה כי ההחזר יותנה עבור העסקה של 6 חודשים לפחות. דרישת הארגונים הנה להחיל תוכנית זו מיידית עד סוף דצמבר 2020.

פתיחה מחודשת, שולחן עגול

באשר למענקים שחילקה המדינה, דורשים ארגוני העצמאים לפתוח מחדש ולהאריך את זמן הגשת הבקשות לפעימות ראשונה, שנייה ושלישית עד לסוף שנת 2020. גם את מענק עידוד תעסוקה והפעימה הרביעית מבקשים הארגונים להאריך עד לסוף שנת 2020.

ליקוי נוסף עליו מצביעים העצמאים עוסק בחלוקת מענקי הסיוע ומתן פיצוי לעסקים הנמצאים במסגרת ‘איחוד עוסקים’ (עסקים שדיווחו לרשות המסים במאוחד טרם משבר הקורונה, ועברו בשל כך את תקרת הפיצוי בהתאם לתנאי המענק, כיוון שהם מחושבים ביחד לצרכי המענק). על פי הדרישה יש צורך לעסקים אלה לפתחו מחדש את האפשרות להגיש בקשה להחזר הוצאות קבועות לחודשים מרץ-אפריל ומאי-יוני, בהם הייתה מגבלה של עד 20 מיליון שקל.

העצמאים דורשים להיות מעורבים בגיבוש מתווה היציאה מהסגר באמצעות ‘שולחן עגול’ עם נציגי משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים כפי שמקובל לקיים בנושאים רבים אחרים. העצמאים טוענים כי שי לקיים הפקת לקחים מתהליך היציאה מהסגר בפעם הראשונה ולא לחזור שוב על אותם טעויות.

“סגר מלא לא רק שאינו הפתרון הנכון בתקופה זו, אלא הקטליזטור לאסון כלכלי כבד שיביא לקריסתם של עשרות אלפי עצמאים ובעלי עסקים”, כותב עו”ד רועי כהן במכתבו. הוא מציין בפנייתו את הקולות העולים מהשטח, “המגיעים עד לכדי ייאוש וכוונה להפר את ההנחיות לאור המצוקה הכלכלית ההולכת וגוברת”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה