העדויות נערמות: עשרות כרטיסי אשראי נעקצו במאות אלפי שקלים

שוד האשראי הגדול של כל הזמנים: תלונות למשטרת ישראל על חיובים תוך שימוש במספרי כרטיסי אשראי גנובים – על ידי המרכז לגביית קנסות, נסגרות • כיצד ייתכן שדווקא עשרות מקרי עוקץ שנעשו באתר הממשלתי לתשלומים, שבו ניתן לעקוב אחרי פרטי משלמי הקנסות ולהצליב את המידע מול בעלי הכרטיסים, איש לא עושה דבר? • לגורמי אכיפת החוק פתרונים • ולקינוח: יש גם גניבות צ’קים וזיופים בסכומי עתק

עוקץ אשראי על רקע אתר המרכז לגביית הקנסות | צילום רקע: הדס פרוש, פלאש 90

לסיפור הבא חוברים יחד חרדים עשוקים (ולא רק), שודדים מתוחכמים וככל הנראה בעלי קשרים, אתרי ממשל, עשרות אלפי שקלים וגם החלטת משטרה תמוהה מאוד. נתחיל דווקא מהסוף. אברך מאשדוד בשם פ. מקבל טלפון מהמשטרה בו נאמר לו, כי הוחלט שהתיק שנפתח בעקבות התלונה שהגיש יום קודם לכן, נסגר מחוסר ראיות על החשודים!

האברך לא ידע אם לבכות או לצחוק. כרטיס האשראי שלו חויב שוב ושוב והוא נעשק בעשרות אלפי שקלים. הסיפור מקומם פעמים: כיוון שהכרטיס חויב במערכות של ‘המרכז לגביית קנסות’ – ניתן לראות במערכת הממשלתית הזו את מספרי הזהות של החשודים ופרטים אישיים נוספים, כך ניתן לדעת כמעט בוודאות מי ביצע את השוד. ולא זו בלבד: האברך שקד על האתר הממשלתי והביא למשטרה שורה ארוכה של ראיות כדי לקבל את הגנת החוק והחזרת הכסף הרב שנעשק ממנו.

אפס, השוטר או החוקר שהתקשר אל פ. טרח להדגיש לו למחרת הגשת התלונה – כי התיק נסגר. מדוע? מחוסר ראיות. כשניסה לומר משהו ולהביע את תמיהתו, ענה לו השוטר: אתה יכול לערער על ההחלטה תוך שישה חודשים. עכשיו תוהה האברך: באיזו תחנת משטרה מגישים תלונה על משטרת ישראל, היכן עוד ניתן לקבל הגנה? שמא עליו לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג?

בודקים ונעשקים

ראשיתו של הסיפור לפני כשלושה שבועות. בכתבה שפרסם מאיר גולד ב’המודיע’ נחשפה הונאת אשראי שפועלת על גב המרכז לגביית קנסות. אברך מבני ברק סיפר לכתב העיתון, כי כרטיס האשראי שלו חויב באלפי שקלים במרכז לגביית קנסות – האתר הממשלתי לתשלומי קנסות ברשות האכיפה והגבייה. גולד ביקש מהקוראים בתחינה: אם אתם מבקשים להימנע מתופעה דומה שבה תגלו כי מישהו עשה שימוש בכרטיס האשראי שלכם והוא גנב מכם אלפי שקלים, הדרך היחידה שתוכלו לנקוט בה היא פשוט לעקוב אחר דפי החשבון של כרטיסי האשראי, ולוודא שבפירוט העסקאות לא מופיעות עסקאות שאינן מוכרות לכם.

עוקץ | צילום: shutterstock

בשבוע לאחר הפרסום התלונות מתחילות לזרום. בדיווח הבא מצטברים להם 10 תלונות דומות. העדויות מספרות על תשלומים בהיקפים של 30-55 שקלים שירדו מכרטיסי האשראי כתשלומי קנסות, וזאת מבלי ידיעתם של בעלי הכרטיסים. גולד מספר כי באחד המקרים נגבו מחשבונו של אברך 30,000 שקלים, אך במקרה השני גילה בעל הכרטיס כי חשבונו חויב בסכום של 55,000 שקלים (!), זאת כאשר מסגרת האשראי שלו עמדה על לא יותר מ-30,000 שקלים…

כאן עולה השאלה: הרי כאשר ישנה חריגה מהמסגרת – הכרטיס לא עובר, כיצד אם כן הכרטיס חויב מעבר למסגרת שלו? “נוכח היקף התופעה והעובדה שהתשלומים מתבצעים בהיקפים של אלפי שקלים מבלי שהנורות האדומות מופעלות, נראה שמדובר בשיטה שונה לחלוטין. אין זה מופרך להניח שאותם נוכלים זוכים לסיוע מבפנים”, כותב גולד.

בהמשך מתבררים פרטים נוספים. וכך הוא כותב, “לפי השמות שעבורם בוצעו תשלומי הקנסות נראה שמדובר בפועלי בניה/נהגי משאיות שככל הנראה צברו קנסות לחובתם, ומישהו (הקבלן המעסיק אותם?) דואג לשלם את אותם הקנסות באמצעות כרטיסי אשראי של אחרים”.

הסיפור מסתעף

בשבוע שלאחר מכן ובעקבות הפרסום מספר הנעקצים מזנק ל-40 איש שכרטיס האשראי שלהם חויב בסכומי עתק. מהשוואה בין המקרים עולה כי מרבית התשלומים מבוצעים באמצעות כרטיסי אשראי של חב’ CAL, עם זאת, בוצעו גם תשלומים באמצעות כרטיסים אחרים.

כאן גם מתגלה ההבדל: בעוד ‘ישראכרט’ יצרה קשר עם הלקוח לפני החיוב החריג, ביתר המקרים, הבירור לא נעשה, והחיובים אושרו למרות החריגה מהמסגרת (באחד המקרים בוצעו תשלומים בסכום של 32 אלף שקל כאשר המסגרת עמדה על 18 אלף שקל בלבד).

הנעקצים הרבים מספרים שהמשטרה גוררת רגליים למרות שיש שמות, מספרי זהות, רישיונות רכב ועוד. הסיפור בו פתחנו הוא דוגמית מעבודתה של המשטרה. יום למחרת הגשת התלונה, התיק נסגר מחוסר ראיות, בזמן שהראיות ברורות.

העוול זועק לשמים.

היכן המשטרה

בזמן הכנת כתבה זו ל’ביזנעס’ מעדכן אחד הנעקצים את גולד (שחלק עמנו את הסיפור המדהים על כל פרטיו, כולל עדכונים מהימים האחרונים ממש) כי הוא ‘עובד קשה’ בניהול התיק מול המשטרה. “אחרי שבוע פלוס שבו אמרו לי במחלקת הונאה בתל אביב שהתיק עבר לתחנת עירון בצפון”, מספר האיש בכאב, “הצלחתי לתפוס מישהו בתחנת עירון. אמרתי את שם התיק ומספרו, אבל בתשובה נאמר לי שהתיק עדיין לא הגיע. כשטענתי שבתל אביב אמרו לי שזה כבר הגיע לעירון, נאמר לי שהתיק אמור להגיע בדואר… כאילו אין רשת מחשבים בעולם. אומת ההייטק מתנהגת כמו לפני חמישים שנה. טוב שלא שלחו את התיק עם יונת דואר”, מסכם האיש בכאב גדול.

הכסף כבר ירד מחשבונו, הריביות והעמלות שהוא משלם נוגסות בכיסו חזק, אבל במקום שאמור להגן עליו ולרדת לחקר האמת (ע”ע תיקי האלפים. ד”ש) לא עושים זאת למרות שמדובר באלפים רבים.

870/135 ליינר ארטקל

סביר להניח שהסיפור עוד בראשיתו או לכל הפחות באמצעו. המשפט ‘טחנות הצדק טוחנות לאט’ כבר הפך ממטבע לשון לדרך חיים ותשלומי קנסות רבים עוד יעברו עד שהאמת תצא לאור. בינתיים אנו ממליצים לכם לבדוק ולבדוק ולבדוק שוב ושוב את חיובי האשראי. אם יש לכם דרך לבדוק מידי יום יומיים, עשו זאת, כך תוכלו לגדוע את המהומה בתחילתה. גם בדיקה חודשית יכולה לעזור. אל תסתמכו על כרטיס האשראי שנמצא בידיה הטובות של הרעיה האחראית על הקניות בבית. היו ערניים.

ואם בכל אופן גם אתם מעורבים בסיפור, בדרך כזה או אחר. אם גם הכרטיס שלכם חויב בסכום מוגזם או אפילו בסכום קטן אל תתעצלו, גשו לתחנת המשטרה הקרובה ולציין שמתנהלות חקירות מקבילות בעניין בתלונות שהוגשו בתחנת בני ברק (מס’ התיק 133814/2021. טל’ 03/6796452).

עוקץ האשראי

זהירות: צ’קים מזוייפים

שיטוט ברשת גילה כי הנושא נידון השבוע בפורום ‘פרוג’ וגם בו החלו להצטבר עדויות נוספות על התופעה של תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי. גם שם חוזר על עצמו ההבדל הזועק לשמים בין חברות האשראי, בעוד בישראכרט יוצרים קשר עם הלקוחות כאשר מזהים עסקה מוזרה, בחברות אחרות לא די שלא מעדכנים את הלקוח, העסקאות מאושרות גם בחריגה מעל ומעבר למסגרת.

בשולי הכתבה מציין גולד כי תלונה נוספת הוגשה למשטרה בגין זיוף צ’קים. מדובר בסיפור תמוה שבו מוסד שיגר שלושה צ’קים לשלושה ספקים שונים. הפרטים על הצ’קים מודפסים כפי שמקובל במוסד, אך לאחר שהצ’קים נגנבו בדרך (איך?), הם הגיעו לידיים בלתי רצויות שדאגו לשנות את השם המופיע ב’לפקודת’, וכך גם את הסכום. כך למשל, סכום של 3,500 שקל הפך לסכום של 35,000 שקל…

המעניין הוא, כי למרות שהזיוף בוצע בצורה לא הכי מקצועית ודי במבט קל כדי לזהות שהצ’ק ‘טופל’, הוא כובד. מעניין אף יותר שלמרות שהוא הופקד בחשבון מסוים, איש לא מנסה לשאול את בעל החשבון איך בדיוק הגיע הצ’ק הזה לידיו. וכן, גם המקרה הזה הועבר לטיפולה של משטרת בני ברק, שם אמרו כי התיק הועבר ליחידה לחקירות הונאה כלכליות בתל אביב. אך מעבר לכך, לא הבנק וגם לא המשטרה מוכנים לדווח האם החקירה התקדמה, ומה נעשה, אם בכלל, כדי למנוע מקרים דומים.

נמשיך לעקוב ולדווח על צבר המקרים המקומם.

מומלץ עבורך

10 תגובות ל: "העדויות נערמות: עשרות כרטיסי אשראי נעקצו במאות אלפי שקלים"

  1. הכי טוב לבדוק כל יום באינטרנט את התנועה בכרטיס.
    כל תנועה לא מזוהה לדרוש מיד , מחברת האשראי , לעצור אותה ולדרוש ,ברור עיסקה” או אפילו “ביטול עיסקה”. חברת האשראי רשאית לעצור עיסקה בברור ובאם אינה מאושרת על ידי בעל הכרטיס גם לבטלה. אין צורך במשטרה. מספיק להיות ערניים

  2. לדוד הכתב,לידיעתך יש עוד דרך שכנראה אין אתה מודע לה, והיא נקראת גבייה “בהוראה כחולה” בכרטיס האשראי [בישראכרט],מאות שקלים נגבים כל חודש בחודשו,
    למה אין אתה מציין זאת?

  3. צריך שהמשטרה תטפל בדברים החשובים ביותר שתתן מענה קודם כל שירות טלפוני על הפנים שתטפל בגנבים לא רק תיתן דוחות ודוחות העם זועק עד עמקי נשמתנו נמאס ממשטר פשע איפה המפכל זה הבעיה הגדולה ביותר של המדינה לא האויב החיצוני המשטרה האויב הגדול של האזרחים

  4. לא ברור לי משהו. אם מייד בהתחחה הוא היה מצלצל לבנק ומרתיע אז הבנק היה מפסיק את הכרטיס . לפחות לא היה מפסיד כסף לא הוא לא הבנק . לא? מפחיד . אתה מצפה שאתרי ממשלה יהיו המאובטחים ביותר..מפחיד לחשוב על ת ז חכמות …

  5. למה להתפלא מכך משטרה זו לא משטרה פרקליטות זה לא פרקליטות חוקים זה לא חוקים עונשים זה לא עונשים בתי משפט לא לא בתי משפט צדק אמיתי זה לא צדק אמיתי
    מה שאמיתי זה פרס לגנבים לתחמנים במדינה שלנו ישר זה לא ישר בקיצור היום יודעים כולם להיות נוכל וגנב במדינה שלנו זה משתלם

  6. זה רק מחזק את הטענה של הציבור. המשטרה הוא גוף מושחת שלא
    עושה את עבודתו בתום לב .

  7. מחריד ומזעזע!!

    כל הכבוד לעיתון ”המודיע” שחשפה בפירסום הראשון ממסכת ההונאה הגדולה שידעה אי פעם מדינת ישראל

    תמוה לי מדוע לא כל המדינה גועשת מכך? האם זה רק אצל החרדים?

    נא ליידע את שליחנו בכנסת – הנציגים שלנו שיטפלו בזה בכל חומרת הדין!!

  8. השבוע שילמתי בכרטיס אשראי 3000 שח דוחות נהיגה
    ותוך כדי תשלום קיבלתי שיחה מנציג האשראי אם זה אני שמבצע את התשלום

  9. גם לנו זה קרה…
    גנבו לנו יותר מ60 אלף ש”ח…

    המשטרה אמרה שהם מחזירים רק את הכסף של 3 חודשים אחורה כל השאר לא….

  10. לנו גבו באשראי מעל 15,000 אלף שח
    דיווחנו מייד כי קבלנו הודעה שחרגנו מהמסגרת וחברת האשראי התעקשה להוריד את החיובים מהחשבון ולטענתה יחזירו לנו את העיסקאות שלא בצענו.
    לאחר ייעוץ עם מנהלת סניף הבנק, דחינו את חיוב האשראי ושילמנו רק את התשלומים האמיתיים שלנו באשראי אחר.
    חודש אחר כך גבו לנו עוד 8,000 ש”ח
    מהסיפור הזה מריח חזק מאד שחברות האשראי משתפות פעולה עם הגנבות האלו, הן מקבלת החזרים על העיסקאות הללו מחברות הביטוח שמבטחות אותן, פלוס עמלות שגובים מהלוקחות, אז למא לא?

כתיבת תגובה