הנגיד מבהיר: מדוע יש צורך במטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי

בכנס הפיקוח על הבנקים בנושא “אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד” אמר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון כי בנק ישראל עמל על הנפקת כסף של הבנק המרכזי, שקל דיגיטלי משום שככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף “שלו” | לדבריו, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר, ואחת הדרכים היא בהנפקת מטבע דיגיטלי מרכזי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, נשא דברים בכנס הפיקוח על הבנקים שנערך היום בנושא “אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד”. “אחד הסיכונים הנובעים מהרחבת מושג הכסף, הוא money fragmentation – פרגמנטיזציה של הכסף. כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף “שלו”.

“ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת של הבנק המרכזי לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות CBDC” (הנפקת מטבע דיגיטלי ע”י בנק מרכזי).

250/200 סייד בר + קובייה

“לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחוייבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה”, אמר הנגיד.

השקל הדיגיטלי | בנק ישראל, עיבוד: ביזנעס

בהמשך דבריו התייחס הנגיד לפתיחת בנקים חדשים: “בנק ישראל פעל בשנים האחרונות להסרת חסמי כניסה של בנקים חדשים והתאמת הרגולציה עבורם, מהלך שנועד להגדיל את מספר המתחרים בשוק. תהליך שהביא לכך שיזמים פרטיים הקימו את הבנק הדיגיטלי, תוך ליווי צמוד של בנק ישראל. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הקמת בנקים חדשים בעלי מבנה הוצאות רזה יותר, שיתרמו להגברת התחרות”.

לפני כן, נשא דברים המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, ואמר כי “הסביבה התחרותית משתנה לנגד עיננו. המוצרים והשירותים שהיו פעם נחלתו הבלעדית של הבנק הופכים לפריקים ומוצעים במגוון רחב של פלטפורמות וערוצים ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. כל אלו מהווים אתגר משמעותי למודל העסקי הקיים אגב סיכון לרווחיותם של הגופים המסורתיים בעולם תוכן זה. מנגד זוהי כמובן הזדמנות לנצל את מאפייני הסביבה התחרותית לטובת שיתופי פעולה אסטרטגים נכונים, חשיבה מחוץ לקופסה על הדרך הנכונה לאמץ את השינויים הללו לחיזוק המודל העסקי ולגיוון מקורות ההכנסה”.

עוד אמר, כי “ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת עבור התאגידים הפיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש, לרענן ולאתגר את הדרך בה מבוצעים תהליכים עסקיים ותהליכים תפעוליים ולהגדירם מחדש באמצעות שימש בטכנולוגיות מתקדמות”.

Inner article

לצד זאת, ציין, “הציפיה החברתית מהבנקים מתעצמת ומתרחבת לנושאים המקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה לרבות הדרישה למעורבות ואחריות חברתית ענפה, לחיזוק ושמירה על ערכי השוויון, הכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה ולעתיד הכדור בו אנו חיים”.

בסיכום דבריו אמר אבידן, כי “תפקידו של הרגולטור בראיה צופה פני עתיד בהחלט מאתגר. אני רואה חשיבות עצומה בביצוע התהליכים הנדרשים כבר היום כדי שהרגולטור העתידי יוכל גם לפקח בצורה מיטבית, ייזום, יאפשר ויוביל. ביטוי ישיר לכך ניתן בחזון שהגדרנו עבור הפיקוח על הבנקים: “להיות פיקוח מוביל מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק”.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן | צילום: דוברות בנק ישראל

“התעצמות סביבת התחרות ופריקות השירותים והמוצרים הקיימים והמתפתחים במסגרת זו, משליכה במישרין על מורכבותו של האתגר הרגולטורי הנגזר מכך, על מבנה והאחריות של הרגולטורים השונים. חוקים חדשים ופעילותה של הרשות המחוקקת מעצימים לעיתים מורכבות זו.

“אזכיר בהקשר זה גם את הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית שעל הקמתה הוכרז זה לא מכבר שהמלצותיה והשלכותיהן יתבהרו עם סיום עבודתה. ובאותו חלל בו אנו מתנהלים, מוטלת החובה והאחריות לפעול בצורה מקצועית, עניינית ומכבדת. להתעלם משיקולים של יוקרה, מעמד, אגו וכבוד ולעשות את הנדרש על מנת שהשווקים עליהם אנחנו אחראים ייהנו מיציבות ושגשוג וימלאו את תפקידם הנכון במארג החברתי-כלכלי במשק הישראלי”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה