הפועלים ולאומי לא יצמצמו את מסגרות כרטיסי האשראי

מגבירים את התחרות בלי לפגוע בלקוחות: ועדת הכלכלה אישרה את הצו הדוחה בשנה את הצמצום במסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הפועלים ולאומי | היו”ר ביטון: “מנענו פגיעה בחלשים ביותר” | והאם כלל החברות בישראל מכירות בכרטיס ה’דביט’?

כרטיס דביט | צילומסך מאתר בנק ישראל

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ מיכאל ביטון, אישרה היום את הצו שהגיש משרד האוצר המקפיא בשנה את מתווה צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי ללקוחות הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי. הדיון היום התקיים בהמשך לישיבה קודמת שקיימה הוועדה בנושא לפני כחודש, בה דרש היו”ר ביטון לתקן את מתווה הצמצום כך שלא יפגע בחלשים.

את הישיבה היום פתח היו”ר ביטון ואמר כי הרעיון הכללי של רפורמת שטרום, להגביר תחרות בענף הבנקאות, הוא נכון. אלא שהחלק הנוגע לצמצום מסגרות האשראי פגע בלקוחות, ובאלה החלשים ביותר. הוא הוסיף כי קיבל עשרות פניות בנושא ואמר כי הכוונה היא למנוע את הפגיעה בחלשים ביותר בשנה הקרובה.

בעקבות הדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא סיכמו היו”ר ביטון ושר האוצר אביגדור ליברמן, בתיאום עם בנק ישראל, כי הצמצום במסגרות האשראי יידחה בשנה, כך שישמר המצב הקיים של צמצום 55% מהמסגרות שהעניקו הבנקים לציבור ב-2015, ולא פחות מ-7,500 שקל ללקוח. בשנה הבאה, מפברואר 2023 ועד ינואר 2024, הוסכם על צמצום ל-51% מהאשראי שנתנו הבנקים לציבור ב-2015, כאשר המסגרת ללקוח לא תפחת מ-8,500 שקלים ומסגרות מתחת ל-8,500 שקלים לא יובאו בחשבון בחישוב המסגרות לצמצום.

בדיון השתתפה גלית לוי, בעלת עסק עצמאי המנהלת מספר חשבונות בבנק הפועלים, שסיפרה כיצד הצמצום פגע ביכולת שלה להתנהל, ואמרה כי היא מופלית לרעה לעומת לקוחות של בנקים אחרים. היו”ר ביטון הזכיר כי אמר שהחלק הזה ברפורמה היה טעות ולא היה צריך לבוא לעולם, שכן לא עושים את התחרות על גבו של הלקוח. מייסד נקודת מפנה, רן מלמד, הוסיף כי צריך לבדוק כמה בקשות הוגשו לחברות האשראי החוץ בנקאיות מצד לקוחות שהמסגרות שלהם צומצמו, וכמה מהן אושרו או נדחו.

אחרי תחום פיננסים בלובי 99, משה קאשי, אמר כי הסעיף נועד לתת הגנת ינוקא למתחרים חדשים, באמצעות הגבלת החזקים. היו”ר ביטון הגיב ואמר כי מי שנפגע באירוע הזה היו החלשים ביותר. קאשי טען כי התיקון לא יגרום לבנקים להעלות את מסגרות האשראי גם לחלשים ל-8,500 שקלים ואמר כי ההגבלה היא לא לנצח, אלא לשנתיים בלבד. היו”ר ביטון אמר כי למרות שאפשר לעבור בין בנקים בקליק אנשים לא עוברים, ולכן לא ברור מדוע לובי 99, שאמור לייצג את הציבור, תומך בהצעה שמכבידה על הציבור ומקטינה את האשראי שלו.

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, הסביר כי החקיקה כוללת סל צעדים רחב הרבה יותר, ומחייבת את הבנקים לבצע פעולות ולא את הלקוחות. הוא הוסיף כי בשנה שעברה בוצעה הקלה על רקע המצב הכלכלי בשל הקורונה, וכי כרגע אנחנו עדיין בעיצומו של גל קורונה משמעותי ולכן מוצע לדחות את היישום בשנה.

ח”כ אורי מקלב אמר כי זו אחריות של הוועדה למנוע את הפגיעה באזרחים המוחלשים ביותר, והזכיר כי לא מדובר על מסגרות אשראי של בעלי הכנסות גבוהות. הוא הוסיף כי יש חברות שמסרבות לקבל הוראות קבע מהבנקים ומנווטות את הפעילות של הצרכנים למסגרות האשראי, והדבר לפעמים מוביל לכך שאנשים מגיעים לקופה והכרטיס שלהם לא עובר, וחברות אחרות לא רוצות להנפיק להם כרטיסים נוספים. ח”כ מקלב אף ביקש כי הוועדה תדון גם בכרטיסי הדביט, שחברות רבות לא מכירות בו לצורך ביצוע תשלומים.

עו”ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה הציבורית להגברת התחרות בבנקים, ביקש להזכיר כי הרפורמה הביאה לשני בנקים חדשים ושתי חברות כרטיסי אשראי חדשות, ולהורדה בעמלות ובריביות. הוא הזכיר כי ההצעה המקורית שלו הייתה להפסיק לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, ובגלל שזה לא קרה הוא תמך בהעלאת הסכום המינימלי של מסגרות האשראי. הוא הוסיף כי אין מזימה לשלוח אנשים לקבל הלוואות מחברות האשראי, ואמר כי להוציא כרטיס אשראי נוסף זה לא בשמים.

בתגובה לכך סיפר היו”ר ביטון כי הוא בעצמו קיבל מכתב מבנק הפועלים על צמצום מסגרת האשראי שלו, אבל לא עשה עם זה כלום בגלל שלא היה לו זמן לטפל בזה. הוא הוסיף כי צרכנים רבים מתנהלים כך, הם קיבלו את ההודעה של הבנק ולא עשו כלום ואולי אם יהיה משבר והם יזדקקו לתוספת למסגרת אשראי הם יעשו כרטיס נוסף.

כאמור, בתום הדיון אושר הצו פה אחד כשבעדו הצביעו היו”ר ביטון, ח”כ מקלב וח”כ ולדימיר בליאק. לאחר מכן הוסיף היו”ר ביטון כי הוועדה תקיים דיון נפרד ברפורמה בבנקאות, תבחן איפה יש הצלחות ואיפה נותנו עדיין חסמים. כמו כן תמשיך הוועדה לדון בנושא מודרי האשראי ודורשת מהמפקח על הבנקים והאוצר לעשות בדק בית ולוודא שאנשים שהמסגרות שלהם קוצצו אכן יכולים לקבל מסגרות בחברות החוץ בנקאיות.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה