“הציבור הרוויח ממחיר למשתכן כ-22 מיליארד”

“מחיר למשתכן מזוהה מאוד פרסונלית עם שר האוצר הקודם כחלון, וזה לגיטימי ששר חדש מעדיף תוכניות חדשות משלו” • הכלכלן ניר מסיקה, סמנכ”ל מטה הדיור היוצא מזמין את כולם לבקר בשכונות של מחיר למשתכן: “הן לא נופלות ברמתן משכונות בשוק החופשי. כל הניסיונות לתת להן כינויים נובעים במקרה הטוב מבורות, ובמקרה הרע מאינטרסים ורצון לפגוע בשמה הטוב של התכנית”

שר האוצר משה כחלון בטקס אכלוס פרויקט מחיר למשתכן ב'גני איילון' | צילום: דוברות משרד האוצר

“על פי תחשיבים שונים (תוכנית מחיר למשתכן. ד”ש) נעה בין 5 ל-7 מיליארד שקל, אבל מבדיקה שערכתי עלה שהרווח הכולל של הציבור מהתוכנית מסתכם בסכום אסטרונומי של 22-21 מיליארד שקל, ועל זה לא ממש דיברו. אני מאחל להנהלת האוצר החדשה להצליח ליזום תוכניות משמעותיות לטובת הציבור, שעל כל שקל שהמדינה תשקיע בהן הציבור ייהנה בסכום כפול פי שלושה”.

את הדברים אומר הכלכלן ניר מסיקה, סמנכ”ל מטה הדיור באוצר שעוזב בימים אלה את תפקידו לאחר חמש שנים של קדנציה סוערת. בראיון גלוי להילה ציאון ב-Ynet מדבר מסיקה על הכל ולא מפחד להודות על טעויות. אין ספק שמסיקה עמד בראש ארגז הכלים שקיבל כחלון להורדת מחירי הדיור בישראל אולם נראה שלא הצליח בכך. במבחן התוצאה נכשלתם – אמרה ציאון למסיקה – מחירי הדירות ממשיכים לעלות. כך זה נראה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

“אני אומר זאת בצורה הכי ברורה: החלטת הממשלה ב-2016, שקבעה כי הלמ”ס תהיה הגורם היחיד שיציג את השינויים במחירי הדירות (עד אז גופים אחרים כמו לשכת השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, הציגו גרף מחירים משלהם. ד”ש) הייתה טעות”.

איש על מטהו

כאן הזכירה ציאון למסיקה כי הייתה זאת החלטה של מטה הדיור שקידם אגף התקציבים באוצר, בגיבויו של כחלון. על כך ענה מסיקה: “נכון, וזאת הייתה טעות שלנו. ביג מיסטייק, היוג’. בשלב מוקדם למדי זיהינו שמשהו לא עובד בהפקת המדד. ראינו את האינדיקציות הכלכליות – נטישה המונית ועקבית של ציבור המשקיעים חודש אחר חודש, ראינו את הקשיים במכירות של הקבלנים, ניתחנו את הדו”חות הכספיים של החברות הציבוריות, הזמנו עבודות שבדקו את ההשפעה על החברות הפרטיות – והתמונה הצביעה על כיוון אחד בלבד, למטה.

“הסברתי לאנשי הלמ”ס שהם חייבים להרים את הראש מעל הנוסחאות ולהביט למציאות ישירות בעיניים. למדד מחירי הדירות יש השפעה פסיכולוגית אדירה על הציבור. אם הציבור יאמין ויצפה שהמחירים יעלו, בסופו של דבר הם יעלו. לצערי, השיחות נפלו על אוזניים ערלות”, טוען מסיקה.

זאב ביילסקי ראש מטה הדיור | צילום: פלאש 90, מרים אלסטר

בהמשך אמר מסיקה כי הוא יזם תוכנית שנועדה לטפל בנתונים שרשות המיסים מעבירה ללמ”ס באופן שלדבריו “יחשוף לציבור את האמת לגבי מחירי הדירות”. אולם התוכנית נגנזה: “באמצע הלילה קיבלתי שיחה בהולה ממנהל רשות המסים, רגע לפני שעלה על טיסה, שאמר כי הוא חושש מהשלכות רוחב שיהיו לשינוי על הפקת הנתונים הטכניים על ידי הרשות. בעצתו גנזתי את התוכנית, ועברתי לתוכנית קטנה יותר עם צוות בין-אגפי מצומצם באוצר, שתפקידו היה לסייע בהפקת המדד ולאתר טעויות שלא אותרו על ידי הלמ”ס כמו שטח הדירה, גיל וסוג הנכס. למשל, וילה שנרשמה בתור דירת שלושה חדרים. לצערי, במאזן השיקולים בין עצמאות הלשכה, שמהווה ללא ספק ערך חשוב מאוד, לתמונת המציאות, היא בחרה בערך הראשון”.

‘מכבה את האור’

על פי הדיווח ב-Ynet, מסיקה הוא האיש האחרון שמכבה את האור במטה הדיור הלאומי. לפניו עזבו אביגדור יצחקי וזאב בילסקי, שעמדו בראש המטה, ואנשי מקצוע נוספים. “תקופה עמדתי בראשות הוועדה לתכנון ופיתוח (הות”פ), שהייתה אחראית על אישור תקציבי פרויקטים, הסכמי גג, כללי מדיניות מחיר למשתכן ועוד, והיו חברים בה משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים.

Inner article

“כנראה היינו ממש מוצלחים אם החליטו לא להכפיל אותנו, אלא לשלש אותנו בשלושה משרדי ממשלה שונים. אולי כדאי שמישהו שם למעלה ישקול הקמה של מטה רביעי שיעסוק בתיאום בין כל המטות הללו”, אומר מסיקה בחיוך אירוני ומתכוון להחלטת הממשלה המפרקת את מטה הדיור במקביל להקמתם של שלושה מטות חדשים: מטה שיכון במשרד הבינוי והשיכון, מטה תכנון במשרד הפנים, ומטה תשתיות במשרד האוצר.

מול בנק ישראל

גם על הוויכוח עם הנגידה קרנית פלוג אומר מסיקה שמדובר היה בטעות: “יש מישהי שאני רוצה להתנצל בפניה במיוחד – פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר. כולם זוכרים את העימות החריף שהתחולל בינה לבין שר האוצר סביב הדו”ח השנתי של בנק ישראל בזמנו (2018)“.

מסיקה מספר: “הדו”ח הגיע לידי ערב לפני פרסומו לציבור ואני תיווכתי אותו לשר האוצר לפני שהנגידה הגיעה להגיש לו את הדו”ח. מספר שעות לאחר שהגישה אותו החל עימות תקשורתי בין האוצר לבנק ישראל. להפתעתי התחוור לי שגורמים בכירים באוצר פועלים במודע לתקוע טריז ולסכסך בין השר לנגידה.

“ראיתי שהדברים יוצאים מפרופורציות, ניסיתי להגיע ישירות לשר ולנסות להנמיך את גובה הלהבות, אבל הייתי עוד בתחילת דרכי ונחסמתי על ידי ‘שומרי הסף’. לא הייתי יכול לצפות באותה נקודת זמן שהעימות יגיע למחוזות כאלה, אך לצערי הרב הוא יצא משליטה, ואני זוכר את התחושות הקשות שליוו אותי בחזרה הביתה באותו היום. את הלקח שלי למדתי – מאז הקפדתי להיות בקשר ישיר עם השר בכל הסוגיות הרלוונטיות שעל הפרק”.

לעומת העימות עם בנק ישראל, מצביע מסיקה על הפיקוח על הבנקים כקרן אור במערכת הבנקאית. “המפקחת על הבנקים דאז, ד”ר חדוה בר, שיתפה פעולה מתחילת הדרך ויחד יצרנו מהלכים משמעותיים, שבראשם היענות לבקשה שלנו להנחות את הבנקים כי במחיר למשתכן גובה המשכנתא ייגזר משווי הדירה ולא ממחיר קנייתה בפועל. הדבר יצר תנאי מימון מצוינים לזוכי התוכנית, אני זוכר זוכים שהיו שולחים לי הצעות מימון למשכנתא שהיו חוצות את רף ה-90%. היא סייעה בהקלות על אשראי בענף והסכימה להכיר במענק המדינה בפריפריה כחלק מההון העצמי”.

כך הוקמה ערבות המדינה

הילה ציאון כותבת ב-Ynet כי אחת הבעיות המרכזיות שאיימה על תוכנית מחיר למשתכן בתחילת דרכה הייתה סירובם של הבנקים להעניק משכנתאות לזוכים. במהלך הריאיון סיפר מסיקה כיצד התגברו על הבעיה: “ישבנו אביגדור יצחקי ואני בלשכתו המפוארת של אחד ממנכ”לי הבנקים הגדולים. הסירוב שלהם נבע מכך שאיפשרנו ליזמים להעמיד בטוחה לרוכשים בצורת הערת אזהרה. אבל אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שהשיחה התנהלה גם על רקע החלטתו של השר כחלון באותה התקופה להגביל את שכר הבכירים במערכת הבנקאית.

“מנכ”ל הבנק הישיר מבט לעבר יצחקי ואמר ללא היסוס: אנחנו לא ניתן משכנתאות לזוכים שלכם. יצאנו מהבניין, יצחקי הסתובב אליי ואמר: אם לא נתעשת – זה הסוף של מחיר למשתכן. מיד לאחר מכן הוא התקשר למיכל עבאדי (אז החשבת הכללית באוצר. ד”ש) וקבע איתה ישיבה למחרת בבוקר. במהירות שיא הקמנו מערך ליווי פרויקטים שאיפשר למדינה להעניק ערבות לבנקים על כספי המשכנתה – והאיום על התוכנית הוסר”.

ולמרות ההגנה על תוכנית מחיר למשתכן, מסיקה מבין את ההחלטה של ליצמן לעצור את התוכנית. “מחיר למשתכן מזוהה מאוד פרסונלית עם שר האוצר הקודם כחלון, וזה לגיטימי ששר חדש מעדיף תוכניות חדשות משלו”. על הביקורת הרבה על התוכנית מזמין מסיקה את כולם לבקר בשכונות של מחיר למשתכן. “הן לא נופלות ברמתן משכונות בשוק החופשי. כל הניסיונות לתת להן כינויים נובעים במקרה הטוב מבורות, ובמקרה הרע מאינטרסים ורצון לפגוע בשמה הטוב של התוכנית”.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "“הציבור הרוויח ממחיר למשתכן כ-22 מיליארד”"

  1. בלי בלבולים ,מחיר למשתכן לא גרמה להורדת מחירים נקודה !!

כתיבת תגובה