התוצר, הגירעון והחוב: כך תשפיע הקורונה

לראשונה מאז 2002 צפויה ירידה דרמטית בשיעורי הצמיחה עד לצמיחה שלילית משמעותית • בשל אי הוודאות, במשרד האוצר מעריכים עוד כי התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-5.4 אחוזים לפחות, כאשר תיתכן פגיעה גדולה יותר בהתאם לתרחישים בריאותיים וכלכליים מחמירים יותר • טרם ידוע על כמה יעמוד שיעור האבטלה

משרד האוצר ואגף החשכ"ל | צילום:Yoav Ari Dudkevitch, פלאש 90

מגפת הקורונה הכתה בכלכלה העולמית בעוצמה ובמהירות חסרות תקדים. על פי תחזיות הגופים הבינלאומיים, צפוי מיתון בכלכלה העולמית בשנת 2020, והתאוששות תבוא בעקבותיה רק ב-2021, זאת בתרחיש אשר מניח כי השלכות המגיפה על הפעילות הכלכלית יצומצמו משמעותית במחצית השנייה של 2020.

אגף הכלכלנית הראשית באוצר מפרסם כי לפני פרוץ המגפה, התחזית של משרד האוצר לצמיחה בשנת 2020 עמדה על 3%. כעת ברור לחלוטין כי המגיפה והסגר בעקבותיה יובילו לירידה דרמטית בשיעורי הצמיחה, עד כדי צמיחה שלילית משמעותית, לראשונה מאז שנת 2002.  

בדוח סיכום חלקי מציג אגף הכלכלנית הראשית באוצר את ההשלכות הצפויות של המגפה על המשק הישראלי, בתרחישי התפתחויות אפשריים. על פי הערכות שונות, הפגיעה בישראל כתוצאה מהפעילות הגלובלית צפויה להשתקף בעיקר בירידה ביצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית ודרכן להשפיע על מגוון פרמטרים כלכליים. 

התוצר מתכווץ

בהתאם לתרחישים כעת, הפגיעה במשק מרוכזת ברבעון השני של שנת 2020 ובהמשך אף תושפע ממתווה היציאה בחודשים הקרובים. במשרד האוצר צופים כי ההתאוששות תחל במחצית השנייה של 2020 וגם היא יכולה לשקף התאוששות מהירה יחסית – בדומה למשבר הגלובלי בשנת 2009, או התאוששות איטית יותר – בדומה למשבר הדוט קום והאינתיפאדה בראשית שנות ה-2000. 

לאור זאת, מעריכים במשרד האוצר כי התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-5.4 אחוזים לפחות, כאשר תיתכן פגיעה גדולה יותר בהתאם לתרחישים בריאותיים וכלכליים מחמירים יותר, שכן בשלב זה קיימת אי ודאות רבה בכל הקשור לתהליך היציאה של המשק מהמשבר. חשוב לציין כי לא מדובר בתחזית אקונומטרית, אלא הצגת תרחישים שונים של ההתפתחויות בפעילות הכלכלית בהתאם להערכות שונות.

אבטלה קשה

משבר הקורונה ומדיניות הסגר הובילו בין היתר לעלייה ניכרת בשיעורי האבטלה במשק, במיוחד כאשר כוללים בנתון זה גם את העובדים המושבתים הנמצאים בחופשה ללא תשלום. במשרד האוצר מציינים כי עובדים שהוצאו לחל"ת לא יכללו בדרך כלל כמובטלים בהגדרה הכללית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

מצער לומר זאת אולם על פי הערכות ועל רקע הירידה בביקושים מקומיים וגלובליים, סביר להניח כי לא כל העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום יחזרו למקומות העבודה אותו עזבו, כמו כן, לא כל המובטלים הטריים יצליחו למצוא מקום עבודה באופן מידי. על פי התרחישים המוצגים במשרד האוצר, שיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יעמוד על 13%-14% כולל העובדים המושבתים שיצאו לחל"ת, או כ 8%-9% לפי הגדרת הלמ"ס. 

להזכירכם, מדינת ישראל נכנסה למשבר עם שיא נמוך ביותר של אבטלה שעמד על כ.4% בלבד. באגף הכלכלנית הראשית באוצר מציינים כי בשלב הזה עדיין קיימת אי וודאות רבה הן לגבי היבט זה והן לגבי קצב החזרה לתעסוקה בטווח הבינוני, כאשר יתכנו הן תרחישים חיוביים יותר והן תרחישים שליליים יותר מהמוצג בדוח, בין השאר כפונקציה של המצב הבריאותי.

Inner article

גירעון גרוע

במשרד האוצר מציינים עוד כי הגרעון השנתי הצפוי בשנת 2020, המשקף ירידה חדה בהכנסות המדינה, בשילוב עם גידול צפוי בהוצאות, הוא חריג ביותר ויעמוד על למעלה מ-11 אחוזי תוצר, גבוה מרוב מדינות ה-  OECD (הממוצע עומד על 7.2%). יחד עם זאת, יחס החוב תוצר בסוף השנה צפוי לעמוד על 76.2% ועתיד להיות נמוך מעט מממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-79%. הערכות הן עיבודי אגף הכלכלן הראשי לתחזיות IMF (חישוב על פי תחזיות צמיחה וגרעון, ללא התחשבות במחירי תוצר)

תרחישים והערכות

באגף הכלכלנית של משרד האוצר פרסמו בצמוד לדוח את הלוח המסכם את מצרפי המקרו והפיסקאליים לשנת 2020 בתרחישי התפתחות שונים:

טבלה של הגירעון הצפוי | מקור: משרד האוצר
Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה