העולם המערבי נגד סין, ארה"ב היא רק הסמן

הצו הנשיאותי החדש שהנפיק ממשל ג'ו ביידן במפתיע, כולל 59 חברות סיניות שיש להן קשרים עם צבא סין או עם תעשיית המעקב • באירופה מוטלות סנקציות ע"י האיחוד האירופי ובריטניה • וכיצד מגיבה סין?

ארה"ב | צילום: גילי יערי, פלאש 90

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, ממשיך באופן מפתיע את מורשת טראמפ וחותם בסוף השבוע האחרון על צו האוסר על השקעה בחברות סיניות. הצו המעודכן כולל 59 חברות סיניות שיש להן קשרים עם צבא סין או עם תעשיית המעקב. הצו אף כולל את ענקית התקשורת וואווי ועוד שלוש חברות הטלקומוניקציה הגדולות ביותר בסין – צ'יינה מובייל קומוניקיישנס, צ'יינה יוניקום וצ'יינה טלקומוניקיישנס. במקרים רבים כוללת הרשימה גם את חברות הבת של החברות המופיעות ברשימה.

למשקיעים האמריקאים בחברות תינתן שנה שלמה להוציא את השקעתם מהחברות האסורות, אולם האיסור על השקעות חדשות ייכנס לתוקף כבר ב-2 באוגוסט. הצו הנשיאותי נובע מהדאגה בארה"ב ובעולם לנוכח הדיכוי שמפעילה סין בכל הקשור למיעוט האויגורי. על פי דיווח ב'דה מרקר' הרשימה של ביידן כוללת גם את Hangzhou Hikvision, יצרנית של מצלמות מעקב וטכנולוגיית זיהוי פנים שסייעה לרשויות בסין להוציא לפועל את יוזמות 'עיר בטוחה' בשינג'יאנג שבה נרדפו האויגורים.

ארה"ב אינה היחידה בעולם המפעילה סנקציות נגד סין בגין הפגיעה בזכויות האדם, בעיקר נגד האויגורים. באירופה ניטשת מלחמת סנקציות בין סין לבין חברות מבריטניה ומהאיחוד האירופי לאחר שהאו"ם קבע לצד ארה"ב ובריטניה כי האויגורים המוסלמים הם קבוצה אתנית העוברת דיכוי על ידי סין. מול סנקציות על גופים סיניים, מחזירה סין מלחמה ופוגעת בבטן הרכה של אירופה וארה"ב. כך למשל, על פי דיווח ב'כלכליסט' נעלמה בחודש מרץ רשת האופנה השבדית H&M מאתרי הקניות המקוונים הגדולים בסין, זאת לאחר שהחברה הגיבה נגד העבודה הכפויה של האויגורים בשינג'יאנג. הצהרה דומה מנייקי גרמה לשני סלבריטאים סינים לנתק קשרים עם ענקית הספורט האמריקאית.

החגורה והדרך

המלחמה בין העולם המערבי לסין מתרחשת בזירות רבות. סין מנסה לבסס את עצמה כמעצמה ושולחת זרועות תמנון למדינות נחשלות בעולם ולמעצמות הגדולות אין את הדרך למתן זאת. אחת הדרכים היא השתלטות והשקעות ענק בתשתיות, ההופכים למלכודות חוב עבור המדינות שבהן הם מתרחשות, היות והדבר ישעבד את כלכלותיהן לסין למשך שנים ארוכות. על פי הדיווח ב'כלכליסט' היוזמות מעוררות ביקורת ואי-נוחות רבה במערב.

מדובר בין היתר בפרויקט בן עשור ויותר בשם 'החגורה והדרך', שהושק רשמית ב–2013. המטרה: להפוך את סין לכוח מרכזי בסחר העולמי דרך חיבור ועיצוב מחדש של דרכי סחר, בין היתר, בהשראת 'דרך המשי' ההיסטורית. התוכנית כוללת חיבור יבשתי וימי למדינות אסיה, אירופה ואפריקה, וכוללת השקעה אדירה בתשתיות שנועדה להוזיל את התובלה ולהפוך את המסחר עם סין לכדאי ומרכזי. ביוזמה מעורבות 71 מדינות, שבהן חיים שני-שלישים מאוכלוסיית העולם ומתרכז שליש מהתמ"ג העולמי.

המנהרה הטורקית

אחת מהדרכים הללו עוברת מתחת למיצר הבוספורוס, במנהרת מרמריי, המחברת בין שני חלקי איסטנבול האסיאתי והאירופי. במנהרה שנחנכה גם היא ב-2013 עברה רכבת המשא הראשונה שהגיעה מסין רק בנובמבר 2019, אולם מאז זורמות עוד ועוד רכבות משא עמוסות מסחורה היישר מסין הרחוקה במסע ארוך העובר דרך טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, אזרבייג'ן ועוד. הרכבות שיוצאות מסין מגיעות כיום ל–121 ערים ב–22 מדינות אירופיות דרך המנהרה הטורקית ועוד היד נטויה.

השקעות הענק של סין במדינות אלו שהיו פעם חלק בלתי נפרד מברית המועצות, לצד השקעות במדינות נחשלות נוספות בעולם, מעניקות לסין כוח כלכלי אדיר, שלעולם אין באמת דרך לעצור. הסנקציות של ארה"ב, בריטניה ומדינות הגוש האירופי מכות לחברות הסיניות בכיס, אך אלה – בלית ברירה – מיישרות קו עם השלטון, אחרת הן יולאמו או ייפגעו בדרך כזאת או אחרת. החקירה שנפתחה נגד מייסד עליבאבא ג'ק מא שאף נעלם לתקופה ארוכה (עד ששב בתקופה האחרונה), הוכיחה שהשלטון בסין נראה אמנם דמוקרטי ומערבי, אך הוא יודע לפעול היטב בדרכים קומוניסטיות על גבול הדיקטטוריות.