הפתרון: תקציב כפול בממשלה, תקציב אחד בכנסת

גנץ ונתניהו בבית הנשיא ריבלין, ספטמבר 2019 | צילום: חיים זך, פלאש 90

נתחיל מהסוף. ככל הנראה התקציב יעבור בממשלה באופן כפול, כלומר גם תקציב 2020 וגם 2021, כאשר ההצבעה בכנסת תהיה רק על תקציב 2020 ואילו ההצבעה על תקציב 2021 בכנסת תתקיים מתישהו, עד מרץ 2021. את הדיווח הראשון על כך מסר ניתאי ענבי בגלי צה"ל.

ייתכן מאוד כי הקטליזטור לזירוז התקציב, היה הניסיון הנואל להעביר את הדיון בתקציב המדינה מהמסדרונות הפוליטיים – בהם יש לימין שליטה מסוימת – אל אלו המשפטיים – שם יש לשמאל שליטה מאוד מסוימת.

אמש שלח היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מכתב לשני ראשי הממשלות, העכשווי והחליפי, בבקשה לזרז את העברת תקציב המדינה. "יש מקום לפעול במהירות המתבקשת, כל אחד במסגרת סמכויותיו ותפקידיו, כדי לקדם את הצעת חוק התקציב לשנת 2020 ואת הצעת חוק התקציב לשנת 2021, ולהביאן לדיון במליאת הממשלה".

במכתב שנשלח רק 24 ימים לפני פקיעת התאריך שאפשר להעביר את תקציב 2020, מסביר מנדלבליט את הבעייתיות באי העברת תקציב במועד שהוסכם. "לפי הסעיף האמור בחוק יסוד: משק המדינה, הממשלה נדרשת להניח את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת. לצד זאת, נקבע בסעיף האמור גם מועד אחרון להנחת ההצעה – ומועדים אלה חלפו – הן ביחס להצעת חוק התקציב לשנת 2020 והן ביחס להצעת חוק התקציב לשנת 2021".

בהמשך כותב מנדלבליט כי "חוק יסוד: משק המדינה משקף את הרעיון כי נכון וראוי שחוק התקציב השנתי יחוקק טרם החלה שנת הכספים אליה הוא מתייחס, ובשל כך על הממשלה להניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת עד 60 ימים לפני תחילת שנת הכספים ובכך לאפשר לכנסת פרק זמן ראוי לקיים דיון כדבעי בהצעה – טרם אישורה".

היועץ המשפטי לממשלה מנופף במכתבו בדיון שנערך לאחרונה בבית המשפט העליון בו הודגש הקושי הנובע מכך שהוראות חוק היסוד אינן מקוימות על ידי הממשלה. "בדיון שהתקיים בעתירות התוקפות את תיקון 50 לחוק-יסוד: הכנסת (התנועה למען איכות השלטון ואחרים נגד כנסת ישראל. ד"ש), העיר בית המשפט על כך שהממשלה לא הגישה הצעות חוק תקציב בהתאם למועדים הקבועים בחוק היסוד". בהערה מזכיר מנדלבליט, כי במסגרת צו על תנאי שיצא בעתירה, נדרשות הממשלה והכנסת ליתן טעם מדוע לא ייקבע כי התיקון הנ"ל בטל כולו או חלקו "מכיוון שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת".

אופטימיות גבוהה

היום יציג שר האוצר ישראל כ"ץ את מסגרת תקציב 2021 בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם גורמי המקצוע במשרדו. בפגישה ישתתף גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ועל השולחן יוצגו גם חוקי ההסדרים והשינויים המבניים הנלווים לתקציב, עליהם עובדים במרץ במשרד האוצר.

על פי המסתמן, לאחר שראש הממשלה יאשר את מסגרת התקציב, יפעלו במשרד האוצר למול גורמי הקואליציה כדי להגיע לפתרונות המוסכמים על מנת להביא את אישור התקציב לאישור הממשלה בזמן הקצר ביותר. אם לשפוט לפי הקולות שיוצאים ממשרד האוצר, כ"ץ ואנשי משרדו נחושים לקדם את התקציב ולהעבירו בכנסת במהלך חודש פברואר 2021, במטרה להבטיח את התאוששות המשק הישראלי, בתקופה שלאחר משבר הקורונה.

התקציב החדש, בהתחשב בתקופה הקשה שעברה על עם ישראל בשנה האחרונה, לא מכילה מיסים או גזרות חדשות, למעט התוכנית לגבות מע"מ על ההכנסות של חברות רב-לאומיות שעובדות בישראל כדוגמת פייסבוק וגוגל.

התחזית: צמיחה נאה

מסגרת התקציב לשנת 2020 תסתכם ב־412 מיליארד שקל וזאת בהתחשב ב'כלל ההוצאה'. מסגרת התקציב ל-2021 עומדת בשלב זה על 426 מיליארד שקל (בהתחשב במגבלות "כלל ההוצאה"), כך על פי דיווח ב'מעריב' ו-ynet. לצד זאת, תאושר מעין 'קופסת הוצאות' בהיקף 53 מיליארד שקל למלחמה בנגיף הקורונה.

באוצר מעריכים שהגירעון בשנת 2021 יעמוד על 9% אילו ההכנסות ממסים יסתכמו ב־346 מיליארד שקל. נראה שבאוצר יושבים אנשים עם אופטימיות גואה, ולדעתם המשק יתאושש מהר יחסית ומכן נובעת תחזית הגבייה האופטימית. נדגיש כי היקף גביית המסים גדל בחודשים האחרונים ואולי אף עבר את התחזיות, אולם הוא עדיין רחוק מאוד מהתחזית בתחילת השנה.

בסקירה של גד ליאור ב- ynet דווח, כי בכירי האוצר יציגו בדיון המיוחד תחזית חדשה למשק לשנת 2021, ולפיה המשק הישראלי יתאושש בשנה הקרובה בהדרגה ויציג צמיחה נאה יחסית של 4.5% עד 5%, לעומת צמיחה שלילית של כ-8%-7% השנה.

הכשרות, קידום תשתיות תקשורת

התקציב שכאמור אינו כולל גזירות, כולל בכל זאת כ-50 רפורמות חדשות, המכונסות לארבעה נושאים: עידוד התחרות בתחום הפיננסי; העמקת החדשנות וההשקעות בתשתיות ובהיי-טק; ניעור שוק העבודה ובניית הכשרות ליותר ממאה אלף עובדים וכן רפורמות חדשות בתחום הייבוא, שיגבירו את התחרות במשק.