הריבית נותרה ללא שינוי: הנגיד התייחס להורדת דירוג האשראי

אמיר ירון נגיד בנק ישראל | צילום: דוברות הבנק

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ציין כי "מדינת ישראל מצויה במלחמה מתמשכת ולאחרונה אף גברה עצימות הלחימה בגזרה הצפונית. אי הוודאות הגיאופוליטית מוסיפה להיות גבוהה. כפי שהדגשנו, למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, והדרך לחזרה לשגרת פעילות מלאה של המשק הישראלי עדיין לפנינו. אתגרים כלכליים משמעותיים עומדים בפתחנו ועל מנת להתמודד איתם, נדרש ניהול מדיניות כלכלית אחראית, הן פיסקלית והן מוניטרית, כדי להבטיח את המשך האיתנות הפיננסית וצמיחת המשק בעתיד.

"דיוני הוועדה התמקדו בניתוח התהליכים הכלכליים השונים ובהשפעות המלחמה על המשק והעלייה בסביבת האינפלציה. לנוכח חוסר הוודאות הגיאו-פוליטית הגובר, המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב והפחתת אי הוודאות בשווקים, לצד שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. המדיניות המוניטרית צפויה להמשיך להיות מרסנת, והיא תותאם ככל שצריך לנתונים ולהתפתחויות – בסביבת האינפלציה, ברמת הפעילות, במדיניות הפיסקלית ובשווקים".

הנגיד התייחס גם לשוק הדיור בו נמשכה מגמת העלייה במחירי הדירות, שעלו בשנה האחרונה ב-5.8%. לדבריו, "היקף המשכנתאות נותר גבוה ועמד על 8.4 מיליארדי ש"ח באוגוסט. ענף הבנייה פועל ברמה נמוכה מרמתו טרם המלחמה, וניכרת ירידה בהתחלות ובגמר הבנייה. חלפה כבר שנה מתחילת המלחמה ותהליך קליטת עובדים זרים לענף הבנייה מתקדם באיטיות. לנושא זה חשיבות מקרו-כלכלית אף מעבר לענף הבנייה. על-כן, בכפוף להנחיות ולהגבלות של גורמי הביטחון, רצוי לקדם ככל האפשר את הפעולות הנדרשות, על-מנת לאפשר לעובדים פלסטיניים לשוב לענף הבנייה".

הוא גם ציין כי בשוק האשראי הוארך מתווה דחיות התשלומים שגיבש הפיקוח על הבנקים ואומץ ע"י המערכת הבנקאית, זאת במטרה להקל על הלווים בתקופה קשה זו. לצד זאת, נמשכת מגמת ההתרחבות המתונה ביתרת האשראי העסקי והאשראי הצרכני.

הנגיד התייחס למצב המט"ח מול השקל: "מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת השקל נחלש בכ-2.8% מול הדולר ו-1.5% מול האירו, תוך תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. בעקבות ההסלמה בצפון פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ע"י ה-CDS, עלתה בחדות והמרווח בין האג"ח הממשלתית הישראלית הדולרית לאג"ח הממשלתית של ארה"ב התרחב מעט ושוהה ברמה גבוהה. גם בשוק ההון, על אף העליות בשבועות האחרונים, ממשיכים ביצועי חסר לעומת העולם מתחילת המלחמה. חשוב לציין, שפרמיית סיכון השוהה ברמה גבוהה כרוכה בעלויות מימון גבוהות, הן במגזר הציבורי והן העסקי, ועלולה להקטין השקעות ולהשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית במשק".

כמובן, הנגיד התייחס להורדה הנוספת של דירוג האשראי של ישראל והמשך אופק דירוג שלילי על ידי סוכנויות הדירוג "מודי'ס" ו-S&P. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת. סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגיאופוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי. ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירו סוכנויות הדירוג, בשל מגוון סיבות. בראש ובראשונה, אי הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בעצימות המלחמה בחזית הצפונית, וירידת הסיכויים להפסקת אש בעזה. בנוסף סוכנות "מודי'ס" הדגישה גם את: תהליך העברת התקציב והיכולת לבצע התאמות פיסקליות דרושות, קושי בגיוס החרדים והמהלכים לשינויים במערכת המשפט.

"חשוב להדגיש, כפי שגם הדגישו הסוכנויות, מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים, גם בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל".

בהתייחס להתפתחויות בעולם, אמר הנגיד כי "העלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון השפיעה עד כה באופן מתון על השווקים הפיננסיים הגלובליים, אולם בעקבותיה חלו עליות במחירי הנפט והגז הטבעי. נתוני הצמיחה הכלכלית שפורסמו בתקופה הנסקרת בארה"ב הפתיעו לחיוב ואילו בגוש האירו, הצמיחה ברבעון השני הייתה נמוכה מעט מהציפיות. מגמות האינפלציה מצביעות על המשך התכנסות לעבר יעדי הבנקים המרכזיים. ההקלה המוניטרית בקרב הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות נמשכת כאשר ה-FED הפחית את הריבית ב-50 נקודות בסיס וה-ECB המשיך במסלול הפחתות ריבית והוריד ב-25 נקודות בסיס. מגמה זו של המשך הורדות ריבית צפויה להימשך בשנה הקרובה".

הנגיד אמר לסיכום, כי "המשק הישראלי ניצב בפני תקופה מורכבת. תקופה בה תהליכים משמעותיים מעידים על התאוששות מתונה לצד אתגרים מתמשכים כמו מגבלות היצע בחלק מענפי המשק, אי-ודאות גיאופוליטית ופרמיית סיכון גבוהה. כלכלת ישראל הוכיחה חוסן בעבר. הוא נבע, בין היתר, מיישום מדיניות כלכלית מושכלת וקידום רפורמות מבניות חיוניות. חשוב לציין כי דווקא בתקופות מאתגרות, נוצרות לעיתים הזדמנויות לביצוע שינויים משמעותיים ונחוצים".