תנודתיות חולפת או סיכון כבד מדי? איום רגולטורי משתק או התערבות לגיטימית שהחברות הגלובליות הגדולות ימצאו דרך לדלג מעליהן? | מדד s&p500 שאותו אוהבות קרנות הפנסיה והגמל לחקות, צבר אמנם תנודות לא מעטות בחודש החולף, אך מבט לאחור מוכיח את היותו עוגן יציב למדי בסערות השוק | ניתוח שווקים
יצחק יוסקוביץ 14.10.2021עד כה החששות וההתרעות שהשמיעו מומחים מפני מרחץ דמים – תרתי משמע – שעלול להתרחש בשוק ההון במהלך חודש אוקטובר לא אומתו, אם כי כמובן החודש עדיין בעיצומו והכול אפשרי. אך במבט צופה פני עתיד, מה הן בכל זאת הסכנות האורבות בשנים הקרובות להשקעות שלנו המנוהלות בשוק ההון? והשאלה תקפה הן בחסכון לטווח הקצר והבינוני – בין אם הוא מנוהל באופן עצמאי, ע"י מנהל השקעות, או דרך פוליסת חסכון של חברת ביטוח – והן לגבי חסכון לטווח הארוך – בייחוד בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל שלנו.
לפני כחודשיים סקרנו את הטרנד שכבש חוסכים צעירים, המפנים את כספי חסכונותיהם לניהול במסלול מחקה מדד s&p500. כוחו של המדד, כך כתבנו, הוא בפיזורו על פני מניותיהן של 500 חברות. התבונה המקובלת גורסת שהפיזור הרחב הזה, הוא שמגן עליו מפני תנודתיות יתר מסוכנת ומנטרל את הסיכון של כל מניה בנפרד. חלק מחברות הגמל והביטוח הקימו מסלול השקעה שמחקה ועוקב אחר המדד ובכך מאפשרות לחוסכים ליהנות מחשיפה פאסיבית לשוק ההון האמריקאי.
החודש האחרון הראה לנו מהי התנודתיות המדוברת, שלא פסחה אפילו על מדד s&p500 , שגם הוא חווה ימים לא קלים של ירידות.
אבל מה קרה לממוצעי התשואה השנתית במהלך חמש השנים האחרונות? אם במאמר הקודם, סיפרנו לכם שממוצע 3 השנים עמד על כ-19% לשנה, מסתבר שגם בימים אלו, לאחר התנודות, אם נבחן את ממוצע חמש השנים האחרונות, נראה שהמדד שמר על ממוצע דומה של כ-20% שנתי.
הסיכוי והסיכון
אין סיכוי ללא סיכון – יודעים כולנו לומר. וגם המדד הזה כמובן טומן בחובו כמה סיכונים אפשריים. חשוב לציין שבעצם, כשליש עד כמחצית מהמדד מושפע בעיקר ממספר מצומצם של חברות, בהן פייסבוק, גוגל, אמזון, אפל, נטפליקס ואחרות, ואילו יתר החברות שבמדד תופסות חלקים קטנים יותר כל אחת. לכן, זעזוע אצל הגדולות, עשוי בהחלט להשפיע על המדד.
בשנים האחרונות מרחף מעל ראשן של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק איום רגולטורי מצִדן של רשויות בעולם שלא רואות בעין יפה את המונופול של חברות אלו בשוק הטכנולוגיה. סימנים לכך ניתן לראות בפסקי דין של בתי משפט בשנים האחרונות שפסקו קנסות של מאות מיליוני דולרים על חברות אלו. כמו למשל, 270 מיליון דולר שנפסקו לחובת גוגל בבית משפט בצרפת, על הפרת חוקי ההגבלים העסקיים, או 5 מיליארד דולר שחויבה פייסבוק לשלם לפני כשנתיים בהסדר במסגרת פרשת קיימברידג' אנליטיקה שחלקנו כבר הספיק לשכוח.
בביצה הקטנה שלנו, כאן בארץ, שמענו כולנו על כוונתו של שר התקשורת להקים צוות מומחים כדי לבחון אפשרות להתערבות רגולטורית בתכנים שמיוצרים בפלטפורמה של פייסבוק, ועל כוונתו להטיל עליה אחריות לתכנים. אבל עם כל הכבוד למעמדנו בעולם, מה שישפיע על הענקיות, הוא מה שמתרחש בארצות הברית – שם מובל המאבק במונופולים באמצעות חברי קונגרס, בעיקר מהמפלגה הדמוקרטית. אלה, מנהלים מאבק אידאולוגי עיקש, ששיאו זכור לנו מהשימוע שנערך למארק צוקרברג, בו נדרש להשיב לשאלות נוקבות שהופנו אליו.
הקיטוב הפוליטי בארצות הברית יוכרע כנראה בבחירות האמצע, שתתקיימנה בשנה הקרובה. אם הדמוקרטים ישַמרו ואף ירחיבו את הרוב שלהם כפי שהם שואפים, אין ספק שאחד הצעדים החקיקתיים הראשונים מצדם, יהיה בתחום הרחבת הרגולציה והפיקוח על חברות הטכנולוגיה.
צמיחה לטווח הארוך
האם ההתערבויות שכבר נעשו או אלו שבדרך, עשויות להשפיע על המשקיעים? הבה נציץ לרגע לחצי הכדור המזרחי.
בסין, התפוגגה בחודשים האחרונים אשליית השוק החופשי, כאשר, שורת התערבויות חדות של הממשל הביאה לבריחה המונית מיידית של משקיעים. צמיחה בשוק ההון תלויה במידה רבה באמון המשקיעים ביזמות החופשית, וכל התערבות ממסדית גורמת לאי וודאות. מן הצד השני תחזיות של בנקים גדולים כמו גולדמן זקס או ג'יי פי מורגן דווקא צופים שלטווח הבינוני והארוך המשקיעים יחזרו לתת אמון במניות הסיניות.
אז בוודאי שגם התערבויות של הממשל בארצות הברית, או באיחוד האירופי, יכולות לערער את האמון ולגרום לירידה בטווח המיידי. שלא לדבר על אירועים כמו הקריסה הגדולה של פלטפורמות פייסבוק לפני כשבועיים, שאם יישנו יהפכו לצֶבֶר מטריד.
אבל עדיין אסור לשכוח, שמדובר בחברות המציעות ערך דיגיטלי ומושרשות עמוק בהתנהלות היומיומית שלנו, וסביר להניח שהן ימצאו את הדרכים להמשיך לצמוח בטווח הארוך.
אז האם הסיכון קיים? בוודאי. האם הסיכוי קיים? בוודאי ובוודאי.
הכותב הינו סוכן ביטוח המשווק פוליסות חסכון של חברות ביטוח וקופות גמל להשקעה. לפרטים וליצירת קשר: [email protected]
הכותב מציע נקודת מבט על המתרחש ואין באמור משום המלצה להשקעה כלשהי.