המשרות במגזר העסקי, כ-75% מסך המשרות הכללי

התפוקה הגולמית במגזר העסקי הסתכמה ב-1,421 מיליארד ש”ח, במחירים שוטפים, כ-75% מהתפוקה במשק הישראלי מספר המשרות במגזר העסקי הגיע לכ-3,007 אלף, שהן כ-75% מסך המשרות במשק הישראלי

מפעל מזון ישראלי | צילום אילוסטרציה: משה שי, פלאש 90

שנת 2016 הסתיימה אמנם לפני שנתיים וחצי אולם רק אתמול סיימו בלמ”ס את כתיבת הדו”ח על המאפיינים העיקריים של פעילות המגזר העסקי. הממצאים הם מתוך סקר ענפי הכלכלה בשנת 2016 ופרסומם באיחור כה רב נובע לטענת הלמ”ס נובע מהפער בין סיום שנת המס לעיתוי הגשת הדוחות הכספיים לשלטונות המס. רק לאחר תקופה זו נאספים הנתונים בלמ”ס – הן מהחברות והן מסניפי מס הכנסה – ועוברים לעיבוד וסיכום.

נקדים ונאמר עוד שהודעה זו מציגה את תוצאות הפעילות הכלכלית השוטפת בענפי הכלכלה השונים, וכן את המצב הפיננסי של החברות, ומבוססת על סקר ענפי הכלכלה לשנת 2016. הסקר נערך במטרה לאמוד את התפוקות ואת התפלגות התשומות במגזר העסקי וכן את המצב הפיננסי של החברות.

250/200 סייד בר + קובייה

עכשיו אפשר לעבור לנתונים המסוכמים תחת הכותרת, חשבון הייצור: סך כל התפוקה הגולמית במגזר העסקי הסתכמה ב-1,421 מיליארד ש”ח, במחירים שוטפים, שהיא כ-75% מהתפוקה במשק הישראלי (הכולל את המגזר העסקי, הממשלתי ומלכ”רים פרטיים). סך כל הערך המוסף הגולמי (מכונה ‘תוצר’ בכלל המשק) במגזר העסקי הסתכם ב-661 מיליארד ש”ח, במחירים שוטפים, שהוא כ-60% מהתוצר הכולל במשק הישראלי. והתמורה למשרות הסתכמה ב-395 מיליארד ש”ח, במחירים שוטפים.

ולמה זה חשוב לנו? בלמ”ס מסבירים: “חשבון הייצור הוא נקודת פתיחה לבחינת התפתחות החשבונות של יחידות עסקיות ומגזרים, והוא מתאר כיצד הכנסה נוצרת, נבנית ומנוצלת. פעילות הייצור נעשית באחריות, בשליטה ובניהול של יחידה מוסדית המשתמשת בתשומות עבודה, הון, סחורות ושירותים לייצור תפוקות של סחורות ושירותים. רכיבי חשבון הייצור מבוססים על ניתוח דוחות רווח והפסד בכלל המגזר העסקי כפי שהתקבלו מדיווחי העסקים בדוחות הכספיים למס הכנסה, והם כוללים נתונים מגוונים ובהם: תעסוקה, תפוקה, ערך מוסף גולמי ותמורה למשרות”.

מספר המשרות במגזר העסקי הגיע לכ-3,007 אלף, שהן כ-75% מסך המשרות במשק הישראלי. כשמתוך זה 76% מכלל המשרות במגזר העסקי היו שייכות למגזר החברות העסקיות הלא-פיננסיות, ותרומתו של מגזר זה לתפוקה הייתה 85% ולערך המוסף – 81%. 5% מהמשרות במגזר העסקי השתייכו למגזר החברות בבעלות זרה, ותרומתו של מגזר זה לתפוקה ולערך המוסף עמדה על 11% בקירוב. 

המעניין הוא ש2% מהמשרות במגזר העסקי השתייכו למגזר החברות הממשלתיות ותרומתו של מגזר זה לתפוקה ולערך המוסף עמדה על 6% בקירוב. בתת-מגזר החברות הממשלתיות נרשמו התפוקה למשרה (1,012 אלפי ש”ח) והערך המוסף למשרה (499 אלפי ש”ח) הגבוהים ביותר, יותר מפי שניים מאלה שנרשמו בסך המגזר העסקי.

הערך המוסף למשרה בחברות בבעלות זרה היה 452 אלף ש”ח בשנת 2016, גבוה פי שניים ויותר מזה שנרשם בסך המגזר העסקי. התמורה למשרה שנרשמה בחברות אלו הייתה 287 אלפי ש”ח, גבוהה אף היא פי שניים ויותר מזו שנרשמה בסך המגזר העסקי.  כדאי לדעת שכ-40% מכלל המשרות בענפי התעשייה היו שייכות לקבוצת המפעלים עתירי היצוא.

ואילו תחת הכותרת מאזנים, נכתבו הנתונים הלא מעודדים הבאים: היחס השוטף בכלל המגזר העסקי בשנת 2016 עמד על 1.28, ירידה לעומת שנת 2015 (1.30). ואילו רמת המינוף הפיננסי (הון זר ביחס למאזן) של כלל המגזר העסקי עמדה בשנת 2016 על 59%, ירידה קלה גם כן לעומת שנת 2015 (61%).

ולמה חשוב לנו המאזנים? גם את זה מסבירים בלמ”ס בפרוטרוט. “מדינות רבות עורכות מאזנים כדי לבחון את מצבן הפיננסי ואת התנהגותן הפיננסית. ניתוח מאזנים של חברות הוא כלי חשוב לקביעת מצבן, סיכויי הישרדותן וצמיחתן בעתיד. כלי זה חשוב הן ברמה של ענף כלכלי והן ברמה של כלל המשק”.

אם הבנתם את הדברים, חשוב שתדעו שלמעט בענפי המסחר הסיטוני והקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים, והשירותים (נבחרים), ברוב הענפים נמדדה ירידה במדד הנזילות. ירידה ברמת הנזילות מעידה על קושי ביכולת פירעון החובות של החברות ובכושר עמידותן.

ולחובבי הסטטיסטיקות נספר שבמחוז המרכז (מדינת תל אביב) נמצא האחוז הגבוה ביותר של המשרות (28%), התפוקה הגולמית והערך המוסף הגולמי (26% בכל אחד מהם), ואילו במחוז ירושלים נמצאו רק כ-6% (בממוצע) מהמשרות, מהערך המוסף הגולמי ומהתפוקה הגולמית.

הלמ”ס גם מחלק בדו”ח את ענפי התעשייה לפי עוצמה טכנולוגית. בהתאם לסיווג שעליו המליץ ארגון ה-OECD, חולקו ענפי התעשייה ל-4 קבוצות לפי עוצמתם הטכנולוגית, סיווג המפעלים לפי עצמה טכנולוגית נעשה לפי פעילותו העיקרית של כל מפעל, ועל פי סיווגו לענף כלכלי. 

מתוך ארבעת הקבוצות עולה שתרומתם של ענפי הטכנולוגיה העילית לערך המוסף הגולמי וליצוא הייתה הגבוהה ביותר מכלל ענפי התעשייה ועמדה על כ-40% ועל 57%, בהתאמה. בנוסף בולט פדיון היצוא בענפי הטכנולוגיה העילית העומד על כ-76% לעומת כלל ענפי התעשייה שעומד על כ-43% בממוצע.

עוד עולה מהדו”ח שענפי הטכנולוגיה העילית הם ענפים עם מפעלים עתירי יצוא והם אחראיים כל אחוזים ניכרים מכלל הפעילות במשק. כ-40% מכלל המשרות במפעלי התעשייה ב-2016 היו שייכות לקבוצת המפעלים עתירי היצוא. רוב המשרות (84%), התפוקה (92%), הערך המוסף (93%) והיצוא (99%) במפעלי הטכנולוגיה העילית, מקורם במפעלים עתירי יצוא. 54% מהמשרות, 52% מהתפוקה ו-60% מהערך המוסף במפעלים עתירי היצוא, מקורם במפעלי הטכנולוגיה העילית. 

870/135 ליינר ארטקל

לעומת זאת במפעלי הטכנולוגיה המסורתית, התמונה הפוכה. במפעלים אלו, תופסים המפעלים עתירי היצוא רק 10% מהמשרות, 13% מהתפוקה ו-14% מהערך המוסף. כך גם למפעלי הטכנולוגיה המסורתית שייכים 8% מהמשרות, 6% מהתפוקה ו-5% מהערך המוסף במפעלים עתירי היצוא.

הלמ”ס מבאר שנתוני הסקר מבוססים על ניתוח וריכוז של דוחות כספיים של עוסקים במדגם, המסווגים בענפים: חקלאות, ייעור ודיג; כרייה, חציבה ותעשייה; אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת; בינוי; מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים; ושירותים. הענפים הנחקרים במסגרת הסקר מקיפים את כל המגזר העסקי (פרט לענפי היהלומים). 

חשבון הייצור בענפי המסחר הסיטוני והקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים, וענפי השירותים כולל נתונים על ענפים שלא נכללו באוכלוסיית הסקר (כגון מורים פרטיים, עוזרות בית, חברות הזנק, בנקאות, חברות ביטוח, בתי מלון ושירותי אירוח, מכירת פירות וירקות בשווקים) ושהתקבלו ממקורות אחרים. המאזנים בענפים אלו כוללים בנוסף נתונים של בתי מלון בלבד.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה